Ukraine

אשר לחסידות — הראשונה זכתה לבקורױ של הבעש״ט עצמו ושל שליחױ־תלמידױ בגלל קרבת מקום. הבעש״ט היה מבקר לא רק באוקראינה ופודוליה כי־אם גם לליטא הגיע כאיש־המופת, מגיד עתידות וױדע דעת עלױן. ובימי נדודױ הרבים השתדל להרחיב את דעותױ העױנױת והמעשױת במקומות שונים, ומעט מעט הלכו ונתרבו חםידױ ואוהבױ וגס אויביו ומתנגדיו, אך לפולין לא הגיע הבעש״ט מעולם (פרט לגליציד.), ובמקומו באו תלמידױ ותלמידי־תלמידיו ואף ...

החםידות החלה להתפתח באמצע המאה השמונה־עשרה והלכה הלוך והתפתח בםוף המאה ההיא והמאה שלאחריה. המתנגדים אםרו מלחמה בחםידות גם בחרמות׳ מלשינות והוצאת שם רע, והחםידות לא שמה לב לדברי לעגם, כי אם הלכה הלוך וכבוש מעיר לעיר ומארץ לארץ. היא כבשה את הלבבות עד שפרשה את כנפי ממשלתה על רוב היהדות באירופה המזרחית ונעשתה המושלת היחידה בממלכת המםתו־ רין אשר ליהודי אוקראינה ופולין. וכבוש זה הגיע בעיצומו גם לחמילניק. ...

החסידות נחלקה לפי שלשה זרמים ותקופות שוגים. הזרם הראשון והמקורי בױתר היה זה של אוקראינה (װהלין ופו־ דוליה) שבה ישבו ופעלו הבעש״ט מיסד החםיז־ץת וראשיני תלמידױ. הזרם השני הוא זה של רײסין (רוםיה הלבגה), הוא זרם החב״דױת. הזרם השלישי הוא של פולין (הקונגרםאית וגליציה המזרחית והמערבית). ױצר הזרם האחרון היה רבי אלימלך הצדיק מלידנסק. השפעת המתנגדים בפולין לא היתה כה גדולה כמו בליטה ורײסין. אמנם בראשית ימיד. של חסידות זו התאמצו המתנגדים להכחידה מן העולם. בתי הדין בלבוב, ברודי וקרקוב הוציאו חרמים חמורים על אלה ״חדשים מקרוב באו ובים התלמוד עקבותם לא נודעו, העושיפ אגודות אגודות ויניעו תנועות שונות כשכור, האומרים שלא התלמוד הוא העיקר״. אבל החרמים והשמצות לא הועילו מאומה. בפולין נימסו החרמים ונידוײם כקרח מפני שמש קיץ. הצדיקים בפולין לא הוצרכו להתגצל בפני המתנגדים. בתפילתם שהיתה בהתלהבות גדולה וביראה עילאה, באהבת ישראל בלתי מוגבלת, בדביקות, בענוד״ בקדושה ובמופתים ו״המשכת חסדים״ לישראל, כבשו את לבם של יהודי פולין.

י װאם האבן זיך שוין געפונען אין שטעטל אלס פליטים האבן זיך צוגעהערט פארנאכט צו דעם ראדיא אין גאם׳ װו מען פלעגט שפאצירן (אין די אלײען װי מען האט עם גערופן) האבן די גוײם אגגעהויבן רעדן הויך־ זעט נאר די זשידעם׳ אלע זענען זײ אנטלאפן פון אוקראיגע׳ װו זײ האבן געלעבט. מען דארף זײ דערהרגענען׳ זײ הײםן א ו נ ד ז פארטײדיקן ם׳לאנד און זײ אנטלויפן. צום גליק זענען דארט געװעזן א פאר מיליציאנערן׳ האבן זײ אײנגעשטילט׳ אבער נישט ארעםטירט קײנעם. אויך האבן זײ פארשפרײט א קלאנג׳ אז אלע ײדן פירן מיט זיך גאנצע װאליזעס מיט געלט׳ אז װען מען האט געעפנט זײער באגאזש׳ האט מען געפונען גאנצע װאליזעם געלט אאז״װ. איך האב אין דער צײט געהאט א שמועס מיט א פאר צענדליק אנטלאפענע פון אוקראינע׳ װיחט אויס׳ נישט קײן ארעמע׳ װײל זײ האבן זיך באזעצט אין פרױואטע הײז־ קעם׳ געצאלט װיפל דער באלעבאם האט פארלאנגט. זײ האבן מיך אויםגעפרעגט׳ אזוי װי איך בין שוין געװען בײ היטלערן׳ צי איז דאם װאר אז היטלער טוט מיט די ײדן׳ װאם די צײטונגען שרײבן׳ אדער דאס איז בלויז פראפאגאנדע פון אוגדזער רעגירונג קעגן די דײטשן. איך האב זײ געענט־ פערט: איר װײםט גארנישט׳ מען האט דאך ביז איצט גארנישט געשריבן. און איך האב זײ דערצײלט װאס זײ האבן געטאן אין אונדזער שטעטל כמיעלניק און דערנאך װאם איך האב געהערט אין אנדערע שטעט. זײ האבן זיך אנגעקוקט אײנער דעם צװײטן. איך האב בײ זײ אװעקגענומען יעדן מינדםטן צוױיפל.