Ostrowiec

... הרב סילמן הקים רבנים ותלמידײחבמים, ותלמידױ מכהנים במשרות חשובות ברבנות. וכן יכול היה להתגאות בחמשת בנױ שכולם הױ תלמידי חכמים ורבגים נודעים ; ר׳ ױחנן — רב בנישטאט, ר׳ דודל (חתנו של הרבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה) — העילוי מחמילניק — רב בגוסטינין, ר׳ לײזרל — רב בדאלאשיץ׳ ר׳ טוביה מו״ץ וממלא מקומו בחמילניק, ור׳ יעקב — רב בפירשניצה שליד חמילניק״3. הרב ר׳ אברהם פרײם, אחר מתלמידױ החשובים׳ רב בטורגטו שבקנדה והמלומד יצחק אספיס, שכבש לו מעמד גם בעולם ההשכלה מכהן כפרופםור בבואנום־אײרס אשר בארגנטינה.

רבי יחזקאל הלברשטאם משינובה הרבה להללו. ופעפ, בשנת תרנ״ג, כשבקר בױם ה׳ בתמוז בקרקוב על קברו של סבו איחר להגיע לױם השבת לשינובה, והשינובאי אמר בפני מאות חסידױ, שר׳ שלמה׳לה מאוזירוב הוא צדיק וגאון ועובד ה׳ באמת בצרוף תוארים ושבחים אחרים. בעקב גדולתו בתורה נתפרםם בין כל גדולי הדור לגאון חריף, וכל גדולי הלומדים שהתוכחו אתו בדברי תורה ידם היתה על התחתונה, והוא ניצח את כולם, ובהם גם את הגאון מקינצק בעל ״חלקת ױאב״ והרב ירחמיאל ישעיה מינצברג מלוקוב ומזדונסקה־װליה, ואף הגאון הצדיק מאוסטרובצה לא הצליח לנצחו במלחמתה של תורה, כי היה פום ממלל רברבן. וכן הללו הרמי״א הצדיק מרדזין שאמר עלױ שהוא אדם גדול וצדיק אמת ועוד תוארים. הוא היה מרבה לבקר אצל צדיקי וגדולי הדור, ונסיעותױ נמשכו שבועות וחדשים. הוא עצמו מםפר בהקדמתו לםפר ״שארית ברכה״, לא תוך ױהרא, שהיה מבקר אצל צדיקי דורו בעלי רוח הקודש ושימש אותם, ותוך מסירת־נפש היה נוםע אליהם למקומות רחוקים וביםורים ודחקות שסבל מהנםיעות שנמשכו שבועוח והוא מצא חן בעיניהם וקרבוהו׳ ורבים מהם אמרו עלױ גדולות ונצורות וםמכוהו בסמיכה שיש בה ממש. הכיר ושימש כמעט את רוב גדולי וגאוני וצדיקי הדור׳ וכמעט אצל כולם נזדמן לו לשוחח אתם בדברי תורה וחסידות ולהמ־ תיק סוד אתם. דברים אלה כתב בהקדמתו בשנת ״ברכת בן״ (תרע״ד) באוזירוב. ...

... רבי אליעזר יהושע, בנו של רא״ש, נולד בערב ױם־כפור תרנ״ט באוזירוב, למד תורה אצל מלמדים ובחורים בשקידת רבה וכל ימי נעורױ לא פםק פומיה מגירסא, והודות לשאיפתו הגמרצה ללמוד תורה רכש לו ידיעות רבות, וכבר בימי עלומױ החליף מכתבים עם רבנים גדולי דורו, כמו הרב אליהו קלצקין מלובלין ואחרים, והוםמך להוראה ע״י הגאון הצדיק מאוסטרובצה. במבוא לםפר ״שארית ברכה״ מכתירו רבי שמחה גילרנטר אב״ד בקלימנטוב בתואר ״הרב הגאון המובהק הרה״צ בו״ק חסידא ופרישא המפורסם חכם הרזים םוע״ה וכו״/ וממנו אפשר לעמוד על גדולתו בתורה ובחכמה ונתקײם בו מאמר חז״ל ״ברא כרעיה דאבוה״.

... דער רב האט געהאט עטלעכע זין — און אלע זענען געװען גרויםע אנגעזעענע רבנים אין פוילישע שטעט. ר׳ ױחנן, דער עלצטער — אויך א גרויסער למדן — איז געװען רב אין בוםק און נאכהער אין נײשטאט; ר׳ דוד׳ל, איז געװען דעם אסטראװצער רבינס אײדעם, געשמט פאר אן אויםערגעװײנ־ לעכן עילוי, איז געװארן גאםטינינער רב: ר׳ לײזערל, און ר׳ טוביה װאם איז נאכהער געװארן אויך זײן טאטנס ממלא מקום אחרי פטירתו׳ און א בן־זקונים מיטן גאמען יעקלע, װאם צו זײן חריפות איז ממש קײן גלײכן נישט געװען.

... כל אחױ הױ גדולים בתורד״ ואחױ דוד היה מפורםם בנערותו לעילוי מופלג, והגאון האדמוי-׳ר מאוםטרובצה רבי מאיר יחיאל הלוי לקחו לחתן לבתו. יעקב למד בנערותו מפי אבױ הרב ומפי אחױ הגדולים שחבבוהו ושמו בו עיניהם לטובה. בהױתו בן ארבע־חמש מהרו להכניםו לעולה של תורה. כשגדל קצת למד מפי אבױ וגם מפי אחױ, שהמשיכו לשחות אתו בעודנו רך בים התלמוד. גם אצלו נתגלו כשרונות בלתי מצוײם, שהפליאו את כל יודעױ, והוא הלך והתפתח באוירה של תורה ויראה. עוד משחר נעורױ כבר היה בנין־אב לרבים מבני גילו ולגדולים ממנו במגין.

... מיר האבן זיך אראפגעלאזט אין דער קעלצער געגנט אין דארף מאקםימיליאנאװ׳ בײ דער שטאט אסטראװצע. צװײ מאן זענען בײם שפרינגען געהרגעט געװארן. איך בין לײכט פארװונדעט געװארן אין די פיס. איך בין געלעגן אין פעלד׳ נישט געקענט באװעגן זיך. ערשט נאך א װאך צײט האט מיר אנגעהויבן בעםער װערן און איך האב זיך צוגעשלעפט צו א פויער׳ כדי זיך צו פרװון פארבונדן אדער פעסטשטעלן וװ מײנע חברים געפינען זיך. איך האב געװארט אײניקע טעג׳ ביז עם איז אגגעקומען א גרופע פארטיזאנער. איך בין געװארן צוגעטײלט צו זײ אלם פארטרעטער פון קאמענדאנט. די גרופע האט געהאט אן אויפגאבע אריבערצורײםן זיך צו די ראקאװער װעלדער.