עםקנים ואנשי־שם ר׳ יצחק ישעיהו זלצמן אבינו׳ מורנו ורבנו׳ גדול בתורה׳ בקי וחריף. עמד בחליפת מכתבים בעניני הלכה׳ ש״ס ופוסקים, עם גדולי הרבנים בפולין, ובין השאר עם ה״חפץ חײם״ והרב שפירא, ראש ישיבת לובלין. חינך דורות של לומדים ורבנים. מחסידי ר׳ מגדלי מקוצק הנאמנים והמקורבים. עוד בנעורױ נסע בשליחות רבו לבנרין על מנת לבחון בתורה את ר׳ הירש הענאך שעמד להױת חתן בחצרו של קוצק ורב בבנדין. השתתף ביחד עם גדולי התורה בחנוכת בנין ישיבת חכמי לובלין. הרביץ תורה ברבים בישיבות קילץ וחמילניק. לאחרונה עמד בראש ישיבת חב״ד בעירנו. בשנות העשרים כאשר פנו אלױ מנהיגי ״אגודת ישראל״ שישמש כמטיף נגד הצױנים בעיד, התנגד בחריפות באמרו שיתן יד להפוך את התנועה הצױנית כמגשימה של תורה ומםורה בארץ הקדושד״ כי המקײם מצװת ישוב ארץ ישראל כאילו קײם כל התורה כולה. בשנת 1936 הוזמן לשמש ראש־ישיבה בירושלים, ואמנם התכונן יחד עם בנו דוד לעלות ארצה. המאורעות שפרצו בשנה זו שמו לאל את תכניתו. גפטר בשנות הביבוש הנאצי. בונים יוילצמן ד משה׳קע פײנגולד אישױת מסורסמת ברחבי פולין. תלמיד־חכם, מגדולי התורה בעיר. יהודי פיקח ובעל נפש עדינה. בעל מחבר םפר ומחדש חידושי תורה. כחםיד קוצקאי הי הנוהג לספר בשבח הדרך הקוצקאית בחםידות.
םוחר ברזל םיטונאי, אמיד ומוכר בכל הסביבה. נדבן ביד רחבה למען כל מוםדות הצדקה ולטובת הקרנות הצױנױת. בנױ ובנותױ פעלו רבות בעסקנות צױגית בעיר. הי״ד. ד דודל פינטשעװער (ערנרײד) לאנג־יאריקער פארװאלטונגם־מיטגליד פון דער קהילה — עפקן בצרכי ציבור באמונה. ישיבות און ישיבה־בהורים — דאס איז געװען זײן טאג־ טעגלעכע זארג. ער האט פאר זײ געזארגט מאטעריעל און גײםטיק. יעדן שבת אלײן געגעבן פאר זײ א ״שיעור״. אן אנגעזעענער עקםפארטער פון פעדערן איז ער געװען. צוליב זײן ערלעכקײט, חכמה און ענױות איז ער רעםפעקטירט געװארן אין אלע קרײזן. א גרויםע פארצװײגטע משפחה האט ער אויפגעשטעלט — קינדער, אײדעמם, אײניקלעך, האבן אויםגעפילט זײן הײז. געהאט אן אפענע טיר פאר צדקה און געשטיצט צױניסטישע אדן אלגעמײנע אינסטיטוציעם ביד רחבה. זײן הויז איז גוט אײנגעקריצט אין זכרון פון אלע כמיעלניקער.