Krakow

... בתולדות פולין ידועה יפה חמילניק, השוכנת על אם הדרך המוליכה לקילץ ולבוסקו. כבר בשנת 1241 התחוללו בםביבותיה קרבות עזים נגד הטטרים. למעשה שמשה מבצר מפני פלישות הטטרים. בקרב נגד כנופױת הטטרים׳ בפיקודו של באטוחאן ע״י חמילגיק בשנת 1247, הושמדו צבאות פולין וכל החבל סנדומיז׳ —קראקא —װרצלאב נחרב. הם חדרו עד סיאראדז, לנצ׳יץ, וםחבו אתם לשבי אלפי תושבים, בתוכם גם יהודים משלזיה ופולין. סביבות אלו נשארו עשרות שנים שוממות ורק בעזרת מתישבים מגרמניה הוקמו ישובים חדשים. בלתי ידוע׳ אם באותה תקופה היתה כבר חמילניק עיר.

במושב ועד המדינה שהתכנם בחמילניק בשנת ת״ן (1690) השתתפו גם הרב אב״ד של קראקא ר׳ אהרון תאומים בעמ״ה ״בגדי אהרון״ ״חושן אהרון״, שלפני זמן קצר נתמנה לרב בקראקא — לפני מנוי זה היה רב בװרמײזה(3בתזסױ\). בשבת פרשת מםעי, אחרי מנחה באו לבית מלונו חײלים, בלי למםור את םיבת בואם, הכוהו באכזרױת, אםרוהו ולקחו אותו לשר־ םטראװניק. בדרך נפל הרב פעמים מםפר׳ השכיבוהו ובטרם הגיעו לחמילניק נפטר בדרך. למחרת, בױם הראשון, הביאו אותו מחמילניק לפינצ׳וב כי פחדו לקבור אותו בבית העלמין בחמילניק. ...

... הוא מוזכר בשו״ת ״יד אליהו״ לר׳ אליהו בר׳ שמואל מלובלין (מאה שו״ת) וב״בית שמואל״ להרב שמואל הלוי אב״ד שידלוב ופױרדה. בתו היפה נשואה לר׳ יששכר בערוש בן האב״ד ר׳ יהושע השיל מקראקא שהיה פרנם ומנהיג ועד דארבע ארצות.

... צו דער מדינת קראקע־צויזמיר האבן געהערט די קהילות פון דער װאיעװאדשאפט קראקע׳ צויזמיר (סאנדאמיעזש), א טײל פון קויאװי און לענטשיץ און א צאל קהילות פון דער װאיעװאדשאפט רײםן און בעלז. קראקע און סאנדאמיעזש זענען געװען דער צענטער פון דער מדינה. אין א געװיסער צײט ארום, אין 17־טן י״ה פאלט די העגעמאניע פון קראקע. נאך א שװערן׳ אינערלעכן קאמף אין ועד המדינה װערט קראקע א זעלבשטענדיק־אדמיניסטראטױוע אײגהײט. דאס רבנות פון דער מדינה װערט צעטײלט. דער קראקאװער רב איז רב אין א האלבער מדינה׳ און אין דער צװײטער העלפט איז מכהן דער רב פון פינטשעװ אדער װאדזשיסלאװ אלם רב מדינה. די זיצונגען פון ועד קומען פאר אין פיגטשעװ׳ װאידזשיםלאװ׳ םטאפניצע און נאך דעם אין כמיעלניק. אין ועד המדינה איז די קהילת כמיעלניק געװען אין צוזאמענ־ שטעל פון ועד הגליל שידלאװ צוזאמען מיט פאלגנדיקע 17 קהילות: שידלאװ׳ רימאנאװ׳ זשמיגראד׳ טארנאװ (טורנע), דוקלע׳ נאװע־מיאםטא׳ פאצאנאװ׳ אלעשניצא׳ זשאבנא׳ ראקאװ׳ דאמבראװא׳ באגאריא׳ װישליצא׳ םטאפניצע׳ קוראזווענקי׳ פאלאניעץ׳ םטאשאװ.

... ער װערט דערמאנט אין שו״ת ״יד אליהו״ פון ר׳ אליהו בר׳ שמואל מלובלין (מאה שו״ת) און אין ״בית שמואל״ פון הרב שמואל הלוי אב״ד פון שידלאװ און פיארדא. זיץ טאכטער איז געװען געהײראט צו ר׳ יששכר בעריש, זון פון אב״ד ר׳ יהושע העשיל מקראקע, פרנס און מנהיג פון ועד דארבע ארצות• ...

צוליב דער צװאה פון דער מוטער, װאם איז נישט געװען לטובת דעם בכור יהושע איז אויםגעבראכן א מחלוקת צװישן די ברידער, װאס האט קאמפראמיטירט ר׳ דוד שמעלקא אזוי װײט, אז ער איז באזײטיקט געװארן פון כםא הרבנות אין קראקע. אויף זײן ארט איז געװארן רב און אב״ד ר׳ יצחק ױסף תאומים פון םלוצק. ר׳ יהושע האט באשולדיקט זײן ברודער דוד שמעלקע, אז ער האט געפעלשט די צװאה צו זיץ גינםטן. אין 1730 האט ער ארײנגעטראגן קעגן אים אן אנקלאגע אין געריכט נאװע־מיאסטא — נאװי־קארטשין און האט ארויםבאקומען א באשטעטיקונג פון דער צװאה פון פרוי פאזשאראװסקי, די באזיצערין פון כמיעלגיק, װו ער איז דעמאלט געװען רב. דא איז אזש דערגאנגען צו א געשלעג צװישן די ברידער, בעת װעלכן ר׳ יהושע איז שװער פאר־ װונדעט געװארן און דאס איז באשטעטיקט געװארן דורך א מעדיציגישער אונטערזוכונג (וויםום רעפערטום) אין צויז־ מירער געריכט אין יאר 1734. יהושע האט אפילו געדראט צו דערמארדן זײן ברודער. דוד שמעלקא האט אפעלירט און געטענהט, אז די צװאה פון דער מוטער איז געשריבן געװארן געזעצלעך בײ דער אנװעזנהײט פון אלע ברידער און פרנםים אין כמיעלניק, און יהושע האט געמאכט יד אחת מיט די ברידער, איז באפאלן דוד שמעלקא נאך דער מוטערס פטירה און נאר אדאנק זײן שמש ױםף איז ער ניצול געװא ...

החסידות נחלקה לפי שלשה זרמים ותקופות שוגים. הזרם הראשון והמקורי בױתר היה זה של אוקראינה (װהלין ופו־ דוליה) שבה ישבו ופעלו הבעש״ט מיסד החםיז־ץת וראשיני תלמידױ. הזרם השני הוא זה של רײסין (רוםיה הלבגה), הוא זרם החב״דױת. הזרם השלישי הוא של פולין (הקונגרםאית וגליציה המזרחית והמערבית). ױצר הזרם האחרון היה רבי אלימלך הצדיק מלידנסק. השפעת המתנגדים בפולין לא היתה כה גדולה כמו בליטה ורײסין. אמנם בראשית ימיד. של חסידות זו התאמצו המתנגדים להכחידה מן העולם. בתי הדין בלבוב, ברודי וקרקוב הוציאו חרמים חמורים על אלה ״חדשים מקרוב באו ובים התלמוד עקבותם לא נודעו, העושיפ אגודות אגודות ויניעו תנועות שונות כשכור, האומרים שלא התלמוד הוא העיקר״. אבל החרמים והשמצות לא הועילו מאומה. בפולין נימסו החרמים ונידוײם כקרח מפני שמש קיץ. הצדיקים בפולין לא הוצרכו להתגצל בפני המתנגדים. בתפילתם שהיתה בהתלהבות גדולה וביראה עילאה, באהבת ישראל בלתי מוגבלת, בדביקות, בענוד״ בקדושה ובמופתים ו״המשכת חסדים״ לישראל, כבשו את לבם של יהודי פולין.

... וכאן יש לצײן, שצאצאי ה״נודע ביהודה״ הױ בעצם המאבק בין המתנגדים והחסידים מפולגים בדעותיהם. מהם עמדו לצד המתנגדים, ומהם שהגו חבה לחםידים בגלוי ובהסתר. ומאו אחד מצאצײ חנוב״י, רבי יצחק לנדא, נבחר לרבה של קרקוב, השתמשה משפחת לנדא בהשפעתה לדאזג לטובת בניה בםדור כלכלי ורוחני כאחד׳ וביחוד בהושבת בניה בכהוגות הרבנות בקהלות הםרות למשמעת קהילת קרקוב. משפחה זו ידעה לעמוד על דמשמר ולסקור בעינים פקוחות על המתרחש בערים שונות. בפטירת רבנים או בעזיבתם את כהונתם, והיא ידעה לסדר את הענינים ולהציע מועמדים מבניה• היא לא הבחינה בין השקפותיהם ונטיותיהם, אלא החשיבה כל כהונת רב כמבצר רוחני וכלכלי כאחד בחיזוק מעמדה. והנה נפל אצלה הפור לשלוח על כסא הרבנות בחמילגיק את אחד מבניה הרב דוד לנדא, ודוקא בזמן שהמאבק בחמילניק עצמה בין שני ]!זצדדים טרם הוכרע. אז הגיע המאבק הגדול ודחריף בין הצדדים למרום עוזו, ובראשו המאבק הנודע בין הגר״א מויל.ה לבין מיםד החםידות החב״דית רש״ז מליאדי.

במוםדות היהודים בעיר ובסביבה, ושמו הלך לפניו כאישױת עממית ועםקן צבורי לא רק בחמילניק עצמה ובםביבתה הקרובה, אלא גם בכל פולין, בהױתו מעורב עם הצבור ועם הרשות כאחד. פולין היתה כפופה בימױ למלכות הרשעה של רוסיה הצארית שהתנכלה מפעם לפעם בזכויות היהודים במדיגה ושלילת אזרחותם. ופעם אחת, אחרי ששוב ניתכו גזירות קשות על היהודים ואחרי הפרעות ביהודי רוסיה בשנת 1880, התכנםו ראשי הצבור היהודי בװרשד״ ובאספתם לטכס עצה נבחרו ר׳ ױחנן סילמן ורבה של קרקוב רבי שמעון סופר (בנו של רבי משה ה״חתם םופר״ מפרםבורג) כשליחי הצבור של יהודי רוםיה לרשוױת הראשױת בערי המלוכה פריס ולונדון להשתדל ולפעול להסרת רוע הגזירות ושיפור מצב היהודים. עובדה זו, שיהדות ךוסיה מצאה לנכון לבחור בר׳ ױחנן העסקן מחמילניק הקטנה לנציגה, מעידה שהוא הספיק לרכוש לו אמון גם מרחוק. הוא דאג גם לחינוך הגון של בנױ, ובנױ, בהם ר׳ ישראל לײב, הױ למדנים ידועים, חםידים ותלמידים של ה״חידושי הרי״מ״ מגור.

... 24) ״דודאים בשדה״ מאת הרב ראובן הלוי הורביץ, קרקוב, תרג״ז.

רבי יחזקאל הלברשטאם משינובה הרבה להללו. ופעפ, בשנת תרנ״ג, כשבקר בױם ה׳ בתמוז בקרקוב על קברו של סבו איחר להגיע לױם השבת לשינובה, והשינובאי אמר בפני מאות חסידױ, שר׳ שלמה׳לה מאוזירוב הוא צדיק וגאון ועובד ה׳ באמת בצרוף תוארים ושבחים אחרים. בעקב גדולתו בתורה נתפרםם בין כל גדולי הדור לגאון חריף, וכל גדולי הלומדים שהתוכחו אתו בדברי תורה ידם היתה על התחתונה, והוא ניצח את כולם, ובהם גם את הגאון מקינצק בעל ״חלקת ױאב״ והרב ירחמיאל ישעיה מינצברג מלוקוב ומזדונסקה־װליה, ואף הגאון הצדיק מאוסטרובצה לא הצליח לנצחו במלחמתה של תורה, כי היה פום ממלל רברבן. וכן הללו הרמי״א הצדיק מרדזין שאמר עלױ שהוא אדם גדול וצדיק אמת ועוד תוארים. הוא היה מרבה לבקר אצל צדיקי וגדולי הדור, ונסיעותױ נמשכו שבועות וחדשים. הוא עצמו מםפר בהקדמתו לםפר ״שארית ברכה״, לא תוך ױהרא, שהיה מבקר אצל צדיקי דורו בעלי רוח הקודש ושימש אותם, ותוך מסירת־נפש היה נוםע אליהם למקומות רחוקים וביםורים ודחקות שסבל מהנםיעות שנמשכו שבועוח והוא מצא חן בעיניהם וקרבוהו׳ ורבים מהם אמרו עלױ גדולות ונצורות וםמכוהו בסמיכה שיש בה ממש. הכיר ושימ ...

כשחזרתי ונתתי לרב את הכםף נתמלא כולו שמחד.: הנך רואה שרק אמת דברתי באמרי על השו״בים שלי שהם אנשים טובים ויקרי־לב. שאלתי את הרב אם ראה את הסםר הזה מימױ, וםיפר לי שלפני ארבעים שנה בערך היה מוטל בבית החולים בקראקא ולשם הביאו לו את הםפר ״בנימין זאב״ ואז קרא אותו כולו. נתן לי הרב את הספר ובקשני להביט בעמוד המפתחות והוא יגסה את זכרונו, אם ידע להגיד בעל פה את ענין של כל םימן וםימן שבספר. התפעלתי לשמע אזני, הרב אמר את כל הענינים כםדרם בלי שום שינוי םדר המפתחות, ולתומי שאלתי את הרב : רבי ז אם כן, כל הצער הזה לבקש טובות וללװת מעות, למהי הרי זוכר אתה את כל הספר בעל־פה ? ...

... בעײרה חמילניק עבד בדאר המקומי יהודי אחד׳ שקראו לו מורדקא רומיאני. בי״ד למאי 1927 קיבל מורדקא רומיאיי מהמחלקה האדמיניםטראטיבית של דירקטורױן הדאר והטלגרף בקראקוב מכתב קטן : ״לרץ הדואר (נושא מכתבים נקרא בך רשמית) מר מורדקא רומיאני בחמילניק. הדירקטורױן של הדואר והטלגראף אינו זקוק ױתר לעבודתו במשרד הדואר והוא משחרר את אדוני מעבודתו בהודעה על חודש למפרע• החל מױם שליחת המכתב״• עם כל אדיבותו של המבתב היה פירושו למורדקא רומיאני גזר דין של חוםר פרנסה ופיצוי של משכורת חודש אחד בלבד. אולם הוא לא השלים עם גזר הדין וביקש עזרתו של םינאטור יהודי׳ חבר מפלגת האגודה׳ שנשאה אז חן וחסד בעיני הממשלה. הוא פנה לדירקטורױן הדואר וזכה לתשובה דלהלן : ״להא׳ יצחק בוימינגר׳ סינאטור של הרזצ׳פוםפוליטה הפולנית. בעקבות פניתו האישית בענין

... אין כמיעלניקער פאםט־אמט האט געארבעט א ײד מיטן נאמען מרדכי (מארדקא) רומיאני. דעם 14־טן מאי 1927 האט ער באקומען צוגעשיקט פון דער אדמיניסטראטױוער אפטיײ לונג פון דער דירעקציע פון פאםט און טעלעגראף אין קראקע א קלײנע מיטטײלונג מיט אזא אינהאלט : ״צום ״ליסטאנאש״ פאן מארדקא רומיאני אין כמיעלניק. די דירעקציע פון פאסט און טעלעגראף נויטיקט זיך מער נישט אין אײער ארבעט אין פאםט־אמט און באפרײט אײך פון אמט מיט א פארויסמעלדיגג פון אײן חודש, אנהײבנדיק פון דער דאטע פון ארויםשיקן דעם ברױו״. ...

דער רב ז״ל האט מיר דערצײלט אן אנעקדאט, װאם זײן זײדע ר׳ ױחנן האט אים דערצײלט, אז װען ער איז געװעזן אין דײטשלאנד מיט דער דערמאנטער דעלעגאציע, איז אים אויםגעקומען צו זײן דארט יום־טוב. די דעלעגאטן, צוזאמען מיט דעם קראקאװער רב ר׳ שמעון םופר — װעלכער איז אײך מיטגעפארן מיט די דעלעגאטן פון פוילן זײ צו העלפן הגם קראקע האט שוין דעמאלט באלאנגט צו עםטרײד, — זענען אװעק דאװענען אין דער שול. װען עס איז געקומען צום דוכנען איז אײנער פון די פוילישע דעלעגאטן װאם איז געװען א כהן צוגעקומען װאשן די הענט פארן דוכענען, אבער דער דײטשער ראבינער איז מיט גרויס כעס צוגעלאפן צום קראקאװער רב און האט אים געפרעגט ״האט איר נישט געלערנט אז ״וזר לא יעלה לדוכןז״ ר׳ שמעון סופר האט דעמאלט געזאגט מיט א שמײכל צו ר׳ יוחנן כמיעלניקער : דער ראבינער איז באמת א גאון אין עם־הארצות. ...

... יענער צײט אין כמיעלניק, זענען כמעט באשטאנען פון אײן גרויםער משפחה. ױםף לײב מארשעליק האט געשפילט אויפן באס, זײן זון, םאנע, האט געשפילט פידל. די אײניקלעך, די קינדער פון זײן עלטםטער טאכטער חנד״ (וואס װעלװעלע קלעזמאר איז געװען ױיער פאטער און אלײן געשפילט אויף פארשידענע אינםטרומענטן, װי פידל, טראמ־ פײט׳ קלארנעט) — זײנע פיר זין : נאטל דער עלטםטער, איז געװען א גוטער פידל־שפילער. אברהמעלע האט געשפילט קלארנעט און ישראל האט געקלאפט אויפן פויק. דער ײנג־ סטער אליהו איז נאך געװען זײער ױנג, דערפאר איז ער אבער שפעטער געװארן א גרויםער קינסטלער אין מוזיק׳ געענדיקט קאנםערװאטאריע אין װין און איז שנעל באקאנט געװארן דורך זײנע טשעלא־קאנצערטן װאם ער האט געגעבן אין די גרויםע שטעט פון פוילן, װי קעלץ׳ לאדזש, װארשע, קראקע און נאך אנדערע, ער האט געהײראט מיט א מײדל פון קעלץ, אבער געשטארבן גאנץ ױנג. זײן אײנציקער זון, װאם האט מיטגעמאכט היטלערם גהינום האט זיך אפגערא־ טעװעט און געפינט זיך אין אמעריקע.

... אין די געשעפטן, װאס נאר זײ האכן געקענט כאקומען. זײ האבן פאר אלץ זײער גוט באצאלט. אזוי האט אנגעהאלטן עטלעכע װאכן. ביז עס האט די רוסן װידער אנגעהויבן צו גיץ שלעכט אויף די פראנטן. ספעציעל בײ קראקע׳ פשעמישל און מזרח־גאליציע. זײ האבן זיך אנגעהויבן צוריקציען אױף אלע פראנטן. מען האט געפילט, אז שלעכטע צײטן קומען װידער אן.

... געװען אין קראקע׳ מיעליץ און טארנאװ• אין 1930 האט דער אבער נישט געװאלט צושטײן צו אים, רוײל די אנטיםעמיטישע

... חנוכה 1914. די צארישע ארמײ מארשירט אויף קראקע, אין די קארפאטן־בערג און האלט אין דורכמארשירן אונדזער שטאט כמיעלניק. דער װינטער שטעלט זיך א שװערער מיט שטארקע פרעסט און טיפע שגײען. ...

... כע האבן אליץ שװער געארבעט בײטאג און אװעקגעגעבן אין די אװנטן זײער מי און ענערגיע און געלט׳ כדי צו קענען אויםהאלטן און פאר־ ברײטערן די ״ביבליאטעק״, די ״אװנט־קורםן״ און פארשײ־ דענע לעקציעס, צו ברענגען מער װיםן פאר די דערװאקםענע און שפעטער פאר דער ױגנט און ציש״א־קינדער שולע א.נ. פון ב. באראכאװ אין כמיעלניק : 1) חנה רבקה קעניגסבערג׳ 2) שמואל טײטלבוים (אין שיקאגא), 3) מרדכי גוטמאן (אין ארגענטינע), 4) ראכל ליס־מאלאשעװער (אומגעבראכט געװארן אין פאריז), 5) יאםל ליסער (אומגעבראכט מיט זײן פרוי און זון אין ראװנע), 6) יהושע גוטמאן׳ 7) די שװעסטער בלומענטאל׳ חיה׳לע, 8) דרעזל, 9) אסתר׳ 10) חנד״ און 11) שײנדל (געשטארבן אין יאר 1937 אין מאנטרעאל• קאנאדע), 12) אברהם׳טשע זילבערבערג, טראגיש געשטארבן אין יאר 1929 אין קראקע, 13) אברהם שװיעטשניק געשטארבן אין יאר 1929 אין כמיעלניק, 14) אלתר גליקםמאן, 15) מרדכי שפױואק, 16) ױאל סקורעצקי, 17) חיה שרה פעלמאן־פרידמאן. 18) נחמיה םאמבורסקי, 19) בײרעד גארליצקי׳ 20) בלומע דזשארע, 21) חנן פאפלאק 22) יצחק פירשטנבערג, 23) פײװל שפױואק, 24) אסתר אבראמאװיטש, 25) שפרינצע אײזיקא־ װיטש (אומגעקומען דורך די נאציס), 26) רויזע זילבערבערג־ זשערניצקי (אומגעקומען מיט איר קינד אין רוסלאנד), 27) הערש װאלף פאסטערנאק (אין םאריז), 28) אסתר שײן (אין קאנאדע)׳ 29) טעמערל װײצמאן (אין אמעריקע), און א סך אנדערע, װעלכע דער שרײבער פון די שורות׳ האט זײ פאר־ לוירן פון זכרון נאד 28 יאר זיץ אװעק פון כמיעלניק.

... החילותי לארוז את חפצי וחיפשתי מונית כדי להםתלק. מבוכה נשתררה על פני כולם עם הישמע בשורה זו. לאחר מאמצים קשים מצאתי טקםי שהסיעגי לאותו מקום בו גרתי בקרקוב. טרם הםפקתי להעמים על המוגית את הדברים החױגײם לי, על מגת להמלט מקרקוב וכבר נשמע הדם של פצצות מפציצים גרמנײם. הכנםתי מכל הבא ליד למונית ונמלטנו, בדרכים צדדױת עקלקלות שעברו על פני זלושיץ, פינצ׳וב — עד הגיענו לחמילגיק. ...

... בבואי לדז׳אלושיץ מכרתי את הםוםים והמשכתי לקרקוב. בהגיעי לקרקוב נתברר לי כי דירתי נתפסה ע״י הגרמנים ונאמר לי במפורש, כי לא יתכן שיחזירו ליהודי את דירתו. ...

בדרכנו נקרו על פנינו שני מכרים — גוטק שיף ואחױ. בני 18—12. העליתי גם אותם על העגלה. בטלטולינו בדרכים עברנו על פני כפרים פולנײם והדי ירױת נשמעו מהם. הױ אלה בשורות־אױב על התקרבות הגרמנים למקום. ברחנו מאותו מקום ועליתי עם עגלתי על אם הדרך המובילה לזמושץ־ למברג. נסענו רק עשרות מטרים בכױון ללמברג ולפנינו חײלים רוםײם מבוהלים. הם עצרוני וביקשו םיגריות. חילקתי להם םיגרױת ביד רחבד״ אולם באותו רגע החלטתי כי אין טעם להמשיך בכױון אזור הרוםי, שעלינו לנסוע בחזרה לקרקוב, בה היו לי בעבר קשרי מסחר עם חברות גרמנױת ותארתי לעצמי כי הללו יזכרוני ויתיחםו אלי בסבר פנים יפות. ...

... כל התנאים החדשים לא הביאונו בבטחון שאמגם לא יאונה לנו כל רע. בכל ױם שנשארתי לגור בדירתי חשתי בשנוי ההולך וחל באװירתה הכללית של קרקוב. מםפר הגרמנים בעיר זו הלך וגדל. מדי יום ביומו התנפלו גרמנים על יהודים״ הפשיטום ערומים כבױם הװלדם והתעללו בהם. ...

ברױביאץ שוחררנו ללא כל הםבר והחילונו להתפזר. אני שכרתי עגלה ויחד עם קבוצת יהודים נםענו במשך כל הלילה עד הגיענו ללובלין. בלובלין הורגשה אוירה עכורד,: העיד היתה במצור, אין ױצא ואין בא. לשוא חיפשתי אפשרות לקבל רשױן יציאה מן העיר. אולם לאחר מאמץ רב, שהיה מלװה בשוחד הגון, קבלתי את הרשױן המבוקש• עליתי על רכבת שלאנשי צבא, ונםעתי לקרקוב. בקרקוב הזהירוני היהודים, כי כל יהודי שײתפם שאינו מן המקום, ױמת. אחרי שעה קלה הפגיתי את פני לחמילניק. בשובי לשמה נוכחתי לדעת כי לעײרה נתװספו שוב יהודים שברחו מערים אחרות בםביבה. לפרקים נראה היה כי כל ההמון הזה נוהר לחמלניק בגייל המצב, שאחר ככלות הבל היה בה טוב ױתר מאשר בערים הגדולות. בחמילגיק פתחתי, בשותפות עם אחי, חנות לצרכי ברזל בדומה לחגות שהיתה לאבי. ...

בעלי העגלה הױ יהודים, פליטים מקרקוב, אשר התײחסו אלי יפה ואף התחלקו עמי באוכל הרב שהיה להם. הגעתי אתם עד לעיר זויכוםט שעל הויסלה• שם נודע לי מפי הפליטים כי הגרמנים כבר נכנםו לאופטוב. ...

... מײן מוטער רחל־גאלדע׳ טאכטער פון יצחק שוחט געשטארבן ט״ז בטבת׳ 1925, אין קראקע די עלטסטע שװעםטער חאנטשע מיט איר מאן איטשעלע נײמאן, טעאטער־רעזשיםער און לערער פון דער ײדישער פאלקם־שולע, מיט זײערע קינדער ; שװעםטער גיטל מיטן מאן הארצקע דיאמענט, ראטמאן אין שטאט־ראט כמיעלניק, מיט זײערע קינדעד. שװעםטער פערל און איר מאן בערל פאכעל, דערמארדעט אין קעלצער תפיסה פאר קאמוניזם. ...

רבנות המדינה חולקה, הרב הקראקאי, הוא רב מחצית המדינה בלבד ובמחצית השניה מכהן הרב מפינצ׳וב או מװאדזיםלב כרב המדינה. ישיבות הועד מתכנםות בפינצ׳וב, װאדזיסלב, םטופניצא ואחרי התבלטותה של קהילת חמילניק — בחמילניק. בועד המדינה, היתה קהילת חמילניק בהרכב ועד היליל שידלוב יחד עם עוד 17 קהילות כדלהלן ? שידלוב, רימאנוב, ז׳מיגרוד, טרנוב, דוקלא, נובה־מיאםטו, פאצאנוב, אולעשניצא, ז׳אבנו, ראקוב, דומברובא, בוגוריא (.3(;זס£ס8) װישליצא, סטופגיצא, קורוזװענקי (״ז^ג־סזסמ) פאלאניעץ, פטאשוב. ...

... 7) נאך דער פטירה פון הרב ױסף לאנדע איז געװארן רב אין כמיעלניק דער זון פון לעמבערגער רב הרב יהודה לײב איטינגא, הרב ױסף הלוי איטינגא — אײדעם פון קראקאװער אב״ד ה׳ יצחק לאנדע, װאם איז פריער געװען רב אין ראהאטין, א ברודער פון ר׳ אהרן איטינגא (1720—1769), װעלכער איז געװען רב אין יאװאראװ און פון יאר 1760 אין רײשע, וװ ער האט געפירט א שטארקע מלחמה קעגן די חסידים און באזונדערם קעגן רבי אלימלך מליזענםק, מחבר פון םפר ״נועם אלימלך״. ...

... מיטן אויםהענגען פלאקאטן, אז כמיעלניק מיט דער םביבה באלאנגען צו דעם גאװערנאמענט פון קראקע, האט דער קלאנג װעגן די רוםן אויפגעהערט. שדוער איז געװען זיך צעשײדן מיט דעם שטעטל, אבער אין אײנעם א טאג האבן מיר א גרופע כמיעלניקער געמאכט קלײנע פעקלעך. אין דעי פרי זענען מיר ארוים צו דער קאלעיקע• ...