Safed

... חמילניק היתה קשורה בא״י כבר במחצית הראשונה של המאה הי״ט. מראשוני החסידים בצפת היה בשנת 1830 ר׳ משה שמעון װאלף׳ בן הגאון מחמילניק. הוא חתם על אגרת שנית־ נה לשליח החםידים בצפת׳ לר׳ ראובן מצאצאי ר׳ מרדכי מארדוש׳ אב״ד פאריצק שיצא לאירופה לאםוף כספים18). ...

... כמיעלניק איז געװען פארבונדן מיט ארץ־ישראל שוין אין דער צװײטער העלפט פון 19־טן יארהונדערט. צװישן די ערשטע חסידים אין צפת אין יאר 1830, איז אויך געװען ר׳ משה שמעון װאלף בן הגאון מכמיעלניק. ער האט געחתמעט א ברױו, װאס דער שליח פון צפתער חסידים, ר׳ ראובן פון דער משפחה פון ר׳ מרדכי מורדוש אב״ד פון פאריצק, האט מיטגענומען מיט זיך װען ער איז ארויםגעפארן קײן אײראפע זאמלען געלט13). ...

בין ראשוני החסידות שישבו בצפת מתנוסם שם אחד של עולה חמילגיק. היה זה לא עולה סתם אלא אחד מחשובי החםידים בצפת׳ הוא ר׳ משה שמעון װלף ״בן הגאון מחמילניק״, שבשנת 1830 הוא חתם יחד עם אחרים על האגרת שניתנה לשליח החסידים בצפת לר׳ ראובן׳ מצאצאי ר׳ מרדכי מארדוט׳ אב״ד בפאריצק שיצא לאירופה לאסוף כספים1/ ר׳ משה שמעון װלף זה היה חלוץ או אחד מחלוצי העליה של חמילגיק שעלו בהשפעת רעױן החסידות׳ התישב בצפת ועםק בענין ישוב ארץ־ישראל ובקױם הישוב היהודי והגדלתו ע״י גױם עזרה מן החוץ. על חלוץ חמילניק זה בצפת אין לנו פרטים על חײו ואורח חײו בצפת ובמה עסק להנאתו. ...

התבגרות החסידות בעיר הביאה לתוצאות חױבױת גם ביחסה להגברת הישוב היהודי בארץ־ישראל. השאיפה לעלות לא״י ההלה בחסידות כמעט עם יס דה. עוד הצדיקים הבעש״טײם הראשונים הניחו את היםוד לישוב היהודי החדש בא״י. הראשון מהם שעלה לארץ היה רבי אברהם גרשון מקיטוב׳ גיםו של הבעש״ט׳ שעלה בשנת תק״ז. בשנת תקכ״א עלו ר׳ מנחם־מנדל מפרמישלן ור׳ נחמן מהורודנקה ואתם כמה חםידים. בשנת תקל״ז עלו ר׳ מנחם־מנדל מװיטבםק ור׳ אברהם מקאליסק ואתם ױתר משלש מאות חסידים. בשנת תקנ״ח עלה ר׳ יעקב־שמשון משיפטובקה׳ וקרוב לאותו זמן עלה ר׳ אברהם דטבר מאױרוטש. הצדי־ים והחסידים שעלו עמהם התישבו בטבריה׳ בחברון (החב״דײם;, בצפת ובירושלים. והם הפיצו את תורת החםידות בא״י בצורות שונות והרבה ממנהגיד.; דביקות ודיבוק חברים וגם את הנגון והריקוד החסידי. תנועת העליה לא״י לא פסחה על חמילניק׳ שעוד במחצית הראשונה של המאה הי״ט כבר היתה קשורה בא״י. מובן שאין לנו פרטים על כמות העליה מעיר זו. ויש לדעת שהעליה לא״י היתה קשורה אז בתנאים קשים ובהוצאות מרובות׳ שלא כבימיגו אנו. מלבד זה העליה לא היתה ישרה ממש לא״י׳ אלא בעקיפין׳ והעולה מחמילניק או מעיר אחרת לא היה בטוח אם ומתי יגיע למטרתו. קשים מאד הױ חבלי העליה׳ ואת הקשײם אפשר לקרוא בתאור מסעיו לארץ־ ישראל של רבי נחמן מברצלב׳ שכױם הם נראים דמױנײם בױתר.

... בורה פטיפון ותמיד הוסיף תיקונים בכלי השימוש הטכנײם והחשמלײם. עם כל געגועיי העזים אל בית הוריה היה קשור, עם כל נימי נפשה גם לחבורה הקבוצתית♦ גויס עם חברי הכשרתו לפלמ״ח ונשלח לקורס מ״כ. השתדל להשתלם ברכישת מכסימום ידיעות, מתוך הרגשת אחרױת לכיתה, משחזר ונשא בעול הדרגה והתפקיד, נמגע מכל השתררות על חברױ פקודיג בחורף תש״ח השתתף בקרבות החטיבה במערכות טבריה, רמת־ױחנן ומשמר־העמק, עין זיתים וצפת ונודע כאמיץ להפליא, בטוח בשיקולױ ושולט על כיתתו הקרבית שליטה מוחלטת. הוחזר לעמק הירדן ולאחרונה נשלח עם יחידתו לעיך גב לשם פשיטה על אדמת האויב הסורי. בשעת הפצצה אוירית סורית אמר לחברױ: ״איני מפחד מפני המות. מפחד אגי רק לחשוב על אבא, אמא ואחותי בהגיע הידיעה שנפלתי״. שעתײם לאחר־כך גפגע בהפגזה ונפל בױם 5.1948*23, הובא למנוחות בצפת.

... בקרבות עין־זיתון וצפת נתגלה פרויקה כאמיץ נפלא, שלט על כיתתו הקרבית שליטה מוחלטת. מות שני חברױ הטובים פצע את לבו, כששאלתױ על שום מה לא לױה את חברױ בדרכם האחרוגר״ ענה : ״אינני הולך להלוױת, אך תאמין לי שאני כואב את הכאב ככולמ, אך איני יכול ללכת ל־מקום קבורת חברי״. ...

... זײן קבר געפינט זיך אויפן מיליטערישן בית־עלמין אין צפת. ...

... יעדעס יאר אין דעם טאג פון כ״ה תשרי קומען זיך די כמיעלניקער אין ישראל צוזאמען. זײ קומען פון אלע עקז לאנד קײן תל־אביב אין דעמ באשטימטן זאל, כדי צוזאמען זיך מתײחד־צו־זײן מיטן אנדענק פון דער חרוב־געװארענער הײמשטאט. זײ קומען פון עכו׳ טבריה, צפת׳ און חיפד.; פון תל־אביב מיט אירע פארשטעט, רמת־גן, בני־ברק און פתח־תקוה; פון ירושלים, ראשון־לצױן, רחובות און באר־ שבע. עס ;קומען ארבעטער און בעלי־מלאכות, קיבוצנילעס און שטאטישע — שרידים פון אמאל פארצװײגטע משפחור״ אזעלכע װעלכע האבן אין די מלחמה־יארן אליץ מיטגעמאכט דעם חורבן, אזעלכע װעלכע האבן די מלחמה־יארן איבעד־ געלעבט אין רוםלאנד און די װעלכע זענען נאך מיט יארן אװעק פון דער אלטער הײם קײן ארץ־ישראל, כדי מיט אנדערע חלוצים צו בויען דאס לאנד. ...