Warsaw

... המהדורה הראשונה של הספר נדפםה בװרשה בשנת תרנ״א, כשמונים וחמש שנה אחרי פטירת המחבר, בידי נכדו, שבהקדמתו לספר מתאר את גודל צדקת םבו בפםוק ״מעשה אבות ירשז בגים״, כי גם בםפר זה נראו שביבי אש מתמלטים בהתלהבות להלהיב לבות בני ישראל לאביהם שבשמים. ותוך כך מביא קצת חומר על אישױתו של םבו המחבר, שהצדיק מלובלין אמר עלױ׳ ש״הוא צריך למנין שלו לתפילה תשעה מלאכים מגודל התלהבותו״. וכן מספר על ימױ האח־ רונים, בהרגישו כי הגיעה עת הסתלקותו, עשה בשושן־פורים סעודה לחסידיו בחמילניק והכין לו כל המלבושים יחד עם ה״קיטל״ שױזקק לו בעת פטירתו, וברכם איש איש כברכתו ונםע לליזנסק, ואחרי כמה ימים גפטר שם בכ״ו באדר תקס״ו, ומקום מנוחתו אצל אבױ הצדיק. ...

... ב) ספר ״שארית ברכה״, חלק ראשון, מאת רבי אברהם שלמה הלוי אפשטין אב״ד ואדמו״ר באוזירוב ואפםא, בצרוף קוגםרס *וזאת ליהודה״ מאת רבי ליב אב״ד בחמלגיק, ורשה, תרצ״ח, 124 עמודיםי יצא לאור ע״י בנו אליעזר יהושע אסשטין אב״ד חמילגיק. ...

בחורף תרפ״ב התקימה בװרשה הועידה השלישית של המזרחי הארצי בפולין, ובו השחתף יעקב כציר המזרחי בלוקוב. הועידה נתנה דחיפה נמרצה להגברת הפעולה למען התגועה. םילמן נבחר לועד המרכזי החדש, וכה הוטל עלױ לגסוע מפעם לפעם לװרשה ולשתף פעולה גם במרכז התנועה• ואכן גם בלוקוב נגש םילמן יחד עם חברױ הצירים מיד אחרי שובם מהועידה לארגן מחדש אח הפעולה לכל מקצו־ עותיה, שנחלקה לריםורטים וכל חבר היה אחראי לריםורט שלו. ...

... בתקופה ההיא היה אברהם זילברברג המנהיג הצױני המוכר בױתר בעיר. קראו לו ז ״דער מחנר פון דער ױגנט״. הוא הוא שהטיף ללימוד השפה העברית׳ הוא היה המורה הראשון לעברית ב״בנות צױן״ ונתן את הדחיפה ליסוד ״העבריה״. אחרי שעבר לורשה לעבוד במרכז ״קרן היסוד״ המשכנו ללמוד אצל יעקב פרײדמן ולבסוף אצל בנימין אליעזר פרײדמן. כל התעםקותנו הצױנית וגם לימוד השפה׳ ובעיקר הפגישות בין הבחורים והבחורות׳ הױ למורת רוחם של הורינו ופרנםי העיר שחפשו דרכים להפריע בעבודתנו. ...

... קלויז חסידי קוזמיר בחמלניק נמצא בשוק הקטן, בבית מנדיל בוגײםקי. גבאױ הױ* ישראל פסח וכםלר, נתן שור, משה ױסיל. בעלי־התפילות ־ משה ױסיל, דוד גלוזמן, פםח ױסף, נחום לוסטגארטן ועוזר רוזנברג ; בעל קורא — שלמה זונשײן. ר׳ נחמן חוליבה נחשב לבעל־חפילה מעולה. בנױ; אלתר ולײב םײמו את למודם בבית המדרש לחזנים בװרשה, ואלתר נתמנה חזן בעיר הפלך ראדום. קלויז קוזמיר ריכז בתוכו את חםידי חלם, לובלין וזאמושץ (ר׳ ניסן יהודה ליב טברםקי).

... הועידה נפתחה ע״י מר יקותיאל פרידנזון בנאום עברי׳ שנתקבל במחיאת כפים סוערות• אחר זה נאם מר יהודה שצירנסקי׳ שהשתתף בועידה כנציג הועד המרכזי של המזרה־ בװרשה ושנבחר לױ״ר של הועידה — על המזרחי ותעודתו. נתקבל מכתב ברכה מאת הראב״ד אברהם יצחק סילמן. כל הצירים מסרו דין וחשבון מפעולות האגודות בעריהם. מהדו״חים אפשר היה לראות שהמזרחי פעל במרץ רב בכל הערים, בין בעניני ישוב א״י ובין בעניני החינוך׳ וכי רעױן המזרחי הולך ומתפשט בין השדרות הרחבות של החרדים.

... הוא היה בין אוהדי תנועתנו ופעל רבות לטובת ״הקינדער־ שוץ״ שהוקם ע״י פ״צ בעירנו בשנת 1927. לקױם ארגון זהדאג גם הועד המרכזי של ה״קינדער־שוץ״ בװרשה בראשותו של הד״ר מאיר פקר. תפקידו היה לעזור לילדי הפועלים בעירנו ע״י חנוך׳ עזרה בשעורי בית ומתן ארוחה חמה לילדים מעוטי יכולת. הילדים סודרו בקיץ במחנות הבראה ונופש ובילו את זמבם באוירה חפשית תחת הנהלת מדריכים מנוסים. ענין ה״קינדער־שוץ״ מצא הד רחב בין חוגים רחבים בעיר ורובם הפכו לאוהדי מפעל זה. בפטרונט של מוסד זה הױ : ד״ר בלנובטקי׳ לײבל וילצ׳יק׳ מקם רעיפיש. בין פעיליה הױ בין השאר־ דוד רוזנבלום׳ שמעון איזנברג׳ אליעזר אברמוביץ׳ יחיאל לױנשט-ץ ואחרים. על מנת לממן את המפעל נערכו הצגות וקונצרטים לילדים שכל הכנםותיהם הוקדשו למפעל.

... למפקד הקן נתן שװער. היה לו כושר ארגוני גדול ומרץ רב• את נםױנו בארגון נוער רכש בםניף ״החלוץ״ וב״השומר הצעיר״, שעזב אותם והצטרף לבית״ר. בתקופתו גדל םניף בית״ר׳ אשר קלט צעירי חמילניק מכל השכבות והחוגים׳ בעיקר גומרי בית הםפר העממי הפולני והישיבה. לקורס הראשון למדריכי בית״ר הפולנית אשר התקײם בורשה׳ נשלחו נתן שװער וישראל אוגניביץ. שניהם גמרו את הקורס בהצטײנות ובחזרם ארגנו את הקן מחדש. ...

... קליש אסתר לבית פינצ׳בסקי, אמנו בלנק מרים לבית קליש, נרצחה בשנת 1944 בורשה בלנק בן־צױן, נרצח בשנת 1944 בורשה קליש יעקב, אחינו קליש צפורה, אחותנו קליש זיסמן, אחנו ...

... קזימירסקי ברײנדל לבית קוחן קוחן מרדכי פישל, נפטר בשנת 1925 קוחן יחזקאל, נפל בורשה בשנת 1931 ...