Galicia

... אמנם שאלה היא, אם אפשר לכתוב במױחד על קורות החםידות בחמילניק, בו בזמן שטרם נחקרה עדײן התנועה החסידית הפולנית בכלל. אבל אין להתעלם מהעובדה. שהחםידות כבשה בהשפעת מנהיגיה הגדולים את כל ארצות פולין וגליציה והטביעה את חותמה על כל חײהם החומרי־ם הרוחנײם והמדינײם של ישראל. הנתונים שהכשירו את החסידות בחמילניק הם, שהעיר היתה אחת הקהילות העתיקית בפולין, ורוב מכריע של תושביה — שמשנים קדמוניות הױ יהודים — הטביע עליהם הותם יהודי עתיק. מפירםם הוא בית־הכנסת העתיק שלה, שהוד קדומים חופף עלױ, וכל חלל אוירה היה תמיד םפוג יהדות התורה. ...

החסידות נחלקה לפי שלשה זרמים ותקופות שוגים. הזרם הראשון והמקורי בױתר היה זה של אוקראינה (װהלין ופו־ דוליה) שבה ישבו ופעלו הבעש״ט מיסד החםיז־ץת וראשיני תלמידױ. הזרם השני הוא זה של רײסין (רוםיה הלבגה), הוא זרם החב״דױת. הזרם השלישי הוא של פולין (הקונגרםאית וגליציה המזרחית והמערבית). ױצר הזרם האחרון היה רבי אלימלך הצדיק מלידנסק. השפעת המתנגדים בפולין לא היתה כה גדולה כמו בליטה ורײסין. אמנם בראשית ימיד. של חסידות זו התאמצו המתנגדים להכחידה מן העולם. בתי הדין בלבוב, ברודי וקרקוב הוציאו חרמים חמורים על אלה ״חדשים מקרוב באו ובים התלמוד עקבותם לא נודעו, העושיפ אגודות אגודות ויניעו תנועות שונות כשכור, האומרים שלא התלמוד הוא העיקר״. אבל החרמים והשמצות לא הועילו מאומה. בפולין נימסו החרמים ונידוײם כקרח מפני שמש קיץ. הצדיקים בפולין לא הוצרכו להתגצל בפני המתנגדים. בתפילתם שהיתה בהתלהבות גדולה וביראה עילאה, באהבת ישראל בלתי מוגבלת, בדביקות, בענוד״ בקדושה ובמופתים ו״המשכת חסדים״ לישראל, כבשו את לבם של יהודי פולין.

... רבי לײבוש ליפשיץ מאפטא, בן רבי ױםף הצדיק מסליפיא (חתן רבי יעקב מאפטא), בן רבי לײבוש ליפשיץ מװישניצה (מחבר ״ארי דבי עילאי״) היה למדן גדול בתורה׳ שימש ברבנות בסאפקוב׳ בבוסק שליד קילץ. כשהרוסים רצו לעשות את בוםק לעיר מודרנית׳ עזבה מחשש לגורל חינוך בנױ׳ ועבר כאדמו״ר לאפטא. זמן קצר שימש כראב״ד ואדמו״ר בטארנוב שבגליציה. במלחמת העולם הראשונה עבר להונגריה והתישב בפרסבורג. בתרע״ח עזב את הונגריה ועלה לירושלים. בה נםתלק בשנת תרפ״ט. מחבר ספר ״ישמח צדיק״, וכן ״יסוד לקרא״ שנדפם בירושלים. בנױ? רבי ישכר־בר ליפשיץ האדמו״ר מסטרוכיקוב שישב באונגװאר ורבי יעקב ליפשיץ מפוטילוטש. שגיהם נולדו באפטא (הראשון בשנת תרמ״ח). רבי ישכר־מר נתמנה בתרם״ה כרב ואדמו״ר באונגװאר׳ וכלמדן גדול הוכר כמורה צדק ורבים באו אלױ גם ב״שאלות״. הקים לו בית־מדרש גדול שהתפללו בו בנוסח צאנז׳ ובהסכמת המיו רבי אברהם שלום מסטרופקוב מחבר ״דברי שלום״ (בנו של הצדיק רבי יהזקאל שרגא הלברשטאם משיניאבה) קרא לעצמו בשם הרב מסטרופקוב. בשנת תש״ד הובל לאושפיצין ושם נספה. בנױ בירושלים.

... חםידױ םםרו, שבנשואי אחד מנכדױ שערך אבױ הצדיק מאוזירוב באחת מערי גליציה הױ שם צדיקים רבים מלבד ...

דאס רוםישע מיליטער ציט זיך צוריק פון די דײטשע און גאליציאנער גרענעצן און גײען פארבײ כמיעלניק כמעט אומבאמערקט. מיט צװײ װאכן שפעטער קומען אבער צוריק א םך קאזאקן מיט זײערע כלי־מלחמד״ און דער כמיעלניקער רב, הרב סילמאן מיט פיל חשובע בעלי בתים גײען זײ באגע־ גענען. דער שמש, דוד שעלמעק, טראגט א גרויםע זילבער־ע טאץ מיט א ברויט און זאלץ. זײ זענען מקנל־פנים די קאזאקן־ עלטםטע מיט אויסרופן ״לאנג לעבן זאל דער צאר באטױשקא און מאטושקא ראסײא״. דער קאזאצקע־גענעראל נעמט אן די מתנה און טוט דעם רב באדאנקען מיט עטלעכע װערטער פאר דעם כבוד. די ײדן גײען .אהײם מיט א בעסערער שטימויג. אפשר װעט דאם העלפן און די קאזאקן װעלן אונדז קײן שלעכטם נישט טאן. ...

אשר לחסידות — הראשונה זכתה לבקורױ של הבעש״ט עצמו ושל שליחױ־תלמידױ בגלל קרבת מקום. הבעש״ט היה מבקר לא רק באוקראינה ופודוליה כי־אם גם לליטא הגיע כאיש־המופת, מגיד עתידות וױדע דעת עלױן. ובימי נדודױ הרבים השתדל להרחיב את דעותױ העױנױת והמעשױת במקומות שונים, ומעט מעט הלכו ונתרבו חםידױ ואוהבױ וגס אויביו ומתנגדיו, אך לפולין לא הגיע הבעש״ט מעולם (פרט לגליציד.), ובמקומו באו תלמידױ ותלמידי־תלמידיו ואף ...

הפעילות הצױנית הראשונית בחמילניק התחילה עוד בחיױ של ד״ר הרצל ז״ל, עם התחלת תקופת ה״צױנות המדינית״. בתקופה זו׳ בימי שלטון הצאר בפולין, היתה הצױנות אסורה. הפעילות הצױנית הר״בטאה בפעולות חשאױת מאחורי גבה של המשטרה הרוםית״ בעיקר בבתים פרטײם, תוך הםוװ״ה. לאחד הבתים האלה שימשה דירתו של העםקן משה בורנשטײן (כעת באמריקה). מאחורי חנות המנפקטורה שלו היה חדר צר׳ בלתי נראה לעין׳ ושם הײנו נאםפים לישיבות, הרצאות ולפעו־ לות אחרות, שהתבטאו במכירת שקלים לקונגרסים צױגײם, התרמה ואםוף כספים לקרן הקײמת לישראל׳ הפצת עתונים צױנים ורכישת חברים לרעױן הצױני. בורנשטײן היה איש משכיל׳ בן לאב משכיל׳ ױצא גליציה — שהתכתב עם נחום םוקולוב והשתהף בפועל בעתון ״המליץ״. ...