HaNoar HaOved

בן זלמן ומניה. נולד ב־29.12.1928 בוארשה בירת פולין׳ וב־1934 עלתה המשפחה לארץ. גמר את בית הספר העממי פיק״א בפתח־תקוה, המשיך שנה אחת בגמנסיה ,,אחד־העם״ ואחר כך למד רדױ־טכניקה בבית הספר המקצועי ״מינטיפױרי״ בתל־אביב והשתלם בעבודה מעשית במעבדה בפתח־תקוה. התענײן גם בתעופה וזמן מה ביקר במועדון לתעופה והשתדל לקנות ידיעות רבות ככל האפשה חבר ״הנוער־העובד״ וה״הגנה״. הצטרף עם חברױ לגרעין ״ארז״ ויצא להכשרה למשך שנתײם כדי להכיר את החײם בקבוצה. היה הרוח החיה בגרעין בפעולות תרבות ובבידוח דעת החברים. בתבונת כפױ השביל להתקין לחבורה פטיפון ותמיד הוסיף תיקונים בכלי השימוש הטכנײם והחשמלײם. עם כל געגועיי העזים אל בית הוריה היה קשור, עם כל נימי נפשה גם לחבורה הקבוצתית♦ גויס עם חברי הכשרתו לפלמ״ח ונשלח לקורס מ״כ. השתדל להשתלם ברכישת מכסימום ידיעות, מתוך הרגשת אחרױת לכיתה, משחזר ונשא בעול הדרגה והתפקיד, נמגע מכל השתררות על חברױ פקודיג בחורף תש״ח השתתף בקרבות החטיבה במערכות טבריה, רמת־ױחנן ומשמר־העמק, עין זיתים וצפת ונודע כאמיץ להפליא, בטוח בשיקולױ ושולט על כיתתו הקרבית שליטה מוחלטת. הוחזר לעמק הירדן ולאחרונה נשלח עם יחידתו לעיך גב לשם פשיטה על אדמת האויב הסורי. בשעת הפצצה אוירית סורית אמר לחברױ: ״איני מפחד מפני המות. מפחד אגי רק לחשוב על אבא, אמא ואחותי בהגיע הידיעה שנפלתי״. שעתײם לאחר־כך גפגע בהפגזה ונפל בױם 5.1948*23, הובא למנוחות בצפת.

פיק״א־שולע אין פתח־תקװד״ א יאר געלערנט אין דער ״אחד העם״־גימנאזיע און דערנאך שטודירט ראדיא־טעכניק אין דער פאכשולע ״מונטיפױרי״ אין תל־אביב. געװען אקטױו אין אװיאציע־קלוב, א חבר פון ״הנוער העובד״ און פון ״הגנה״. געװען אויף הכשרה מיט א גרופע חברים אין א קיבוץ. דערנאו מאביליזירט זיך אין פלמ״ח, דורכגעמאכט א קאמאנ־ דיר־קורס. ...