צדוק קנרצוקי / הצױנות בחמילניק והעליה ארצה (תל־אביב) הױם, בשבתי לכתוב זכרונות על הצױנות בעײרתנו חמילניק׳ נראה לי מראש כי אדלג על הרבה עובדות וזאת משום שקשה היה לאםוף חומר על אותה תקופה לנוכח העובדה המצערת והמחרידה כי מרבית האנשים שהױ עדים לנצנוציה של התנועה הצױנית בחמילניק׳ ניספו בשואה או הלכו לעולמם בדרך הטבע. ברם׳ עקב הױתי אחד מאלה שלקחו חלק פעיל באװצה תקופה היסטורית׳ אנםה להעלות בזכרוני שבייבים מאותה תקופה רבת פעלים ומעש׳ אשר תרמה לדרך התחיה של הצױנות בחמילניק ואחר כך גם בארץ. בשנת 1911׳ נתארגנה בחמילניק קבוצת אנשים שקראו לעצמם צױנים. קבוצת אנשים זו עסקה בפעולות למען צױן — פשוטו כמשמעו. יתכן כי יד הגורל היתה בדבר׳ ואותה קבוצה היתה מורכבת מאנשים בעלי סגולות תרומױת רבות והקדישו את כל כוחם למלאכה אחת בלבד — לצױנות׳ בה נתמזגו דמױן עשיר וראיה למרחוק׳ כשרון להבדיל בין האפשרי לבין הנמנע׳ ונוםף לכל אלה הם גם הכירו ב״קרב מי הם ױשבים״, וכיצד יש לפעול בתחום מושב זה׳ ואכן׳ קבוצה זו לא הםתפקה רק בפעילות מקומית. היא שלחה שליחים מױחדים לעײרות הםמוכות כגון שידלוב, לגוב׳ בוסק׳ םטופגיץ׳ רקוב ובוגוריה. לכל עײרה אליה באו הױ מנסים להרביץ את תורת הציוגות ובמידה רבה גם הצליחו. לקבוצה זו נמנו אברהם זילברברג׳ אברהמ פינצ׳בםקי. צדוק קנרצוקר

יששכר קנרצוקר׳ דוד זלצמן׳ לנגװלד, ישראל פינגולד ועוד. עד לאוהה חקופה בה החלה הפעילות הצױנית׳ הױ אמנם בחמילניק ארגונים שונים׳ ביניהם ״לינת הצדק״, ״פיקור חולים״ ועוד. אחד מתפקידיהם של מוםדות אלה היה לשלוח לחוליםיאנשים שיהױ להם לעזר במחלתם. אחד הפעילים בארגונים אלה היה אפרים השען, שהיה ידוע במםירותו ובטפולו בכל .אחד מהמקרים הנ״ל. בתקופה ההיא היתה התנועה הצױנית בחמילניק בלתי חוקית׳ אך למרות עובדה זו נמשכה הפעילות במחתרת. בשנת 1914, עם כבוש פולין ע״י הגרמנים׳ הותרה הפעילות הצױנית והיא הפכה לתנועה •חוקית. עולה בזכרוני אותו ױם בו פרצה המלחמה העולמית הראשונה. חמילניק׳ שהיתה קרובה אז לגבול האוםטרי, םבלה רבות מחילופי המשטרים ובמױחד מצבאות רוםיה. ד־כרני את אחד מימי ששי׳ כאשר הועלו לגרדום על אחד מעצי העײרה שלושה יהודים׳ בורסקאים. הם הואשמו שהנם מרגלים גרמנײם. בתקופה ההיא הורה הצורר הידוע — הגנרל ניקולי ניקוליביץ׳, לערוך פוגרומים ביהודים. הקוזקים עטו על ההוראה הפושעת והפילו חללים יהודים לעשרות. כן גורשו, לפי פקודת הצורר הזד״ אלפי יהודים מװלין למחוז קילץ. באחד הימים הגיעו לחמילניק כמה מאות פליטים די צױניסטישע קרײז־קאנפערענץ אין יאר 1919 — דעלעגאסן״קארטע