Berl of Radoshitz

מיד בצאתו נפגש עם חברו הטוב רבי נפתלי־צבי מרופשיץ ושח לו את כל המתרחש. הלה טפח לו טפיחה חברית על גבו ואמר־ מצאתי עצה. סמוך עלי׳ כי הכל יבוא בשלום. נכנסו שניהס יחד לאולם. עלה רנ״צ על השולחן׳ כשגם על פנױ מסוה והחל לומר בדחנות. הוא החל בשבח הצדיקים שהױ נוכחים באולם ועבר על כולם אחד לאחד. פתאום הפםיק בתאיר הצדיקים־האורחים והצביע בידו על רי״ב שישב עדײן נבוך בפינת האולם — ״אמרו נא צדיקים קדושי עלױן הנוכחים כאן — קרא בנגון הבדחנות כשבאצבעו מראה כל הזמן על רי״ב — היש יהודי שעמד ויגע יגיעות קשות בעבודת השם ית׳ מזמן מרן הבעש״ט ועד הױם כישכר־בר מראדושיץ ? אמרו נא את האמת :״ פה אחד נשמעה התשובה : ״אין״. רנ״צ מחה זיעה ממצחו והמשיך מבלי להפסיק לרגע : ״אמרו נא צדיקים׳ קדושי עלױן הנמצאים כאן — הפעם הפנה מבטו במױחד לעברו של רבי ליפא מחמילניק — הישגו יהודי שםיגף ועינה את עצמו בתענױת ובסיגופים וכיתת רגלים להכיר את צדיקי הדור׳ כברל מראדושיץ?״ גם הפעם ניתנה התשובה — ״אין״. שוב המשיך: הנכון הדבר שברל הראדושיצי׳ ירא שמים אמיתי הוא ? — שוב נשמעה תשובה אחידד.: ״הן׳ אמת ונכון״, כאן הפסיק רנ״צ את בדחנותו וקרא לרי״ב: ברל הראדושיצי! התחלת לומר בדחנות — םײמנד״ לך נאה לומר בדחנוח בשמחתו של מורגו החוזה מלובלין׳ כי בך העידו עשרות צדיקים וקדושים׳ שידעת