Rabbi Abraham of Kalisk

התבגרות החסידות בעיר הביאה לתוצאות חױבױת גם ביחסה להגברת הישוב היהודי בארץ־ישראל. השאיפה לעלות לא״י ההלה בחסידות כמעט עם יס דה. עוד הצדיקים הבעש״טײם הראשונים הניחו את היםוד לישוב היהודי החדש בא״י. הראשון מהם שעלה לארץ היה רבי אברהם גרשון מקיטוב׳ גיםו של הבעש״ט׳ שעלה בשנת תק״ז. בשנת תקכ״א עלו ר׳ מנחם־מנדל מפרמישלן ור׳ נחמן מהורודנקה ואתם כמה חםידים. בשנת תקל״ז עלו ר׳ מנחם־מנדל מװיטבםק ור׳ אברהם מקאליסק ואתם ױתר משלש מאות חסידים. בשנת תקנ״ח עלה ר׳ יעקב־שמשון משיפטובקה׳ וקרוב לאותו זמן עלה ר׳ אברהם דטבר מאױרוטש. הצדי־ים והחסידים שעלו עמהם התישבו בטבריה׳ בחברון (החב״דײם;, בצפת ובירושלים. והם הפיצו את תורת החםידות בא״י בצורות שונות והרבה ממנהגיד.; דביקות ודיבוק חברים וגם את הנגון והריקוד החסידי. תנועת העליה לא״י לא פסחה על חמילניק׳ שעוד במחצית הראשונה של המאה הי״ט כבר היתה קשורה בא״י. מובן שאין לנו פרטים על כמות העליה מעיר זו. ויש לדעת שהעליה לא״י היתה קשורה אז בתנאים קשים ובהוצאות מרובות׳ שלא כבימיגו אנו. מלבד זה העליה לא היתה ישרה ממש לא״י׳ אלא בעקיפין׳ והעולה מחמילניק או מעיר אחרת לא היה בטוח אם ומתי יגיע למטרתו. קשים מאד הױ חבלי העליה׳ ואת הקשײם אפשר לקרוא בתאור מסעיו לארץ־ ישראל של רבי נחמן מברצלב׳ שכױם הם נראים דמױנײם בױתר.