Chmielnik synagogue

... בחמילניק התחיל תהליך זה במחצית השניה של המאה ה־17, לאחר שהאריאנים גורשו בשנת 1658 מפולין ובכללה מתוך מרכזם הידוע בחמילניק, והיהודים תפםו את בתיהם וחנויותיהם ועמדותיהם בחײ הכלכלה. מני או הלך וגדל הײשוב עד כדי כך, שמםפרם עלה על מספר האוכלוסיה הלא־יהודית. היהודים הקימו בית כנםת שהוא אחד מהבנינים האמנותײם הידועים בפולין, לא על מגרש משלהם, אלא על מגרש הכנםיה הקתולית, שלא רצתה למכרו ליהודים, אלא השכירתו תמורת דמי־שכירות שנתית (©^■סס&וק). בתבניתו דומה בית הכנםת בהרבה — בײחוד בכפתו העגולה לבתי הכנםת רמ״א ״הויכעשוהל״3 שבקראקא. ה״בעלעמר״ בנוי באמצע אבנים ובעל 8 זוױת עליהן עמודי אבן, מקושטים קשוטים אורנמנטײם עדינים מזמן הרנםנם, מזכירים ״אודיאון״ ױני עתיק3.

... עוד בימי השואה בשנת ת״ח היתה בחמילניק קהילה יהודית בעלת ארגץ. המילניק היתה מקום לא אכזב ליצוא נוצות שונים לכל רחבי המדיגות הפולנױת ולגרמגיה. ה״ג׳ואיש ױניברסל אנציקלוםדיה״ מצײנת כי בעיר היה מאז ומתמיד רוב של 85% ובשגת 1921 הױ בה 8000 יהודים וכ־סס12 נוצרים. כמו״כ מצײגת האנציקלופדיה כי היהודים בעײרה הױ במצב כלכלי יציב ועל כן יכלו להקים להם בית כנסת שהצטײן בבנײנו ובױפױ בכל פולין.

... כדוגמאות אורגינלױת של הבניה הכנםײ תית יש לצײן את בית הכנסת בקהילת חמילניק שבגליל קילץ. ...

... יידישער באפעלקערוגג. יידן האבן אױפגעבויט א בית הכנסת, װאס האט געשמט אין פוילן װי אײגע פון די קיגסטלערישע געבײדעס ־־ גישט אויף זײערס א פלאץ, גאר אויף א פלאץ פון דער קאטוילישער קירך, װאם האט אים גישט געװאלט פארקויפן צו ײדן, גײערט פארדונגען פאר א יערלעכן אפצאל (פלאצאװע). מיט זײן אויסזען איז דער בית הכנםת אין פיל היגזיכטן ענלעך ־־ באזונדער מיט זײן קײלעכדיקן קאפול ־־ צום בית הכנסת פון רמ״א3), און הויכע־שול אין קראקע♦ דער בעלעמער אין מיטן איז געבויט פון שטײגער מיט אכט װיגקלען איבער װעלכע עס שטײען שטײנערדיקע זײלן באפוצט מיט אײדעלע ארנאמעגטיק, באצירוגגען פון דער רעגעסאנס־תקופה, װאס דערמאנען דעם אלט־גריכישן ״אדעאן״4). אין דער שול זענען געװען א קעגטיקע צאל פרוכתן פון א גרויסער קוגסט־חשיבות. בפרט איז כדאי צו דערמאגען דאס פרוכת װאס איז געשאנקען געװארן פון ״מרת װעדל בת האלוף אברהם״ אין 17־טן י״ה, אן ארבעט פון דער באראק־תקופה מיט אלע סימנים און

... דאס אנטיקע פרוכת אין דער כמיעלױקער שול

... כית הכנםת בשנת 1958 — ממגורה די כמיעלניקער שול אין יאר 1958 סארװאנדלט געװארן אין א תבואה־שפײכלערי

... כמו בכל ישוב יהודי, השפיעו גם בחמילניק הידיעות שהגיעו אחרי תום מלחמת העולם הראשונה על ״הצהרת בלפור״ מטעם ממשלת בריטניד״ שעוררו את היהודים, ובעיקר את הנוער למעשים נמרצים בעד בנין ארץ־ישראל היהודית. מקודם בא מרצה מטעם הסתדרות הצױנית בפולין עם מרכזה בװרשה לעורר את הרוחות• היה זה הנואם המוכשר נתן מילײקובסקי, שנטה לרעױן המזרחי. עוד בשנת תרע״ח הוא נאם בחמילניק בבית־הכנסת ובתיאטרון שלש פעמים, והרצאותױ עזרו הרבה להתפשטות הרעױן הצױני והגברת העבודה הצױנית (הצפירח, יח שבט, וזרע״ח).

... נאך א לאנגען זובן איז געלונגען צו קויפן א הויז אויף סד יארן סט. דאס קלײנע הויז׳ װאס איז באשטימט געװארן פאר דער כמיעלניקער שיל, האט געקריגן א נאמען דאם ״שילעכל׳/ און איז געװארן א שם־דבר אין שטאט. ס׳האט געדינט פאר אלע צװעקן. פון דארט איז ארויםגעגאנגען די גרעםטע מאס רעטונגסארבעט אין פארשידענע פארמען: פאקעטן׳ געלט, מעדיצין.