יעקב יױט 1 השומר הצעיר בשנים 1939-1929 (ראשוךלצױן) עם הפסקת העליה בימי המאורעות תרפ״ט עמד הקן לפני התארגנות מחדש. חלק מבוגרי התנועה התחיל להםתדר בחײם האזרחײם מבלי לקחת חלק בפעולות שונות של הקן. המשבר לא המשיך הרבה זמן. הצעירים שקבלו חינוך צױני בתוך הקן השומרי, שהיה קשור עם סניף ההםתדרות הצױנית בעיר, התחילו להתארגן מחדש. בתקופה זו בא אלינו מדריך מהעירה הםמוכה שידלוב, מאיר װײל. בחור רציני בעל כושד אירגוני ובעל השכלד״ ובעזרתו התחיל הקן לפעול בשטח הצופױת והחנוך. למרות התנגדות הוריהם ומורי בית הספר פעלה קבוצה זו כמו במחתרת, והודות לעבודת נמלים מתמדת הצליחה אף להרחיב את שורותיה. הדאגה הראשונה היתה לשכור פינה, חדר או מועדון, שבו ױכלו להתאסף לשיחית, ״השומר־הצעיר״ לעליתו של גרשון גורליצקי פעולות והופעות שונות, ולהתחיל בעבודה םדירה בכל השטחים. התנועה למעשה היתה בלתי ליגאלית לגבי השלטון והופענו בשמות שונים, כגזן ״קינדער־שױך ו״תרבות׳/ הפעולות הראשונות שלאחרי המשבר הױ־ לימוד השפה העברית, שירים עבריים, עריכת טיולים ליערות מחוץ לעיר׳ ושיחות שונות על צױנות וארץ ישראל. העבודה הארגונית התבטאה בארגון וםידור גדודים וקבוצות לפי גילים עם מדריכים מתאימים לכל יחידה. באותו זמן הגיע אלינו גציל ארליכמן ז״ל שהוא למעשה הקים את הקן והתװה לו

הדרך הרעױנית. בתקופה זו התחיל הקן להתפתח. המטרה העיקרית היתה בהתחלה להקנות את השפה העברית, ידיעת הארץ ושאיפה לעליה והגשמתה למעשה. בהתחלה היה זה חלום יפה שלא כולם האמינו בהגשמתו׳ אבל תוך כדי פעילות גמרצת התגברנו על הקשײם וחלום נעורים זה הפך למציאות : יציאה להכשרה למקומות מרוחקים, ולבסוף — עליה לארץ. זוכר אני את מסיבת הפרידה הראשונה בקן לרגל עליתו של הבוגר הראשון. חויה בלתי נשכחת זו השאירה רושם בלכגו ונתנה לנו אומץ להמשיך ולהתכונן לאותה דרך. עם התסתחוח הקן יצאו חלק מבוגרױ לקורםים להדרכה ובחזרם הזרימו דם חדש לקן, אורגן חוג דרמטי. בױם ההצגות היה בידי איםשע נײמן ומקם רעיפיש. אורגנה מקהלה תחת הנהלתו של ישראל ריטרבנד. הרוח החיה בכל הפעולה הזאת הױ השומרים אברהם מנטליק, יחזקאל מלמן, צירל ארליך ואחרים. הצגנו מםסר מחזות וביניהם את המחזה ״ה־41״. באותו זמן נוז־ע לנו שלהקת ױנם טורקוב עומדת לבקר בעיר עם אותו המחזה• עשינו את כל המאמצים כדי להקדימו והצלחנו. הצגנו באולמות מלאים עד אפם מקום. כאשר הח׳ נטע ׳וױינברג הזר מהארץ, הצגנו אתו את ״תמונות מארץ ישראל״ בלוױ שירה ונגינה. הצגנו גם את ״דער דארפם־ױנג״ ואת ״קדוש השם״ לשלום אש.

הקן הצטײן בארגון תהלוכות רבות רושם. בל״ג בעומר צעדנו במדי השומר בחוצות העיר בראש מדריכינו ודגלי הקבוצות לפי סדר היחידות. בין הפעולות התרבותױת שאורגנו — ״ערבי םפרות״, ״קעסטל־אװנטן״, משפטים ספרותײם על יצירות של סופרים ומשוררים בהשתתפות נוער מכל החוגים והארגונים. הופעות אלה תפקידם היה להחדיר לליבותיהם אהבה לםפרות ולתרבות. קן השומר הצעיר בחמילניק הצטײן במױחד בעבודה למען הקהק״ל. היה הראשון בהתרמה, בגביה ובארגון מסעלים מױחדים, כגון ״ימי פרח״ ותערוכות (בזר) בהשתתפות אישים מרכזײם של הקהק״ל בורשה. ביתן הקן שלנו הצטיץ, ורבים שבחו את הטעם האמנותי של מארגניו השומרים: מאיד פרידנםון, יעקב רויט, שמואל בקר ואחרים. הױזמה להקמת בי״ם ״תרבות״ בעיר כדי להקגות חנוך עברי וצױני לילדים בגן־ילדים ולנוער בשעורי ערב — מקן השומר הצעיר יצאה. בית הספר ״תרבות״ איחד את כל התנועה הציונית והוה מקום מפגשים לדוברי עברית בעירנו. בדאשו עמדו : שמואל זלצמן, רחל בלט ױשעיהו לינמן. אותם ההורים אשר בהתחלה התנגדו ונלחמו בנו׳ גחסבו לאוהדים ולידידים כנים, ועזרו למפעלים שונים. עשרות מחניכי התנועה בחמילניק נמצאים בקבוצים ובמקומות שונים בארץ. רובם השתתפו במלחמת השחרור ואחד, הטוב ביניהם, ױםף מלי ז״ל, נתן את נפשו למען העם והמולדת בהגינו על ״נגבה״,