Petah Tikva

... (פתח־תקװה)

... (פתח־תקװה) ...

לאחר מםפר שנים עזבנו את פתח־תקוה ועברנו לתל־ אביב• התארגנו כקבוצה שיתופית לבנין. שכרנו חדר בכרם התימנים. בקבוצה הױ: ארנרײך ז״ל׳ למברג אברהם ז״ל׳ ויבדלו לחײם — גרנק יצחק׳ קגרצוקר צדוק׳ פינצ׳בםקי מרדכי׳ זריצקי ליזר׳ ויגודני אברהם ועוד 2 בחורות לא חמלגיקאױת. נהלנו את המטבח לפי תורנות שבועית. קבוצתנו נתארגנה בשם ״קבוצת אחים״. עבודתנו הראשונה היתה עשײת בלוקים עבור ביח״ר לנרות של יהודי מחמילניק — לבקוביץ. כן הקמנו את הבנין. לאחר מכן עבדנו בבנינים במרכז המםחרי שנבנה בתקופה ההיא בתל־אביב. ...

... לאחר זמן מה עזבנו את עבודת הכביש ועברנו לפתח־תק־ וה. הײנו תמיד קבוצה קומונאלית — הכל היה משותף׳ גרנו כחמשה בחדר אחד. הײנו מחוםרי עבודד״ מזוננו בחורף׳ בזמן חוסר עבודה׳ היה אםוף תפוחים ליד הפרדםים ופת לחם חרבה. ...

בן זלמן ומניה. נולד ב־29.12.1928 בוארשה בירת פולין׳ וב־1934 עלתה המשפחה לארץ. גמר את בית הספר העממי פיק״א בפתח־תקוה, המשיך שנה אחת בגמנסיה ,,אחד־העם״ ואחר כך למד רדױ־טכניקה בבית הספר המקצועי ״מינטיפױרי״ בתל־אביב והשתלם בעבודה מעשית במעבדה בפתח־תקוה. התענײן גם בתעופה וזמן מה ביקר במועדון לתעופה והשתדל לקנות ידיעות רבות ככל האפשה חבר ״הנוער־העובד״ וה״הגנה״. הצטרף עם חברױ לגרעין ״ארז״ ויצא להכשרה למשך שנתײם כדי להכיר את החײם בקבוצה. היה הרוח החיה בגרעין בפעולות תרבות ובבידוח דעת החברים. בתבונת כפױ השביל להתקין לחבורה פטיפון ותמיד הוסיף תיקונים בכלי השימוש הטכנײם והחשמלײם. עם כל געגועיי העזים אל בית הוריה היה קשור, עם כל נימי נפשה גם לחבורה הקבוצתית♦ גויס עם חברי הכשרתו לפלמ״ח ונשלח לקורס מ״כ. השתדל להשתלם ברכישת מכסימום ידיעות, מתוך הרגשת אחרױת לכיתה, משחזר ונשא בעול הדרגה והתפקיד, נמגע מכל השתררות על חברױ פקודיג בחורף תש״ח השתתף בקרבות החטיבה במערכות טבריה, רמת־ױחנן ומשמר־העמק, עין זיתים וצפת ונודע כאמיץ להפליא, בטוח בשיקולױ ושולט על כיתתו הקרבית שליטה מוחלטת. הוחזר לעמק הירדן ולאחרונה נשלח עם יחידתו ל ...

... (פתח־תקװה) ...

קומץ הבחורים החמיל״יקאים שעמד ליד ערישתה של העיר תל־אביב ושחלקם מתהלך הױם ברחובותיה המפוארים והסואנים, רשאים בפה מלא לאמור ־ גם לנו חלק נכבד בבגײן העיר העברית הראשונה. לא רק בין מניחי היסוד להתפתחותה של תל־אביב הױ חמילניקאים, הם גם לקחו חלק בלתי מבוטל בהתפתחותה של אם־המושבות — פתח־תקוה. עם בואם של החמלגיקאים הראשונים לפתח־תקוד״ מנתה המושבה מאות םפורות של תושבים. קצרה היריעה מלתאר כיצד נראה המקום אחרי שתי עשרות שניפ לאחר שהתנחלו בה המתײשבים הראשונים. גם כאשר דרכה רגלם של החמילניקאים במושבה זו, היא לא היתה רחוקה מהתאור של מדבר שממה. לא כביש ולא שיח : בקתות חימר בודדות הױו את רחובה הראשי — חובבי צױן ואת הדרך מפתח־תקוה לתל־אביב הױ עושים בדרך כלל ברגל׳ ורק בעלי ה״מאה״ יכלו להרשות לעצמם לעשות את הדרך בעגלה שהתנועעה משך שעות בחול הםמיך שכיםה את המרחב האינםופי בין תל־אביב לפתח־תקוה. ...

... ״אחרים, אתה אומר ? אחרים — הנוסעים לקנדד״ לאוס־ טרליד״ לאמריקד״ להױת רוכל׳ משרת בחנות, מצחצח נעלים ז לא \ כדבר הזה לא יהיה. לא אעזוב את הארץ ופתח־תקוה״. ...

חלקם של החמילניקאים לא נפקד גם בשורות השומרים הקבועים של פתח־תקוה. בעוד תושבי פתח־תקוה, שמנו אז אלפים םפורים, נלחמים לבםום קױמם, פרצו המהומות של שנות 1929—1936, וםבלה של פתח־תקוה גדל בתקופה המרה הזאת בעטים של הכפרים הערבײם שםובבו אותה. הכפרים שבםביבה, שבהם אורגנו הכנופױת, שימשו מרכז הסתה לפר־ עות ביהודים. מדי ערב בערב הײנו ױצאים — בנימין שמחוני, אני ואחרים, לשמירה. באותם הימים היה מםפר הרובים דל והם ניתנו רק לשומרים שיצאו למקומות התורפה המסוכנים בױתר ואנו הײנו צריכים להםתפק במקלות עבותים. כך עמדנו לילות רבים בקור הלילי שחדר לעצמותינו כדי להגן על המושבה בפני התקפות מרצחים. באחד הלילות, כאשר נורה ונהרג ערבי בסמוך לפרדסי, נאםרתי על ידי המשטרה הבריטית, נתכבדתי יישיבה בכלא יפו למשך ימים ספוריכ. עם שחרורי מהכלא זכיתי לקבלת פנים לבבית מצד החמילני־ קאים; קבלת פנים זו גערכה לכבודי והפגינה את שמחת ױצאי עײרתי ששוחררתי מהכלא מבלי שיאונה לי כל רע ומבלי שאהיה צפוי למשפט, שבדרך כלל הײתי צפוי בגללו לעונש מאסר כבד. ביזמת ועד המושבה הוקמה ועדת בטחון׳ שעל חבריה נמניתי ג ...

היום כשאגי סוקר את תולדותיה של פתח־תקוה בעשרות השנים האחרונות, הרי עוד מסתמנים יחידים כחלוצים, אולם ל״כשירחיב״ ה׳ את גבולנו ככתוב, ברבות הימים׳ ײעלמו מן האופק היחידים, כי המדינד״ מדינת ישראל כולה׳ תיראה פעם כמין חלוץ אחד כזה שהלך לפני העם. ועל כן׳ בדעתי את רחבותו ויחסױתו של המושג ״חלוצױת״ ובאין רצוני לפגוע בפלוני אלמוני אשר ישא טינה על שלא נזכר שמו בין העשרה או בין הארבעים העולים שהגיעו לתל־אביב ופתח־תקוה מה־ מילניק והעײרות הםמוכות לה — לא אזכיר שמות סתם׳ פרט לאותו אחד׳ ״החמילניקאי האלמוני״ שקדח בפתח־תקוה, שהיה בין מניחי יםודותיה והוא שנמנה על גרעין הכוח המזוײן של פתח־תקוה. ...

... מעל לכרם הענבים הראשון אשר ניטע בפתח־תקוה. מאוחר ױתר הוא נעקר ובמקומו ניטע פרדס. כאן לא הרחק מן הפרדס נכרה בית הקברות. מבין עצי ההדר מתנשאות מצבות אבן — אבני זברון לאלה שנעדרו מאתנו. ״בית העלמין״ איני יושב בדרך מחוץ למחנה׳ קרוב הוא לנו מאד, כמעט בתוכנו הוא שוכן. כי המקום אשר נבחר לחײנו, ערבות ביצה אלה והשממה אשד מסביב, התרו בגו כי נ.ובל לברוח מפגעים קשים ומאםונות... חלק עמד בהם וחלק לא יכול להם, בין ישני העפר לא כולם שבעי־ימים הױ, אשר נטו למנוחות עלי אדמות. גם רעיתי מצאה לה מנוחת־עולם בבית־קברות זה במלוא כוחה עזבתני ובלא עת נפקדה מתוכנו לאחר שעמדה לימין חײ במשך כל השנים. יהי זכרם של כל אלה ברוך.

... נות כאחד, הקימה בפתח־תקוה את בנײנה הגדול הראשון — הרי זה בנײנו של יצחק הירש שפירא, המתנוםם לתפארה במרכז העיר עד עצם הױם הזה. אך אין זה הפרט היחידי בחײ התפתחותה של המושבה. בנימין שמחוני ואנכי הײנו החמילניקאים הראשונים שנטעו פרדםים בפתח־תקוה ופירו־ תיהם הגיעו עד למרחבי פולין.

מיר זענען אראפ אין יפו, װאס איז געװען באװוינט מיט פיל אראבער. בלויז אײנצלנע ײדישע קלײטן און ארבעטער האבן זיך דארט געפונען. די ײדן זענען געװעזן בעיקר קאנ* צענטרירט אין די שכונות נוה־צדק און נוה־שלום. תל־אביב איז געװעזן אין אנהײב. מיר זענען אריץ אין בית החלוצים װאס האט זיך געפונען אין אדזשאמי אין יפו. די ערשטע גרופע מיט צדוק קאנערצוקער און לײביש עהרנרײך איז שוין געװעזן אין לאנד און געארבעט אין פתח־תקוה. מיר האבן געמאכט אן אויספלוג קײן פתח־תקוה זיך צו זען מיט אונדזערע לאנדסלײט. זײ האבן זיך דערפרײט, װאם מיר זענען אלע אין לאנד. אין דער גרופע איז אויך געװעזן יצחק גראנעק. מיר האבן זיך צעטײלט און אנגעהויבן ארבעטן אין פארשידענע טײלן אין לאנד. משה סאמבורםקי איז געפארן קײן ירושלים, חנוך אפלבוים קיין תל־אביב, איך, מאטל גערטנער, און הארש־אלי פעלמאן זענען געפארן ארבעטן קיץ יבנה. ...

... יעדעס יאר אין דעם טאג פון כ״ה תשרי קומען זיך די כמיעלניקער אין ישראל צוזאמען. זײ קומען פון אלע עקז לאנד קײן תל־אביב אין דעמ באשטימטן זאל, כדי צוזאמען זיך מתײחד־צו־זײן מיטן אנדענק פון דער חרוב־געװארענער הײמשטאט. זײ קומען פון עכו׳ טבריה, צפת׳ און חיפד.; פון תל־אביב מיט אירע פארשטעט, רמת־גן, בני־ברק און פתח־תקוה; פון ירושלים, ראשון־לצױן, רחובות און באר־ שבע. עס ;קומען ארבעטער און בעלי־מלאכות, קיבוצנילעס און שטאטישע — שרידים פון אמאל פארצװײגטע משפחור״ אזעלכע װעלכע האבן אין די מלחמה־יארן אליץ מיטגעמאכט דעם חורבן, אזעלכע װעלכע האבן די מלחמה־יארן איבעד־ געלעבט אין רוםלאנד און די װעלכע זענען נאך מיט יארן אװעק פון דער אלטער הײם קײן ארץ־ישראל, כדי מיט אנדערע חלוצים צו בויען דאס לאנד. ...

... שמחתי־פרײדמן בנימין׳ פתח־תקוה׳ רח׳ ארלזורוב 6. שמחוני־אברמוביץ דבורה׳ פתח־תקוה׳ רח׳ ארלזורוב 6. שום־קנובל צבי׳ רמת־גן׳ רת׳ חיבת צױן 12. שפירא־מאפו לאה׳ רמת־גן רח׳ בועז 2. שװיצקי טובה.

... מאניע גולדבלום־־פורןם ומשפחתה - פתח־תקוה

... מיד לאחר גשואיה עלתה ארצה* מלאת חדות־חײם דרכה הלה על אדמת ישראל בראשית שגת 1928. היא תקעה יתד בפתח־ תקוה, אולם לא כבבית הוריה, חײה כאן לא הױ םוגים בשושנים. ...

... מלכה ױטשנקה-פים - פתת־תקוה משה בן־שחר - גבעתײם משה ױטשנקה - קנדה

... אחותנו אוקםנהנדלר רחל לבית פרײדמן׳ וילדיהם פריידמףשמחוני בנימין — פתח־תקוה ...

... דכורה אכרמוכיץ-שמחוגי _ פתח־תקוה מינח אכרמוכיץ־־װלמן _ רמת־השרון

... חנח ומרדכי פור,ם עליזה ױשראל פוקם כמיח חלסן •וקם פתח־תקוח