533 מ. ש. גשורי — בתי התפילה 534 קלויז קוזמיר נחשב בין הקלויזים הגדולים בעיר׳ בו היו לומדים משנױת ודף ױמי. הוא מנה כמאה מתפללים. ;קלויז חסידי רדומסק רבי שלמה רביגוביץ בעל ״תפארת שלמה״ מראדומםק היה מתלמידיהם החשובים בױתר של רבי ישכר־בר מראדושיץ ורבי שמחה־בונם מפשיסחה. הוא היה מפורסם בחסידותו, בפקחותו ובמופתױ. גורם שני למשיכת הצדיק הרדומםקאי היה : הנגון׳ שהצליח למשיד אלױ חםידים רבים. קלויז חסידי רדומסק בחמלניק נמצא ברחוב העיריד״ בבית ר׳ משה מנטליק. ביניהם: משה מנטליק׳ מנשה פלמן, שבתי ביאלוגורסקי (קונעס), ישראל יעקל מנטליק׳ עוזר שטרוך — בעל אחתה עשיר עם שני בנױ אברהם וױנה. בעלי־תפילות : מנשה פלמן — בעל מוםף בימים־הנוראים׳ שבתי ביאלו־ גורסקי׳ בנימין מנטליק׳ בעל־קורא: ליפא זײדמן. בעל ה״כנםת יחזקאל״ בקר פעם גם בחמלניק והתאכםן בבית ר׳ משה מנטליק. בניו הױ נוםעים לחצר הרבי מרדומסק ומביאים משם נגונים חדשים. קלויז רדומסק בחמלניק מנה כשמונימ מתפללים. קלויז חסידי גור
גור של מטה היתה עײרה קטנה ששכנה במרחק כשעתײם נסיעה ברכבת הזעירה מװרשה הבירה. שושלת החםידות שבה התחילה עם הרבי הגורי הזקן רבי יצחק־מאיר אלתר בעל ״חידושי הרי״מ״, שהתחיל לנהוג בצדיקות גור אחרי קוצק. הרי״מ היה אומר: ״ר׳ בונם מפשיםחה הנהיג את העולם באהבד״ הרבי מקוצק הנהיגם ביראה, ואני מנהיגם בתורה. חברו —תלמידו רבי חנוד־הניך מאלכםנדר ניסח: פשיסחה היתה מדת אהבד״ קוצק — מדת יראה, גור — מדת תפארת, הכוללת את שניהם• קלויז חםידי גור בחמלניק נמצא ברחוב קילינםקי, בבית ױחנן שוחט. הגבאים : משה פסטרנק — בעל קורא, בעל בית־ חרושת לנרות? חנוך טיטלבוים — חנוני, בעל־תפלה בימים הנוראים: יעקב וינברג, דוד גנצרסקי — ראדושיצר ? אברהם פיש, משה מהלמן, משה מיכל — הלוחם למען גור ולטובת הדת, השגיח על המתפללים אם הם כורעים ב״מודים אנחנו לך״ ואם ױרקים ב״עלינו״ אחרי ״וכל המונם״, ואם התפילין אינן מונחות על שערות הראש. בעלי־התפילד.: חנוך טיטלבוים, דוד ױסף זילברברג — ראש הקהלה וחבר מועצת העיר, מױזמי וראשי ה״אגודה״; ליב הירש אדלר — ױשב בחצר גור ומביא משם נגוני גור.
על משה מיכל האמור, שהרבה מבני העיר ידעוהו יפד״ ספרו בעיר דברים ״משונים״. הוא היה תלמיד־חכם, מסתפק במועט, ועני גדול, וכמעט שלא התענין בפרנסה. העיקר היה אצלו חםידות ולמוד תורה. העיר חמלניק היתד״ ככל העירות בפולין באותו זמן, בתקופת מעבר. הנוער החל להתארגן במפלגות שונות ,ור׳ משה מיכל נהל אתם ״מלחמה״. פעם אחת עלה בידי הנוער לארגן מסיבה חגיגית בלוית נגינה. נערים ונערות בילו יפה׳ ואף לא החסירו את הריקוד. הם שכרו למטרה זו את ה״אולם״ אצל משה גורליצקי שבאמצע השוק. אין לדעת כיצד הגיעה הידיעה על כך לאזני משה מיכל, אך הוא אחז מיד באמצעים, פנה לרב, ארגן עוד כמה חםידים ופניהם ל״אולם״. אך בינתײם יצאה השבת וכולם נתפזרו לכל רוח. משה מיכל המשיך במלחמתו נגד הנועד עד כדי ״קידוש השם״. צדיקי גור לא באו אף פעם לבקור אצל חסידיהם בחמלניק: בקלויז הױ עורכים מסיבות ױם־זכרון להילולא של ״שפת אמת״, בעל ״חידושי מהרי״מ״• בקלויז נמצאו סד — 80 דאס רײניקן פון פארברענטן בית־המדרש נאכן ארײנמארש פון דײטשן מיליטער, 4939