דבורה אברמוביץ׳-שמחוני / ״ ה ע ב ר י ה ״ (פחח־תקװה) בשנונ 1919׳ אחרי שיצחק אםפים רכש מספר רב של תלמידים׳ התארגן החוג ״העבריה״ — שמתפקידו היה להפיץ ברבים את השפה העברית. בראש ״העבריה״ עמדה טובה פײנגולד. המזכירה היתה — דבורה אברמוביץ. החוג אירגן עם גברים יחד׳ הופיעו הבנות כלפי חוץ בתור ארגון נפרד. הפעילות והחברות בועד הױ: אלקה קנרצוקר׳ צפורה פײנגולד׳ מינדזיה אברמוביץ׳ רחל פינצ׳בםקי׳ טובה פײנגולד, דבורה אברמוביץ ואחרות. שטײען פון רעכטס אויף לינקס : לײביש (בעריש בעקערם זון), מענדל שאקלער׳ מיכאל זאלצמןןן, שלום איטשע גארליצקי׳ משה סאמבורםקי׳ מרדכי פינטשעװםקי׳ ישראלקע קאנערצוקער׳ חײם זריצקע׳ הארשל פרידענזאן׳ אבדהם גוטמאן׳ מלך קנאבל. זיצן פון רעכטס אויף לינקס : הארש אלי׳ פעלמאן׳ הארשל װײסבראט׳ אברהם פינטשעװסקי׳ ױםף זילבערבערג׳ הארש מאיר בראװערמאן. נשפי הקראה׳ שעורים׳ שיחות והרצאות בעברית. המרצה היה אברהם זילברברג. רחל פינצ׳בסקי לימדה תנ״ך. כן הופיעו מרצים נוםפים שהרצו על נושאים אקטואלײם, הכל — על טהרת העברית•

בשגה בה נוסדה ״העבריה״ התקײמה בחמילניק ועידה צױנית מחוזית בהשתתפות יצחק גרינבוים. בדו״ח שהוגש לועידה צוין לשבח חלקה הגדול של ״העבריה״ בהפצת השפה העברית. החוג הציג בפגי צירי הועידה מחזה בעברית בהשתתפות תלמידי בית הספר העברי של אספים. לאות הוקרה רשמו על שמי 10 עצים ביער הרצל של הקרן הקײמת. אגודת ״בנות צױן״ שנוםדה בימי מלחמת העולם הראשונה היתה למעשה חלק של האגודה הצױנית הכללית בעירנו, אבל כדי להרגיע את ההורים שאין בנותיהם מבלות בתקופה ההיא היה אברהם זילברברג המנהיג הצױני המוכר בױתר בעיר. קראו לו ז ״דער מחנר פון דער ױגנט״. הוא הוא שהטיף ללימוד השפה העברית׳ הוא היה המורה הראשון לעברית ב״בנות צױן״ ונתן את הדחיפה ליסוד ״העבריה״. אחרי שעבר לורשה לעבוד במרכז ״קרן היסוד״ המשכנו ללמוד אצל יעקב פרײדמן ולבסוף אצל בנימין אליעזר פרײדמן. כל התעםקותנו הצױנית וגם לימוד השפה׳ ובעיקר הפגישות בין הבחורים והבחורות׳ הױ למורת רוחם של הורינו ופרנםי העיר שחפשו דרכים להפריע בעבודתנו. מועדון אגודתנו היה אז בקרבת מעונו של העינאך הלברג ע״י הנהר׳ בפרבר העיר. בשכנותו גר יהודי אחד אשר לא היה שבע רצון מאםפותינו. ױם אחד הלך ומםר לרב שמחוץ לעיר במועדון הצױני מתכנסים ערב ערב בחורים ובחורות