Rabbi David Landa

במאה הי״ט בא בתוך החברה היהודית בחמילניק בהש־ פעת החסידות, שינוי גיכר בצבױנה הרוחני־תרבותי• המאבק שהיה נטוש שנים מספר בי ןהמתנגדים לבין החםידים, הביא לחסידים עדפות ונצחון מוחלט. התגברות החסידות התחילה עם בוא הרב דוד לנדא שהיה ידוע כלוחם קנאי. לכן אין פלא שמלחמת המתנגדים נגדו, הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה בלי לשים לב לאמצעי המלחמה. המתנגדים לא נרתעו אפילו לדרוש את הדחתו מרבנות, אולם למדנותו הגדולה ויחום משפ־ חת לנדא עמדו לימינו. גם בימי ױרשו נמשכה עוד המלחמה. במרוצת הזמן השתלטה החסידות וביחוד הקוצקאית. ראשי הקהילה במחצית השניה של המאה הי״ט הושיבו גם על כסא הרבנות את הרב אברהם יצחק סילמאן מחםידי קוצק. הוא היה נוםע אל ר׳ ליבלה אײגר בעל ״תורת אמת״ ואל רבי צדוק הכהן בעל ״פרי צדיק״• אחרי פטירתו של כהן רצו חםידי לובלין לבחור אותו כממלא מקומו — אולם הוא סרב ונשאר בחמילניק. עם הרב אברהם יצחק סילמן, שהיה תלמידו של הרבי אברהמלה אײגר מלובלין, בעל המחבר ״שבט יהודה״, התפשטה בחמילגיק בשנות השבעים של המאה הי״ט, החםידות הלובליאנית. מגי בחירה זו היתה הקהילה שקועה עד חיםולה במריבות ומדנים עקב כסא הרבנות׳ ובתוצאה מההתחרות בין פלגים חםידײם של השטיבלאך : גר, מודזשיץ, אוזשרוב, אלעקסאנדער, לובלין,

הרב דוד לנדא, מצאצאױ של רבי יחזקאל לנדא, מתנגד מושבע לחסידות׳ היה ידוע כלוחם קנאי׳ והוא לא הםתיר תחת לשונו את מגמתו והשקפתו׳ להגביר את החםידות בעיר׳ ולשם כך הביא אתו משמרות של חסידים שנחשבו לחסידים הראשונים בעיר, ר׳ דוד היה כבר ידוע כלמדן גדול ומחבר ספרי קודש רבים, ובשנות געוריו יצא לו שם כעילוי בישיבות בהן למד. ומאידך הוא ידע שיחום משפחתו לבית ה״נודע־ביהודה״ וגאונים נודעים אחרים ױםיף לו אומץ במלחמתו לצד הגברת החסידות בעיר״.

... וכאן יש לצײן, שצאצאי ה״נודע ביהודה״ הױ בעצם המאבק בין המתנגדים והחסידים מפולגים בדעותיהם. מהם עמדו לצד המתנגדים, ומהם שהגו חבה לחםידים בגלוי ובהסתר. ומאו אחד מצאצײ חנוב״י, רבי יצחק לנדא, נבחר לרבה של קרקוב, השתמשה משפחת לנדא בהשפעתה לדאזג לטובת בניה בםדור כלכלי ורוחני כאחד׳ וביחוד בהושבת בניה בכהוגות הרבנות בקהלות הםרות למשמעת קהילת קרקוב. משפחה זו ידעה לעמוד על דמשמר ולסקור בעינים פקוחות על המתרחש בערים שונות. בפטירת רבנים או בעזיבתם את כהונתם, והיא ידעה לסדר את הענינים ולהציע מועמדים מבניה• היא לא הבחינה בין השקפותיהם ונטיותיהם, אלא החשיבה כל כהונת רב כמבצר רוחני וכלכלי כאחד בחיזוק מעמדה. והנה נפל אצלה הפור לשלוח על כסא הרבנות בחמילגיק את אחד מבניה הרב דוד לנדא, ודוקא בזמן שהמאבק בחמילניק עצמה בין שני ]!זצדדים טרם הוכרע. אז הגיע המאבק הגדול ודחריף בין הצדדים למרום עוזו, ובראשו המאבק הנודע בין הגר״א מויל.ה לבין מיםד החםידות החב״דית רש״ז מליאדי.

למעשה היה כחם של המתנגדים בחמילניק די גדול. אמנם בשעת שקט לא הױ מורגשים. אך מכױן שניתגה רשות למזיק — קפצו בתרועה למלחמת מצוה. וידוע הפתגם שױתר קל להזיק ולסתור מאשר לבנות. ואכן למתגגדים בחמילניק היה קל ױתר להתקומם נגד רבם החדש׳ על אף למדנותו הגדולה ויחוםו שעמדו לימינו׳ ולאםור נגדו מלחמה בשער בת רבים. מלחמתמ גגד הרב דוד לנדא ונגד כת החםידים בחמילניק היתה קשה׳ והיא הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה היהודית בלי לשים לב לאמצעים פסולים. ולא עוד אלא שהמתנגדים לא נרתעו גם לדרוש את הדחתו מהרבנות ולאחוז נגדו באמצעים שו.ים. המחלוקת הזו פילגה את האוכלוםיה לשנים, וז־.מאבק היה קשה וחמור מאד לשני הצדדים׳ ואין לדבר על התוצאות מבחינה מוםרית וכלכלית. חמילניק היהודית הצטרפה לרשימת הקהילות שנלחמו לעתידן ביהדות׳ והד המחלוקת הגיע למרחוק. כל צד השתדל להחיש תגבורת. לבםוף ידע הרב דוד להתחמק מםלוקו מהרבגות. הוא נשאר על כנו׳ אך ההתנגדות נגדו טרם שככה׳ ובאה לידי בטוי בפעולות שהמיטו חרפה על עושיהן.

... לעומת זה לא שפרה נחלת הרבנות בחמילניק מאז פטירתו של הרב דוד לנדא. אמים נמצא לו ממלא־מקום בדמות הרב מקונסקי־װלה. אך הוא לא החזיק מעמד בעיר זמן רב, בעקב הרגלם של בני המקום למרר את חײ הרב דמתא ולמצוא בו פגמים, ולבםוף גורש הרב משם בחרפה על ידי ראש הקהל דאז׳ ר׳ ױחנן םילמן• על משפחת םילמן בעיר נקדיש להלן פרק מױחד. הרב המג רש קלל את העיר שלא יכון בה עוד שלום על כסא הרבנות. וקללתו זו נתקײמה .. המלחמה על כס הרבנות נמשכה גם בתקופת ױרשו, היה זה הרבי מאוזירוב׳ שנקרא בשם ״הרב מראקוב״, םבו של הרב האחרון בחמילניק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ד. בני בית אוזירוב ידעו להשתלב בחײ העיר חמילניק במשך כמה מרות אם בגלל קרבתם הגיאוגרפית׳ ואם בגלל קרבתם הרוחנית־חסידית. בית צדיקי אוזירוב נוסד בידי רבי ליבוש הגדול׳ מתלמידי ה״חוזה״ מלובלין וחתנו של הרב ראובן הלוי הורביץ מז׳רנובצה (מחבר הספר ״דודאי ראובן״), שהוסמך בתור צדיק בידי רבו הגדול.

... 15) גם פרשת הרב דוד לנדא לקויה בחםרון פרטים על אישױתו, תולדות חײו בשנות געורױ, מחוץ לפרטי המאבק למען החםידות בינו לבין המתנגדים שבעיר. ...