Jerusalem

... - מצבת הזכרון במרתף השואה על הר צױן בבירת ישראל, ירושליים אנדענק־טאװל לזכר כמיעלניק אין ״מרתף השואה״ אויפן הר־צױן אין ירושלים

18) אברהם יערי : שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי״א, ע׳ 779. ...

... אחרי המהדורה הראשונה, שבשנת תרנ״ג נדפםה בשתי הוצאות שונות, זכה הםפר להדפס בשתי מהדורות נוספות, השניה — בקלײנורדײן בשנת ת״ש בעצם תקופת מלחמת השואה, והאחרוגה נעשתה בירושלים. עובדה זו מעידה כי חםידים רבים התחנכו במחיצתו, תוך אוירה של רצינות ושאיפה להסתגל לדרישותױ בעולם החסידות. מתוך הםפר מבצבצת תוך קריאה מוסיקה בלתי מודרנית, הבנויה על הרמוגיה ללא דיסוננס פרוע, הרמונױת אשר לצליליהן יאלמו רחשי פרט וגוף ומקומם ײרשו שירת החםידות ומאוײד״ ועם הקריאה מתעוררת ההרגשה, כי עדײן לא פםו אמונים מבני אדם, ושנר היצירה לא כבה.

... רבי לײבוש ליפשיץ מאפטא, בן רבי ױםף הצדיק מסליפיא (חתן רבי יעקב מאפטא), בן רבי לײבוש ליפשיץ מװישניצה (מחבר ״ארי דבי עילאי״) היה למדן גדול בתורה׳ שימש ברבנות בסאפקוב׳ בבוסק שליד קילץ. כשהרוסים רצו לעשות את בוםק לעיר מודרנית׳ עזבה מחשש לגורל חינוך בנױ׳ ועבר כאדמו״ר לאפטא. זמן קצר שימש כראב״ד ואדמו״ר בטארנוב שבגליציה. במלחמת העולם הראשונה עבר להונגריה והתישב בפרסבורג. בתרע״ח עזב את הונגריה ועלה לירושלים. בה נםתלק בשנת תרפ״ט. מחבר ספר ״ישמח צדיק״, וכן ״יסוד לקרא״ שנדפם בירושלים. בנױ? רבי ישכר־בר ליפשיץ האדמו״ר מסטרוכיקוב שישב באונגװאר ורבי יעקב ליפשיץ מפוטילוטש. שגיהם נולדו באפטא (הראשון בשנת תרמ״ח). רבי ישכר־מר נתמנה בתרם״ה כרב ואדמו״ר באונגװאר׳ וכלמדן גדול הוכר כמורה צדק ורבים באו אלױ גם ב״שאלות״. הקים לו בית־מדרש גדול שהתפללו בו בנוסח צאנז׳ ובהסכמת המיו רבי אברהם שלום מסטרופקוב מחבר ״דברי שלום״ (בנו של הצדיק רבי יהזקאל שרגא הלברשטאם משיניאבה) קרא לעצמו בשם הרב מסטרופקוב. בשנת תש״ד הובל לאושפיצין ושם נספה. בנױ בירושלים.

התבגרות החסידות בעיר הביאה לתוצאות חױבױת גם ביחסה להגברת הישוב היהודי בארץ־ישראל. השאיפה לעלות לא״י ההלה בחסידות כמעט עם יס דה. עוד הצדיקים הבעש״טײם הראשונים הניחו את היםוד לישוב היהודי החדש בא״י. הראשון מהם שעלה לארץ היה רבי אברהם גרשון מקיטוב׳ גיםו של הבעש״ט׳ שעלה בשנת תק״ז. בשנת תקכ״א עלו ר׳ מנחם־מנדל מפרמישלן ור׳ נחמן מהורודנקה ואתם כמה חםידים. בשנת תקל״ז עלו ר׳ מנחם־מנדל מװיטבםק ור׳ אברהם מקאליסק ואתם ױתר משלש מאות חסידים. בשנת תקנ״ח עלה ר׳ יעקב־שמשון משיפטובקה׳ וקרוב לאותו זמן עלה ר׳ אברהם דטבר מאױרוטש. הצדי־ים והחסידים שעלו עמהם התישבו בטבריה׳ בחברון (החב״דײם;, בצפת ובירושלים. והם הפיצו את תורת החםידות בא״י בצורות שונות והרבה ממנהגיד.; דביקות ודיבוק חברים וגם את הנגון והריקוד החסידי. תנועת העליה לא״י לא פסחה על חמילניק׳ שעוד במחצית הראשונה של המאה הי״ט כבר היתה קשורה בא״י. מובן שאין לנו פרטים על כמות העליה מעיר זו. ויש לדעת שהעליה לא״י היתה קשורה אז בתנאים קשים ובהוצאות מרובות׳ שלא כבימיגו אנו. מלבד זה העליה לא היתה ישרה ממש לא״י׳ אלא בעקיפין׳ והעולה מחמילניק או מעיר אחרת לא היה בטוח אם ומתי יגיע למטרתו. קשים מאד הױ חבלי העליה׳ ואת הקשײם אפשר לקרוא בתאור מסעיו לארץ־ ישראל של רבי נחמן מברצלב׳ שכױם הם נראים דמױנײם בױתר.

... 33) עײן בססרי ״נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה״• ירושלים, תשי״ג. ...

... 3) על הנגון והשיר בבית אוזירוב סיפר לי הרב דוד פרקוביץ שליט״א מירושלים (חוטר מגזע *היהודי הקדוש״) שהכיר כמה מצדיקי השושלת ואף את רבי יעקב טויב מראדוכ.

... בײ דער מצבת כמיעלניק אין מרתף־השואה אויפן דיר־צױן אץ ירושלים■

... במועצה הריאורגניזצױנית של הפו״מ שהתקײמה בירושלים בימי כז —כח אדר תרפ״ה מתח םילמן בקורת חריפה על הנעשה ושלא נעשה ועל הםדר בחלוקת עבודה בתל־אביב, הראה על המצב הרע של החברים, על התפקידים הגדולים שיש לפנינו ועל היחס הבלתי־תרבותי השורר בין החברים, מה שמביא לידי אי הבנה ומפריע בעד העבודה. הוא דרש משמעת הסתדרותית חזקה ושינוײם בדרכי עבודתנו בעיר ובכפר שיתאימו למצב הנוכחי. הוא הראה כמו כן שהועה״פ לא עשה שום דבר כדי לברר לחברים בגולה על אופני הבנין והתחיה של ההסתדרות הכללית ועל יחםה של ההנהלה הצױנית אלינו. ...

... בשנת 1936 הוזמן לשמש ראש־ישיבה בירושלים, ואמנם התכונן יחד עם בנו דוד לעלות ארצה. המאורעות שפרצו בשנה זו שמו לאל את תכניתו. ...

... עם יםוד ״המזרחי״ התרחבה הפעולה הצױנית שכללה חוגים רחבים בעירנו• בױם פתיחת האוניברםיטה בירושלים׳ ב־1925, יצאו לרחוב בפעם הראשונה זוגות — בחורים ובחורות — ל״ױם הפרח״, להתרמה למען האוגיברסיטה וההצלחה היתה גדולה. באותו ױם התקײמה חגיגה גדולה בעיר׳ שהתחילה בתהלוכה גדולה של ״השומר״ לבית הכנסת. החגיגה נעשתה בהםכמת הרב ובהתנגדות ראש הקהילה משה גורליצקי. בםױם החגיגה רקדו כולם במעגל׳ גם האדוקים. חגיגת האוניברםיטה השאירה רושם כביר בחמילניק ורכשה הרבה תומכים לצױנות. ...

... חמילניק היתה עײרה עתיקד״ אבל קטנד״ ואי אפשר היה למצוא בה אולפנים למוםיקד״ לא תיאטרון ובית־אופירד״ ובתקופה שטרם הומצאו הגרמופון והרדױ בטח השתעממו אזרחיה ונפשם יצאה לתענוגות. ואילו האוכלוסיה היהודית בחמילניק ידעה להפיק תועלת גם מהחיבה לחזנות ולנגינה בחתוגות ומםיבות־שמחד״ ומכאן החיבה לחזן ולכלי־זמרים שקבעו מושבם געיר. אנשים ױתר אמידים לא הםתפקו ב״יש״ המקומי והױ מביאים כלי־זמרים גם מקילץ. ומלבד בדחן העיר ר׳ ױםלי היה מופיע בשערי העירה גם טוביה בדחן מםטאשוב שהיה אז לשם־דבר. והיה מי שמצא קשר ישר בין חובבי הנגינה בחמילניק לבין הלויים שעמדו על הדוכן בבית המקדש בירושלים בירת יהודה וישראל, כי יהודי חמלגיק הױ מביני־גגן, ולא כל חזן הפיק רצון בעיניהם•

... (ירושלים) ...

... קסטערמינאציע־ סיםטעם איז נישט אויםן געװען בלויז די פיזישע אויסראטונג פון ײדן׳ גאר אויך די פארניכטונג פון זײערע קולטור־אוצרות. אזוי ארום האט דער ױדנראט װי אויך אנדערע ײדישע אינ־ םטיטוציעס׳ װאם האבן אנטװיקלט א געװיםע טעטיקײט בעת די אקופאציע־יארן׳ איבערגעלאזן נאך זיך װײניק שפורן׳ אינעם זין פון ניצול־געבליבענע דאקומענטן. די דאזיקע בלויזן מוזן פארפולט װערן דורך דאקומענטן׳ װאס שטיצן זיך אויף דעם מענטשלעכן זכרון. א גרויסן באטײט האבן דעריבער פאר אונז די גבײת־עדות׳ װאם זענען אפגעגעבן געװארן דורך די לעבנגעבליבענע כמיעלניקער עדי־ראיה פון די היטלערים־ טישע פארברעכנס פאר דער צענטראלער ײדישער היםטארי־ שער קאמיםיע אין מיגכן תיכף נאך דער מלחמה. די דאזיקע גבײת־עדות געפינען זיך הײנט אין דעם יד־ושם־ארכיװ׳ אין ירושלים׳ און װערן פארעפנטלעכט אויף די וױיטערדיקע שפאלטן פון דעם בוך. א װיכטיקן מקורותדיקן באטײט האבן

... (ירושלים) ...

... איתן׳ בנה של חנה רוזנבלום־מײזל׳ נולד בירושלים באדר תרצ״א למשפחת פועלים מחלוצי העליה השלישית. ...

... זון פון חנה ראזנבלום־מײזל. געבוירן אין 1931 אין ירושלים. נאכן ענדיקן די שולע געװען טעטיק אין ״השומר הצעיר״ און אװעק אױף הכשרה אין קיבוץ שער העמקים. ארויםגעװיזן באזונדערע פעאיקײטן צו מוזיק און באליבט געװען בײ זײנע חברים מיט זײן הארציקן הומאר. בעתן מלחמה־אױסברוך געשיקט געװארן מיט זיץ גרופע צוהילף דעם קיבוץ להבות הבשן, אויף דער סירישער גרענעץ אין גליל העלױן. דארט איז ער שװער פארװונדעט געװארן אין א האנט. פון דעם האט ער געליטן ביז זײן פאלן• ...

מיר זענען אראפ אין יפו, װאס איז געװען באװוינט מיט פיל אראבער. בלויז אײנצלנע ײדישע קלײטן און ארבעטער האבן זיך דארט געפונען. די ײדן זענען געװעזן בעיקר קאנ* צענטרירט אין די שכונות נוה־צדק און נוה־שלום. תל־אביב איז געװעזן אין אנהײב. מיר זענען אריץ אין בית החלוצים װאס האט זיך געפונען אין אדזשאמי אין יפו. די ערשטע גרופע מיט צדוק קאנערצוקער און לײביש עהרנרײך איז שוין געװעזן אין לאנד און געארבעט אין פתח־תקוה. מיר האבן געמאכט אן אויספלוג קײן פתח־תקוה זיך צו זען מיט אונדזערע לאנדסלײט. זײ האבן זיך דערפרײט, װאם מיר זענען אלע אין לאנד. אין דער גרופע איז אויך געװעזן יצחק גראנעק. מיר האבן זיך צעטײלט און אנגעהויבן ארבעטן אין פארשידענע טײלן אין לאנד. משה סאמבורםקי איז געפארן קײן ירושלים, חנוך אפלבוים קיין תל־אביב, איך, מאטל גערטנער, און הארש־אלי פעלמאן זענען געפארן ארבעטן קיץ יבנה. ...

... יעדעס יאר אין דעם טאג פון כ״ה תשרי קומען זיך די כמיעלניקער אין ישראל צוזאמען. זײ קומען פון אלע עקז לאנד קײן תל־אביב אין דעמ באשטימטן זאל, כדי צוזאמען זיך מתײחד־צו־זײן מיטן אנדענק פון דער חרוב־געװארענער הײמשטאט. זײ קומען פון עכו׳ טבריה, צפת׳ און חיפד.; פון תל־אביב מיט אירע פארשטעט, רמת־גן, בני־ברק און פתח־תקוה; פון ירושלים, ראשון־לצױן, רחובות און באר־ שבע. עס ;קומען ארבעטער און בעלי־מלאכות, קיבוצנילעס און שטאטישע — שרידים פון אמאל פארצװײגטע משפחור״ אזעלכע װעלכע האבן אין די מלחמה־יארן אליץ מיטגעמאכט דעם חורבן, אזעלכע װעלכע האבן די מלחמה־יארן איבעד־ געלעבט אין רוםלאנד און די װעלכע זענען נאך מיט יארן אװעק פון דער אלטער הײם קײן ארץ־ישראל, כדי מיט אנדערע חלוצים צו בויען דאס לאנד. ...

... צומארגנס נאך דער אזכרה פארזאמלען זיך כמיעלניקער אויפן ״הר־צױן״ אין ירושלים. אין ״מרתף השואה״ — (אין די הײלן צום זכר פון די אומגעקומענע זעקם מיליאן ײדן). בײ א מארמאר־מצבה צום אנדענק פון די קדושי כמיעלניק׳ װאס איז אײנגעמויערט געװארן אין יאר 1957, װערט בײ אנגעצונדענע יזכור־ליכט געזאגט יזכור און קדיש בצבור. ...

אויף די עלטערע יארן האט ער פארלוירן די ראיה ארך געפינט זיך הײנט אין א מושב־זקנים אין ירושלים. צו זײנע 88 יאר לאמיר װינטשן אונדזער לאנדםמאן — עד מאה ועשרים ! ...

... ױינברג אריה, תל־אביב, רח׳ מזאה 67. וימן ישראל, תל־אביב, גבעת רמב״ם׳ דרך הגבורה 55. וימן דב׳ ראשון־לצױן, שכון ותיקים 513. ויגודני אברהם, תל־אביב׳ רת׳ םוקולוב 56. ויצפלד דוד, תל־אביב׳ רח׳ פרץ־חױת 4. ויצפלד־שטרון אסתר, תל־אב־ב, רה׳ פרץ־חױת 4. װלמן־אברמוביץ מינה, רמת־השרון ע״י הרצליה. וינפלד יוםף, ירושלים, קרית האוניברסיטה. וגנר צשיה, חיפה, רח׳ השומר 29. ויםמן רבקה*, תל־אביב, רח׳ הקונגרם 16. וינשטין־םולניק שרה׳ תל־אביב׳ רח׳ יהושע בן־נון 46. וקםמן יעקב, רמת־השופט. ורטהים נתן־זלצברג, בת־ים, רח׳ דגיאל 5. ויסנבלום זלמן׳ תל־אביב, נחמני 37. ולאך אריה, שכונת בילינסון ע״י כפר םירקין. ולאך יעקב, תל־אביב, שכון עממי, ג׳. דרך השלום, בלוק 18. ולאך מאיר, קרית מוצקין׳ שכון עולי צ׳כיד״ בית ה׳ מס׳ 10. וינברג מאיר, רמות רמז 91 ב׳ חיפה. וישניצקי ױסף׳ נוף־ים׳ צריף 5 א/ ע״י נתניה. ײשניצקי פנחס׳ יפו׳ רח׳ ב/45. װנכצוקר שאול־זשערניצקי׳ בני־ברק׳ רח׳ עקיבא 1. װײצמן ליאון־טרגובניק, נצרת׳ הקריר״ שכון עולים 12. װײצמן מאיר, קבוץ גן־ שמואל. ױנטרויב צבי, חדרד״ בית־אליעזר 106. ...

שצ׳יגובםקי־זלצברג אםתר׳ תל־אביב׳ רח׳ צ׳לנוב 6. שידלובםקי ױסף, תל־אביב. שורצברג־װײנבוים יהודית׳ חדרה. שטרוזברג קלמן׳ כפר םלמה׳ רח׳ כ׳ה מם׳ 3. שטיבר־זלצמן שרה, תל־אביב׳ רח׳ התבור 17. שלזינגר׳ תל־אביב, בר־כוכבא 71. שק־לופקה שרה׳ כפר־יהוד, רח׳ השלשה 39. שמואלי שמואל־יעקב׳ רחובות׳ רח׳ עזרא 39. שלבםקי משה׳ יפו רח׳ 12 מם׳ 5. שפיזר׳ אזור רח׳ א׳ 11. שמיציג צילה׳ חיפה, שכמ נוה־ױםף א׳ /49. שוט־פוםר רבקה׳ רמת־גן׳רח׳ יהלום 8. שטרן משה הרב׳ בני־ברק׳ רח׳ בית הכנםת. שמואלי דוד׳ רחובות׳ רח׳ עזרא 39. שמואלי זאב׳ רחובות רח׳ קרומר 10. שטרנפלד־ קויפמן׳ ירושלים רח׳ שמואל־הנביא 44. שלופסקי־דזורה גיטל׳ רמת־גן׳ רח׳ החאה 127. ...

... אסתר מרקוביצקי־קוקױלקה ומשסחתה - ירושלים

... חיה קויפמן-שטרנפלד - ירושלים אפרים קויפמן - פילאדלפיה יהודה קויפמן - פילאדלפיה כלה קויפמן-גאטשארד

כדי צו דערגאנצן דאם געשאפענע בילד פון די ארבעטן האבן מיר געמוזט אויך אנקומען צו היסטארישע ארכױון. מיר האבן אויפגעזוכט װי װײט מעגלעך אלץ װאם איז דערשינען װעגן כמיעלניק אין ענציקלאפעדיעס און צײטונגען אין אלע צײטן. דא האבן מיר צו פארדאנקען דעם תל־אביבער תלמיד־הבם, ר׳ מאיר צינוביץ, װעלכער האט אונדז צוגעשטעלט פיל דאקומענטן. אױך פון ײװ״א אין נױ־יארק האבן מיר באקומען װיכטיקע דאקומענטן. מאטעריאלן װאם זענען נוגע דער אומקום־תקופה האבן מיר אויך באקומען פון יד ושם אין ירושלים• זײ אליג אוגדזער טיפן דאנק. ...