535 פנקס חמילניק י ו 536 גיתפללים והוא נחשב לאחד הקלויזים הגדולים שבעיר. בכל ערב הױ לומדים פו דף ױמי. בשבתות בין שחרית ומוםף חלה הפסקה בתפילה והױ לומדים את הדף הױמי. חסידי גור הױ קגאים ושואפי קרב הרבה ױתר מחסידים אחרים. זקנים ונערים הױ מדברים זה לזה בלשון ״אתה״. רובם של חםידי גור הצטײנו בתלמידי־חכמים ויראי־שמים מובהקים בהם היו יודעים נגן שהיו מבקרים מפעם לפעם בחצר גור וחוזרים משם בנגונים חדשים. קלויז חסידי אלכסנדר חםידות אלכסגדר החלה להתקײם מאז הדור הרביעי בחסידות פולין. אלכםנדר היא עײרת אורנים הסמוכה ללודז. בתחילה ישב בה רבי חנוד־הניך הכהן לוין, תלמיד ותיק בפשיםחה, קוצק וגור, חברו ותלמידו הגדול של רבי יצחק־ מאיר אלתר מגור. דרכו היתה בהתלהבות ובחריפות של קוצק. אך הוא היה קרוב לגיל השבעים, ונהג רק שנים מעטוח. בחמלגיק היה קײם גם קלויז חםידי אלכםנדר בקו האלכ־ םנדרי, ב׳״שביל הזהב״, באמצע, לא מועצבים בױתר כחסידי שושילתות אחרות ובלי להניח את הדגש על תענוגות עולם־ הזה באכילה ושתיה טובד״ ובלי חוצפה שצײנה במױחד את חםידי גור. הם התהלכו בנימה רכה ואצילית, עם הנגינה הלבבית של װרקה, באש דת חסידית פנימית ופשטות חיצונית קלויז חסידי מודזיץ

הקלויז בחמלניק היה ידוע בנגוניו החדשים לבקרים, ואף מקלויזים אחרים היו באים אליו ללמוד נגוני מודזיץ הידועים וליהנות מיפים וחנם. ביחוד היו מלמדים ומשמיעים את הנגונים החדשים בימי שבת ומועד. הקלויז מנה כשמונים מתםללים, ורובם ױדעי נגן. הצדיק רבי ישראל ממודזיץ היה כא בשנת תר״פ העירה עם כל בנױ, ואתו בא גם המנגן הראשי במודזיץ רבי ױדל קויסמן׳ וערכו שולחן בבית־המדרש הגדול ועבר לפני התיבה בבית״הכנםת הגדול׳ ובקורו זה היה למאורע ױצא מהכלל בעיר. מאות אנשים נשארו עומדים בחוץ מחוםר מקום. שירת הרבי לװתה בצלצלי כםות ומזלגים בידי הבנים והרבי. קלויז חסידי שידלוב. שידלוב, עײרה בין חמלניק וסטאשוב, זכתה לראב״ד שבמשך הזמן הובתר גם לאדמו״ר וכבש לו עמדה חשובה בחסידות פולין, ואף הױ חסידים רבים בערי המדינה. החםידים שיתפוהו לשם הצלחה בעסקיהם. ולא רק חםידים נסעו אלױ, כי אם גם בני ״עמך״ לכל שבת שני ושלישי הױ החסידים נוסעים אלױ, בגלל קרבת המקום׳ לפחות כ־סב —30 מחסידי העיר, וערכו אצלו שולחן. הדלקת נרות־ חנוכה נערכה אצל הרבי משידלוב באורח חגיגי בלװי נגונים חגיגײם.

הקלויז של חסידי שידלוב נמצא ברחוב פינטשוב. וגבאױ הױ: לוי זריצקי, ױםף אוגגיביץ ובנימין זונשיץ, בעלי־ תפילה: אברהם שטיגפלד (זיטלני), בנו אליעזר שטינפלד (מנגן גדול ואקטיבי בארגון המזרחי, אך לא נתנוהו לעבור לפני התיבה טרם הגיעו לגיל השלושים), בנימין זונשײן (ידע את כל המחזור על תפילותױ בעל־פה ולא לקח לידו את המחזור), אהרן שלמה פרידנזון ,■ כבעל־תפילה, בעל־קורא ותוקע כיהן שמואל םמבורסקי (קירה). קלויז חסידי קזצק. הקלויז של חםידי קוצק בחמילגיק היה קײם בה עוד מימות רבי מנדלי (תקמ״ח —תרי״ט), מיםד השושלת בקוצק, שכל חײו הױ התמרדות נגד השיגרא, נגד המוסכם והמקובל, נגד ההרגל והרגיל, נגד המובן והנוהג׳ וחםידױ התאמצו ללכת בתלם של רבם הגדול. גם בקלויז חמילניק הױ הקוצקאים מהדהדים רחשי־הגיגױ, ועדײן היתה מרחפת אוירה של מסתו־ רין, של רזין דרזין, של רמזים דקים מן הדקים, של צירוםי רעױנות נועזים, עמוקים ונוקבים עד התהום.

בשעתו היה קלויז־קוצק מן המכובדים בױתר בעיר, שהצטײן בבעלי־בתים שלה ובעסקנױ, ומקום בראש תפש אצלם ר׳ ױחנן םילמן, בכינוױ ״ר׳ ױחנן חמילניקר״. הקלויז הקוצקאי בחמילניק המה בשעתו מחםידים לומדים, מעמיקי דעת, שהגו ױמם ולילה בש״ם ופוסקים׳ שהתעמקו במשנתו של רבי מנדלי, באמרותױ ובשיחותױ, וםפגו את דברױ. הוא העתיר מזון רוחני לאין שעור — אמרות בודדות, שיחות מקוטעות פתגמים׳ מלאי עױן וימוח. וחםידי קוצק בחמילניק הם — או בהשפעתם — שהושיבו על כםא הרבנות בעיר את אחד הרבנים מבית מדרשו של הקוצקאי. היה זה בנו של רבי ישראל־ליב םילמן, הוא רבי אברהם יצחק שנבחר לרב בחמילניק לפני כשמונים שנה, שהיה מחםידי קוצק. אך בחמילניק עצמה כאילו הותז ראשו של הקלויז. מםפר הסידױ הלך ופחת, עד שלא יכלו להחזיק בקלויז, והם התרכזו אצל הגביר ר׳ משה פײנגולד שהחזיק אצלו מװתיקי חסידי קוצק, כגון ר׳ יצהק ישעי׳ זלצמן, ר׳ מאירל פיערשניצער ועוד, ואחר כך עברו למנין הרב םילמן והתערבו בין החםידים האחרים שלא היו להם קלויזים. אך תמיד אפשר היה למצוא בהם אנשי איכות, אנשי תורה ואצילי רוח, שתמיד היו כפופים על ספר הש״סים והוגים בהם מתוך אהבה וחמימות, וגדול היה כחם בסולמוס של תורה ויראה