Apt

... בנו, ר׳ יעקב שמחד״ היה הרב באפטא אחרי מותו של הרב ר׳ שמואל הלוי. הרב ױםף הלוי איטינגא היה מאוהדיו של ר׳ יהונתן אײבשיץ ומכתבו בענין המחלוקת שלו עם יעקב עמדין ...

... או עשר, ראיתי אצל א״א הרב פנקםאות של הגליל קראקא, וראיתי פנקםאות משנים קדמוגױת, והױ חתומים בו גאוני עולם, בהם זקני הגאון מוהר״ר השיל זצ״ל יאחרױ דודי זקגי הגאון המפורסם מהר״ל וכו׳3. רבי יהודה נפטר בשגת תצ״ח י״ג בכסלױ בעיר אפטא׳ ולזכרון נשמתו נדב בנו רבי יחזקאל פרוכת של קטיפה מרוקמת זהב וכסף, הנזכר בפנקס אפטא בשנת תם״ט עד שנת תצ״ח. בפנקס הח״ק של אפטא כתוב, שבױם י״ג כסלױ שבו נפטר בעלה, קנתה הגבירה חיה את מקום קבורתה בבית־החײם דשם אצל בעלה המנוח לאחוזת קבר לעת פקודתה, ונתנה פרוכת של משי טװי זהב לביהכנ״ס להשתמש בה בכל ױם, וגם אם תםע הגב׳ לא״הק המתנה הזאת נתונה לביהכנ״ס ואחר כך נפטרה באפטא בשגת ת״ק (דעת קדושים). ...

... רבה חכמתך׳ יהיה לכם כסף די צרככם. מיד הסמיך את רבי יעקב לאדמו״ר. והמונים נהרו אלױ בערי מושבו איװאנצק ואפטא. ...

על בנו רבי יחיאל חײם אב״ד באוזירוב ואפטא דברתי במקצת כבר לעיל׳ בפרק שמיגי. בנו רבי ליבוש השני כיהן בשתי איצטלות כאחד, בתור רב בחמילניק ואדמו״ר של אוזירוב. הנטיה לנגינה היתה חזקה גם אצלו כמו אצל כל צדיקי שושלת אוזירוב. קולו היה אמגם קול צרוד שלא היה געים בױתר לאחן השומע• ברם, הסידױ לא שמו עלױ את הדגש, ולא עלתה אצלם בחשיבות למעלה מגורמים חשובים אחרים שבחסידות. אך רבי ליב זה לא ישב זמן רב בחמילניק. לא ידוע משום מה עזב את העיר, ויש אומרים שהשנוי חל בעקב שנוי שיטת החםידות אצל ראשי הקהלה באותו זמן, שדגלו בשיטת פשיםחה־קוצק, והם שאפו להושיב על כםא הרבנות את אחד מחסידיהם של קוצק. רבי ליב נפטר בשנת תרם״ג, הוא אבי רבי שלמה מאוזירוב׳ חתנו של רבי חײם שמואל הורביץ הצדיק מחנטשין, ורבי שלמה זה, שהיה לו בית־תפילה בחמילניק עם קהל חסידים, היה אבי רבי משה יחיאל אפשטין, מחבר םפרי ״אש דת״ הױשב כעת בתל־אביב שבא אליה מגױ־ױרק שבאמריקה׳ ואבי רבי אליעזר האחרון ברבני חמילגיק, הי״ד. ...

אחרי גירושו של הרב מקונםקױװליה מכהונתו הרבנית בחמילניק הוכתר לרב האדמו״ר מאוזירוב, שנקרא גם בשם ״הרב מראקוב״, סבו של הרב האחרון בחמילגיק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ה רבי ליבוש אפשטין (השני) מאוזירוב שנתקבל לרב בחמילגיק היה בן הרב יחיאל חײם (נפטר תר״ח) בן רבי ליב אפשטין הגדול, שהיה מיסד בית אוזירוב שבקרבת אפטא• ר׳ ליב הראשון, יליד אוזירוב, היה רב וצדיק באופולה ושם מנוחתו כבוה הוא נמנה בין תלמידױ של החוזה מלובלין (וגם היה מאנשי שלומו של הצדיק המנגן רבי מאירל מאפטא) שהצליח — לדברי ה״יהורי הקדוש״ מפשיםחה — להסתירם את מהותו הרוחנית בפני ההמונים, עד שלא משך עלױ את עין העולם ותמיד היה נחבא אל הכלים. ה״יהודי״ אמר עלױ .- אני מוצא אותו בשעת התפילה באותה הספירה שאני נמצא : שנינו הײנו מבעלי התוספות, נהרגנו על קדוש השם ונשלחנו לעולם הזה כדי להשלים את שנות חײנו המופסקות. הוא יגיע לידי זקנד., מפני שאיש לא הכיר את גדולתו הרוחנית32. ר־ ליבוש ידע פרק בזמרה, היה בעל קול נעים ועבר לעתים קרובות לפני התיבה, ומיחםים לו חבור נגונים, ברובם נגוני־ לכת שהחן הלירי נםוך עליהם המושרים עד הױם כגגונים מםורתײם בפי ױצאי חלצױ וחסידי אוזירוב. קצת מדברי תורתו שאמר בפגי חםידױ הופיעו בקונטרס מױחד33.

רבי יחיאל לא רצה לשבת באפטא זמן רב, באמרו, כי בשורש נשמתם יש להם שייכות עם הר״מ מאפטא. כידוע היה אב״ד באפטא במשך כמה שנים ואחר חזר לאוזירוב. הוא ניהל את עדתו על מי מנוחות, ונפטר בױם ח׳ בתמוז תרמ״ח בקראקא׳ ושם מנוחתו כבוד. ...

צו הגזירה ניתנה אות לעזיבה מידית של המקום. שארית האובלוםיה היהודית, עם רא״ש בראשה, עזבו רגלי את העיר, ומגמת פניהם לעיר הםמוכה ראחוב, הרחוקה משם כשתי פרס־ אות. בדרך, בהביטם מאחוריהם, ראו את בתי העיר עולים באש, כי הרוסים שרפו והחריבו כמעט את כל בתי העיר. מאות משפחות הגולים מילאו את העיר ראחוב. ואילו רא״ש התאכםן בחדר קטן אצל אופד״ ובױם השבת המשיך בהתנהגותו הרגילה ללא שיגוי, ואמר תורה על שולחנו כבימים ימימה. הוא לא חזר לעירו גם אחרי נטישת הרוםים, אלא קבע מושבו באפטא ששם נהג עדתו. מלבד חסידי אביו נהרו אלױ מאות ואלפים חסידים, וכל פעם נתוםפו פנים חדשות, חסידים יראים ושלמים, ושמעו הולך בכל המדינה.