491 פנקם חמילניק 492 טאנ־ארדנונג פון דער צױניםטישער קרײדקאגפערענץ אין יאר 1919. די הויפט־רעדנער זענען כמיעלניקער מסביבת װלין. יוזודי חמילניק קבלום בסבר פנים יפות והושיטו להם את מלוא העזרה במזון ולבוש. פרק זמן לאחר גרוש זה הײנו עדים לגירושן של מאות משפחות אשר התגוררו בםמוך לנהר נידה ובתוכן היה גם מםפר לא מבוטל של יהודים מפינצ׳וב. מגורשים אלה באד אף הם לחמילניק• המםפר הגדול של המגורשים שבאו לעײרתנו דרבן ללא ספק את הנוער להתארגן כדי לעזור לפליטים האלה. כצעד ראשון להגשת עזרה לפליטים, הקימו אנשי חמילניק מטבח עממי לשרותם, אשר םיפק להם את ארוחותיהם. בימינו נראית פעולה זו כדלה ומחוםרת ערך רב, אולם בתקופה ההיא היתה לפעולת עזר מעין זו הד רב והערכה בלתי משוערת. רצונו של הנוער החמילניקאי להושיט עזרה לנדכאים ליכדה א־תו ױתר וױתר ואט־אט הוא החל לקבל על עצמו גם משימות בעלות אופי צױני־מדיני מובהק. אמנם, לנוער החמילניקאי לא חםרו פלגים ופלגי פלגים, אך מםתבר כי דוקא הפעולה למען צױן איחדה אותם לגוף אחד. ובױם הזכרון לפטירתו של חוזה המדינה, ד״ר בנימין זאב הרצל, — בכ׳ בתמוז — הײנו עדים לעצרת זכרון רבת רושם בבית המדרש בחמילגיק. עצרת זו נערכה בהםכמתו של החזן מװלין, אחד מהפליטים שנעתר לבקשת המארגנים והשמיע בה ״אל מלא רחמים״. בתקופת המלחמה הראשונה הגיע לחמילניק פליט יהודי,

אשר מאוחר ױתר םיפר לנו כי הוא גורש ע״י השלטונות הטורקײם מארץ־ישראל. פליט זה שלט במדה ניכרת בלשון העברית ובהױתו בחמילניק דבר כבר בפומבי על ארץ ישראל, דברים שנשמעו אז כאגדה. את פריםות השלום שלו מארץ ישראל ופרטים על דרך חײ היהודים בארץ האבות נהג למםור בבית המדרש החסידאי בפני ציבור מצומצם, אך אותו ציבור שמע בצמא את דברױ. הודות לםיפורױ על ארץ ישראל ובמידה לא מועטה הודות לאוירה הצױנית ששררה אז בעײרד״ התארגנה האגודה הראשונה בשם ״צעירי מזרחי״. אגודה זו אורגנה לפי כל כללי הארגון המפלגתי ותוך תקופה קצרה התחילה לפעול בכל שטחי העבודה הצױנױת הממשױת. עדות לכך !משמשים כרטיםי החבר ותעודות ציר אחרות של האגודה משנת 1917. בשנת 1918 אנו עדים לועידה זעירה של מורשי האגודות במחוזות בוםק, פינצ׳וב ומקומות אחרים שהתקײמה בחמילניק. אגודה זו דרבנה קבוצות אנשים אחרות ובאותה תקופה קמו אגודות נוספות בעלות אותה מטרה אם כי זיקתה והרכב אנשיהם היה שונה במקצת.

כך אנו עדים לקױמן של אגודות כגון .• ״אגידת צױן״׳ ״בגות צױן״ ופועלי צױן שמאל. בראש פועלי צױן עמדו י. פלוצ׳ניק ופלדמן. בבחירות לסײם הפולני הראשון חמיל־ ניק מגלה ערנות לתעמולה עבור המפלגות השונות. מרצים באים לחמילניק והיא שולחת מרצים לםביבותיה. ובבחירות לרשוױת המקומױת זוכה המועצה בחמילניק לרוב יהודי. באותן בחירות נבחרו למועצות העיר : ישכר קגרצוקר, א. פינצ׳בסקי, א. זילברברג. מפועלי צױן — לײבל וילצ׳יק. מציאותם של נבחרים יהודים במועצת העיר גרם לכך שעירית חמילניק השתתפה בהחזקת בתי הספר היהודײם. באותה תקופה החל מאבק רציני בין הצױנים ובין אגודת ״שלומי אמוני ישראל״ (״האגודה״) שבו היתה ידם של הצױנים על העלױנה. האגודות בעלות הזיקה הצױנית הרימו את קרן הרעױן הצױני והאוירה למען צױן הלכה והתרחבה. באותו פרק זמן גברה הפעילות התרבותית בקרב הנוער החמילניקאי. הוקמו חוגים להיסטוריה ישראלית ולהקיח דראמטױת להצגת מחזות בעלות תוכן צױני. כמו כן הוזמנו מרצים מורשה שבאו והירצו על הרעױן הצױני ומטרתו, ואחד