Chmielnik yeshiva

חנוך הנוער לא יצא ממםגרת הלמוד המםורתי בחדרים אצל מלמדי גמרא ובבתי המדרש. בחמילניק נוםדה גם׳ במח־ צית השניה של המאה הי״ט, ישיבה גדולה עם שתי כתות ובהן המעולים. מםפר רב של בחורים היה זורם לחמילניק מרחבי למדו 10 שעות לױם. היתה ידועה מראשי הישיבה ומוריה פולין להמשיך בישיבה בלמודים• בחײ הקהילה בשנים 1840 —1870 עשה רבות לשיפור המצב הארגוני ושל המוםדות היהודײם, ראש הקהל ישראל גוטמן, ובמחצית השניה של המאה הי״ט — ר׳ ױחנן םילמן, סבו של הרב סילמן, שהיה ידוע בכנוױת ״ר׳ ױהנן חמיעלניקער״ כמנהיג קהילתו ועםקן ציבורי. הוא ײצג את חמילגיק באםיפת העםקנים בורשה שהתקײמה אחרי הפרעות ברוםיה (1880) ונבחר כשליח יהודי רוםיה לצאת לפרים וללונדון לשם השתדלות ראשי היהדות בפני שלטונות רוםיה. ...

ישיבת חמילניק, ישיבה גדולה בת שתי כתות שבהן למדו עשר שעות בױם׳ רכשה לה שם טוב בעולם היהודי׳ ותלמידים רבים הױ נוהרים אליה ומתרפקים על שעריה. גם ענין הישיבה משך לחמילניק רבנים וראשי־ישיבות, שעמדו על משמר התורה והיראה והתרפקו על למודה שיגביר חילים לא־רײתא. ...

... חמילניק היתה גם מקום תורה. במחצית השניה של המאה הי״ט נוסדה בה ישיבה גדולה לפי נוסח פולין שיצא לו שם בכל רחבי המדינה. הישיבה התנהלה בפיקוח מורים וראשי־ ישיבה שדאגו לצרכיה במיטב רצונם ויכולתם. הישיבה באה לא בקשר להגברת החסידות בעיר. אז טרם היה קײם קשר בין החסידות ולמוד התורד״ כבימינו הױם. אך עסקני העיר החסידײם השפיעו שפע רב על הישיבה תוך דאגה חומרית לקױמה ולפיתוחה. הלמוד בישיבה יצא ממסגרת הלמוד המםורתי בחדרים אצל מלמדי גמרא ובבתי־מדרשות׳ ובחורים ״עילוײם״ לא הױ חזױן ױצא מהכלל בין כותלי הישיבה. למוד התורה עמד אז על מדרגה גבוהה ביהדות פולין׳ וערכם של הבחורים תלמידי הישיבות היה רב מבחינות שונות׳ בין מבהינה כלכלית — בתור רב ומורה היראד״ ובין מבחינת סדור משפחתי׳ שתמיד נמצאו להם דורשים מצד הגבירים והאמידים שיכלו לדאוג לפרנסתם ללא דאגות חומרױת. ומהם שהגיעו למשרות נעלות ברבנות ובתור ראשי־ישיבות בערי המרכז של פולין.

... בהשכמתו של בוקר אחד צונן ונעים, בשנת תרפ״ז (0927 ואני ױשב בישיבת ״המרכזיה״ בװרשה הבירד״ ברחוב פרנציש־ קנסקה 11, כשפתאום הוגד לי כי מספר בחורים מחפשים אחרי ורוצים להחליף עמי דברים. רצתי אליהם והנה נתברר לי כי אלה הם חברים מישיבת חמילניק. עוד אני משוחח עמם על הא ועל דא והם החלו מפצירים בי לעבור ללמוד בישיבת חמילניק, בהבטיחם לי תנאים טובים מאלה שבװרשה. ...

... המנהל ר׳ ױאל קלינמן מחרקוב, שגם הוא היה מהראשונים שעברו את הגבול בםכנת נפשות, הקים את ה״ישיבות״ ונשאר מנהלה של ״ישיבת״ חמילניק. גם הוא היה אדם ישר ומפורםפ. גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ היה מײצג את הישיבה בכבוד רב, והתפרסם בגלל מעשױ הטובים, שעשה לכל מי שפיה אלױ. הוא התחתן עם בתו של יעקב קישנױבר מחמילניק. ...

... אבינו׳ מורנו ורבנו׳ גדול בתורה׳ בקי וחריף. עמד בחליפת מכתבים בעניני הלכה׳ ש״ס ופוסקים, עם גדולי הרבנים בפולין, ובין השאר עם ה״חפץ חײם״ והרב שפירא, ראש ישיבת לובלין. חינך דורות של לומדים ורבנים. מחסידי ר׳ מגדלי מקוצק הנאמנים והמקורבים. עוד בנעורױ נסע בשליחות רבו לבנרין על מנת לבחון בתורה את ר׳ הירש הענאך שעמד להױת חתן בחצרו של קוצק ורב בבנדין. השתתף ביחד עם גדולי התורה בחנוכת בנין ישיבת חכמי לובלין. הרביץ תורה ברבים בישיבות קילץ וחמילניק. לאחרונה עמד ...