The Seer of Lublin

... ה״חוזה״ מלובלין, בן רבי אברהם־אליעזר (תק״ה —תקע״ה) ח. חמילניק עיר החסידות ...

אחרי שה״אוהב ישראל״ עבר מאפטא ליאסי׳ ישב באפטא רבי מאיר, בכינוױ ״רבי מאירל מאפטא״, מחבר ספר ״אור לשמים״, תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוזיניץ. ...

... לעומת זה לא שפרה נחלת הרבנות בחמילניק מאז פטירתו של הרב דוד לנדא. אמים נמצא לו ממלא־מקום בדמות הרב מקונסקי־װלה. אך הוא לא החזיק מעמד בעיר זמן רב, בעקב הרגלם של בני המקום למרר את חײ הרב דמתא ולמצוא בו פגמים, ולבםוף גורש הרב משם בחרפה על ידי ראש הקהל דאז׳ ר׳ ױחנן םילמן• על משפחת םילמן בעיר נקדיש להלן פרק מױחד. הרב המג רש קלל את העיר שלא יכון בה עוד שלום על כסא הרבנות. וקללתו זו נתקײמה .. המלחמה על כס הרבנות נמשכה גם בתקופת ױרשו, היה זה הרבי מאוזירוב׳ שנקרא בשם ״הרב מראקוב״, םבו של הרב האחרון בחמילניק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ד. בני בית אוזירוב ידעו להשתלב בחײ העיר חמילניק במשך כמה מרות אם בגלל קרבתם הגיאוגרפית׳ ואם בגלל קרבתם הרוחנית־חסידית. בית צדיקי אוזירוב נוסד בידי רבי ליבוש הגדול׳ מתלמידי ה״חוזה״ מלובלין וחתנו של הרב ראובן הלוי הורביץ מז׳רנובצה (מחבר הספר ״דודאי ראובן״), שהוסמך בתור צדיק בידי רבו הגדול.

אחרי גירושו של הרב מקונםקױװליה מכהונתו הרבנית בחמילניק הוכתר לרב האדמו״ר מאוזירוב, שנקרא גם בשם ״הרב מראקוב״, סבו של הרב האחרון בחמילגיק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ה רבי ליבוש אפשטין (השני) מאוזירוב שנתקבל לרב בחמילגיק היה בן הרב יחיאל חײם (נפטר תר״ח) בן רבי ליב אפשטין הגדול, שהיה מיסד בית אוזירוב שבקרבת אפטא• ר׳ ליב הראשון, יליד אוזירוב, היה רב וצדיק באופולה ושם מנוחתו כבוה הוא נמנה בין תלמידױ של החוזה מלובלין (וגם היה מאנשי שלומו של הצדיק המנגן רבי מאירל מאפטא) שהצליח — לדברי ה״יהורי הקדוש״ מפשיםחה — להסתירם את מהותו הרוחנית בפני ההמונים, עד שלא משך עלױ את עין העולם ותמיד היה נחבא אל הכלים. ה״יהודי״ אמר עלױ .- אני מוצא אותו בשעת התפילה באותה הספירה שאני נמצא : שנינו הײנו מבעלי התוספות, נהרגנו על קדוש השם ונשלחנו לעולם הזה כדי להשלים את שנות חײנו המופסקות. הוא יגיע לידי זקנד., מפני שאיש לא הכיר את גדולתו הרוחנית32. ר־ ליבוש ידע פרק בזמרה, היה בעל קול נעים ועבר לעתים קרובות לפני התיבה, ומיחםים לו חבור נגונים, ברובם נגוני־ לכת שהחן הלירי נםוך עליהם המושרים עד הױם כגגונים מםורתײם בפי ױצאי חלצױ וחסידי אוזירוב. קצת מדברי תורתו שאמר בפגי חםידױ הופיעו בקונטרס מױחד33.

רבי ליב ה״גדול״, יליד אוזירוב, היה מטובי תלמידיו של החוזה מלובלין, ה״יהודי הקדוש״ מפשיםחה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי מאירל מאפטא, והצליח להםתיר את מהותו הרוחנית בפני ההמונים, עד שלא משך עלױ את עין העולם על אף גדולתו וחכמתו בתורה וביראה, ותמיד היה נחבא אל הכלים. ה״יהודי הקדוש״ העיד עלױ לפני פטירתו : ״בשעת תפילתי אני נפגש אתו תמיד באותם היכלות. שנינו הײנו בעלי תוספות ונשרפנו על קדוש השם. את שנינו שלחו לעולם הזה, כדי שנשלים את ימינו, שנפםקו אז קודם זמנפ. הוא יזכה לזקנה, כי השכיל להסתר מעין רואים ז אני נפלתי בידי ההמוגים, ועל כן לא אזכה לזקנה״. ואמנם הוא נסתלק בגיל של ארבעים וחמש שנה בלבד. לעומת זה נשאר רבי ליב נחבא אל הכלים גם אחר כך כששימש את רבי מאירל מאפטא2). ...

... שושלת אוזירוב נוםדה בידי רבי אריה יהודה ליב אפשטין הלוי, שהיה בעל נפש גדולה, המכונה בפי נכדו (הרב שניחה גילרנטר, אב״ד בקלימנטוב) בתואר ״הגאון הקדוש ראש כל בני הגולה המפורםם בדורו״, חתנו של רבי ראובן הלוי איש הורביץ, אב״ד בז׳ארנובצה׳ מחבר ספר ״דודאים בשדה״, שבעת נשואי הזוג הצעיר אמר עלױ ה״חוזה״ מלובלין את הפסוק : ״וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי״, כלומר, שהם לוײם אמיתײם עד לוי בן יעקב אבינו. ועל רבי ראובן, שהיה נכד מהר״מ טיקטין והשל״ה הקדוש, העיד ה״חוזה״ : ״לרבי ראובן יש נשמת רב המנונא םבא והוא השלישי מל״ו הנםתרים שעליהם קײם העולם״1).

... ובסיגופי תעניות התמיד בלמוד החורה׳ ולא םח שיחת חולין מימיו. וכל פעם שהיו באים לחדרו היה סשוחח על צדיקי החסידות החל מהבעש״ט והמגיד ממזריטש׳ רבי אלימלך מליזנסק והחוזה מלובלין׳ או ששוחח םתם בדברי תורד״ בפלפול ובדרוש׳ או בחסידות.

רבי אלימלך מליזנסק היה רגיל על לשונו ױתר מכולם׳ ואף כשלא דיבר עלױ היה מזכירו בכל עת בלשון ״הרבי ר׳ מלך״ תוך התלהבות ורעדה. וכן היה משוחח תמיד על הצדיק מלובלין ועל הצדיקים הראשונים והאחרונים, ובמכתבו הראשון שכתב לבנו באמריקה אחרי חתונתו הזהירו ללמוד את הםפר ״נועם אלימלך״, הוא הספר שהיה חביב עלױ מאד, עד שתמיד היה מונח בילקוט הטו״ת, ואף היה מניחו תחת הכר ששכב עלױ. פעמים רבות היה רואה את הליזנםקאי בחלום ומשוחח אתו׳ ולפעמים חתם על ספרױ: תלמיד מובהק של הרר״א. וכן היה רואה בחלום מהצדיקים הראשונים ואת החוזה מלובלין׳ המגיד מקוזניץ ובעל ״אוהב ישראל״ מאפטא ואחרים. ...

... נודעה בחםידות בראשונה כמושבו של הצדיק רבי יחזקאל טויב (נפטר בשנת תרט״ו) מחבר הםפר ״נחמד מזהב״, מתלמידי החוזה מלובלין, שכינהו בשם ה״פלונםקאי הגבוה״, כי גבה־קומה היה, ומשכמו ומעלה היה גבוה מכל העם. וממנו יצאו ענפים שונים בחםידות, כמו : זבולין, יאבלונד״ נײשטאט, מודזיץ שהצטײנה בנגוניה.