Pri Tzadik

במאה הי״ט בא בתוך החברה היהודית בחמילניק בהש־ פעת החסידות, שינוי גיכר בצבױנה הרוחני־תרבותי• המאבק שהיה נטוש שנים מספר בי ןהמתנגדים לבין החםידים, הביא לחסידים עדפות ונצחון מוחלט. התגברות החסידות התחילה עם בוא הרב דוד לנדא שהיה ידוע כלוחם קנאי. לכן אין פלא שמלחמת המתנגדים נגדו, הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה בלי לשים לב לאמצעי המלחמה. המתנגדים לא נרתעו אפילו לדרוש את הדחתו מרבנות, אולם למדנותו הגדולה ויחום משפ־ חת לנדא עמדו לימינו. גם בימי ױרשו נמשכה עוד המלחמה. במרוצת הזמן השתלטה החסידות וביחוד הקוצקאית. ראשי הקהילה במחצית השניה של המאה הי״ט הושיבו גם על כסא הרבנות את הרב אברהם יצחק סילמאן מחםידי קוצק. הוא היה נוםע אל ר׳ ליבלה אײגר בעל ״תורת אמת״ ואל רבי צדוק הכהן בעל ״פרי צדיק״• אחרי פטירתו של כהן רצו חםידי לובלין לבחור אותו כממלא מקומו — אולם הוא סרב ונשאר בחמילניק. עם הרב אברהם יצחק סילמן, שהיה תלמידו של הרבי אברהמלה אײגר מלובלין, בעל המחבר ״שבט יהודה״, התפשטה בחמילגיק בשנות השבעים של המאה הי״ט, החםידות הלובליאנית. מגי בחירה זו היתה הקהילה שקועה עד חיםולה במריבות ומדנים עקב כסא הרבנות׳ ובתוצאה מההתחרות בין פלגים חםידײם של השטיבלאך : גר, מודזשיץ, אוזשרוב, אלעקסאנדער, לובלין,

דער צײט פון זײן ױרש האט געדויערט דער קאמף ביז װאנען דאם חםידות, באזונדערס דאס קאצקער חסידות, האט אין גאנצן באהערשט די שטאט. אין דער צװײטער העלפט פון 19־טן י״ה איז זײ אפילו געלונגען אװעקצוזעצן אויפן כסא הרבנות א קאצקער חםיד — הרב אברהם יצחק סילמאן. ער פלעגט פארן צו ר׳ לײבעלע אײגער בעל ״תורת אמת״ און צו ר׳ צדוק הכהן בעל ״פרי צדק״. נאך דער פטירה פון בעל ״פרי צדק״ האבן לובלינער חסידים אים געװאלט אלס ממלא־מקום. הרב םילמאן האט אבער אפגעזאגט און געבליבן אין כמיעלניק, אדאנק הרב אברהם יצחק סילמאן, װעלכער איז געװען א תלמיד פון רבי אברהמעלע אײגער פלן לובלין, מחבר פון ״שבט יהודה״. אין די זיבעציקער יארן פון 19־טן י״ה, איז כמיעלניק געװען באהערשט פון לובלינער חסידות. שפעטער איז די קהילה ביזן םוף פון איר קױם געװען ארײנגעטאן אין מחלוקת װעגן רבנות, מחלוקתן אין רעזולטאט פון דער רױואליזאציע צװישן די חםידישע שטיבלעך : גער, מאדזשיץ, אוזשעראװ, אלעקםאנדער׳ לובלין.

שיטת קוצק היתה קײמת גם אחרי פטירתו של רבי מנדלי מיסדה הקוצקאי, וױתר ממה שמצאה המשך אצל בנו רבי דוד מקוצק היא היתה שולטת גם בחצרות צדיקים מבית מדרשו של קוצק. רבי יהודה־ליב איגר הצדיק מלובלין (מנכדי רבי עקיבא איגר הגאון הנודע) מחבר ״תורת אמת״ המשיך בשיטת רבו מקוצק, כפי שאפשר לעמוד עליה בספרו, שאף הוא נחשב לספר קלאסי בחסידות, ואלױ הױ נוםעים רבים מחסידי קוצק לשעבר אחרי פטירת רבם הגדול. ביניהם אפשר היה לראות גם את רבי אברהם יצהק דידן שנםע ללובלין שנים רבות, ואחרי פטירתו בשנת תרמ״ח המשיך לנםוע לממלא־מקומו רבי צדוק הכהן בלובלין בעל ״פרי צדיק״ וםפרים רבים אחרים. אחרי פטירתו של רבי צדוק הכהן (חשוך בנים) נפלה הבחירה מטעם חםידי לובלין על רבי אברהם יצחק סילמן כממלא מקומו באדמו״רױת, אך הוא םירב בהחלט מלהױת רבי לחסידים, נשאר ױשב על כסא הרבנות בחמילניק, והמשיך לנסוע לובלין׳ לרבי אברהם אײגר בעל ״שבט מיהודה״, שמילא את מקום אבױ בעל ״תורת אמת״35. ...