Yitzhak Landa

... הרבנות בחמילניק מילאה תפקיד מםוים במחלוקת שבין החםידים והמתנגדים14. פעם כהגו בה רבנים מתנגדים שנלחמו בחסידות, ופעם נתחלפו הױצרות, ורבני החםידות ישבו בכהוגה זו. הרב ױםף הלוי איטינגא, בנו של הרב הלבובי יהודה ליב איטינגא וחתנו של רב העיר קרקוב רבי יצחק לנדא, היה רב בתמילניק בשנת 1763, ובתור כזה הוא חתום על הסכמתו באותה שנה בספר שו״ת ״גאוני בתרא״• הוא נמנה על אוהדױ של הרב יהונתן אײבשיץ במאבק שהוכרז נגדו מטעם רבי יעקב עמדין, ובספר ״לוחות העדות״ נדפס מכתבו בענין המחלוקת ביגיהם. איטינגא כהן ברבגות בחמילניק עד שנות התשעים של המאה הי״ח׳ ונפטר בכ״ט

... וכאן יש לצײן, שצאצאי ה״נודע ביהודה״ הױ בעצם המאבק בין המתנגדים והחסידים מפולגים בדעותיהם. מהם עמדו לצד המתנגדים, ומהם שהגו חבה לחםידים בגלוי ובהסתר. ומאו אחד מצאצײ חנוב״י, רבי יצחק לנדא, נבחר לרבה של קרקוב, השתמשה משפחת לנדא בהשפעתה לדאזג לטובת בניה בםדור כלכלי ורוחני כאחד׳ וביחוד בהושבת בניה בכהוגות הרבנות בקהלות הםרות למשמעת קהילת קרקוב. משפחה זו ידעה לעמוד על דמשמר ולסקור בעינים פקוחות על המתרחש בערים שונות. בפטירת רבנים או בעזיבתם את כהונתם, והיא ידעה לסדר את הענינים ולהציע מועמדים מבניה• היא לא הבחינה בין השקפותיהם ונטיותיהם, אלא החשיבה כל כהונת רב כמבצר רוחני וכלכלי כאחד בחיזוק מעמדה. והנה נפל אצלה הפור לשלוח על כסא הרבנות בחמילגיק את אחד מבניה הרב דוד לנדא, ודוקא בזמן שהמאבק בחמילניק עצמה בין שני ]!זצדדים טרם הוכרע. אז הגיע המאבק הגדול ודחריף בין הצדדים למרום עוזו, ובראשו המאבק הנודע בין הגר״א מויל.ה לבין מיםד החםידות החב״דית רש״ז מליאדי.