משהזהרי/ברית הצה״ר ובית״ר תל־אביב אחרי מאורעות תרפ״ט הגיע זאב ז׳בוטינםקי לפולין לשורת הרצאות על דרכי הצױנות האקטיביסטית. אחת ההרצאות התקײמה בעיר המחוז קילץ׳ הסמוכה לחמילניק. מםפר פעילים צױנײם ונוער נםעו לקילץ כדי לשמוע על הדרך הצױנית החדשה. בחזרם התחיל בםניף הצױני בחמילניק ויכוח ער על המטרה הםופית של הצױנות, וכך מדי שבת בשבת עת התאספו פעילים באולם הצױני של מנדרובםקי ל״עונג שבת״. דוד זלצמן היה כרגיל פותח את מסיבת עונג השבת ואחרױ חױו את דעתם והתוכחו הפעילים והמנהיגים המקומײם : ישכר קנרצוקר׳ יהודה פינגולד׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יהושע קונדציק׳ והראשונים שתמכו בהשקפת דבוטינםקי הױ : יהושע קידנציק׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יצחק דוב קלמוס׳ ישעיהו לינמן׳ גתן ארנרײך׳ מאיר שטרוך׳ רוזיע קודנציק. קבוצה זו התחילה לקײם אספית ראשונות להפצת תורת ז׳בוטינםקי ברבים. עם שכירת חדר לאםפות ועזיבת האולם הצױני בבית מנדרובסקי׳ התחילה למעשה העבודה של התנועה הרביזױ־ ניםטית בחמילניק.

בהתחלה היתה עיקר פעולותױ של החוג הױזם בשיחות פרטיות ורכישת חברים. התגברותו והתחזקותו של הםניף הרביזױגיםטי בחמילניק התחיל עם כניםתו למועדון רביזױ־ ניסטי טהור. המועדון הזה היה במשרדו הפרטי של יהושע קודנציק שנמצא על גג ביתו של דוד מאפע. חדר זה שימש לכל מיני פעולות פוליטױת תרבותױת ומסיבות חברים. עם גדולו של מםפר החברים׳ עבר הםניף למועדון עצמאי בדרך בוסקו׳ בביתם של משפחת בידלובסקי. הסניף הרביזױניםטי בחמילניק הצטײן בהתחלתו בכושר ארגוני רב׳ וזה הודות לאדם בעל מרץ ותודעה צױנית קיצונית ללא רתיעה׳ אלתר וינברג׳ שלא חסך מזמ:ו ומכספו למען הסניף. לקונגרס הצױגי הששה עשר היה הוא׳ אלתר וינברג, היחידי שהצביע בעד הרשימה הרביזױניםטית. לקונגרם השבעה עשר הצביעו בעדה קרוב ל־30 איש׳ ולקונגרם השמונה עשר — 160 איש. עם התחזקות הסניף ששמו הרשמי היה ברית הצה״ר נגשו צעיריה לארגן את ארגון הנוער הרביזױניםטי בית״ר׳ ברית־תרומפלדור. המארגנים הראשונים של בית״ר בחמילניק הױ : נתן שװער׳ משה ױטשנקה׳ ישראל אוגניביץ׳ דוד קלוג׳ אגשל םציזוריק׳ נפתלי רובין׳ חיה־שרה קאכען׳ גרשון מנטליק׳ משה לוקביץ ועוד.

המפקדים הראשונים של קן בית״ר בחמילגיק הױ משה ױטשנקה ונתן שװער. בתקופת משה ױטשנקה היה מספרם של הביתרים בחמילניק קטן, הוא לא כיהן הרבה בתפקיד זה׳ עזב עם משסחתז את חמילניק והשתקע בזמושץ. במקומו נתמגה משה זאנשײן סגן מפקד קן בית״ר בשנת 1939 למפקד הקן נתן שװער. היה לו כושר ארגוני גדול ומרץ רב• את נםױנו בארגון נוער רכש בםניף ״החלוץ״ וב״השומר הצעיר״, שעזב אותם והצטרף לבית״ר. בתקופתו גדל םניף בית״ר׳ אשר קלט צעירי חמילניק מכל השכבות והחוגים׳ בעיקר גומרי בית הםפר העממי הפולני והישיבה. לקורס הראשון למדריכי בית״ר הפולנית אשר התקײם בורשה׳ נשלחו נתן שװער וישראל אוגניביץ. שניהם גמרו את הקורס בהצטײנות ובחזרם ארגנו את הקן מחדש. עם גױסו של נתן שװער לצבא הפולני נתמנה '1מפקד הקן ישראל אוגניביץ. בזמנו נוצרו בקן פלוגות שרות צבאית (״פ. ש. צ.״) והמפקד החדש הדריכן בפעולות צבאױת והכשרה הגנתית׳ כגון תרגילי םדר׳ םױף־מקלות׳ סיגנליזציה׳ תרגילי שדה וכו׳.

באותה תקופה היה גם ברימ הצה״ר פעיל מאד. יהושע קודנציק עזב את חמילניק והשתקע ברדום׳ שם היה למנהל חברת מכונות תפירה ״זינגר״. בתקופה מאוחרת ױתו נבחר ברדומ לױ״ר ברית הצױנים המדינתײם מםיעת מאיר גרוסמן. בסניף ברית הצה״ר בחמילניק נבחר בתור ױ״ר אלתר וינברג וסגנו ישעיהו לינמן. כמזכיר םניף בחמילניק שימש במשך תקופה ארוכה גתן ארנרײך׳ ובמאוחר ױתר גם כסגן ױ״ר הםניף. נתן ארנרײך היה מזכיר לדוגמא. כעת נמצא הוא בקנדה אחרי שעבר שבעה מדורי גיהינום בגלות סיביר. באותה תקופה ניהל אנשל סציזוריק את מזכי־ רות בית״ר וגם הוא הצטײן בניהול עבודתו. השיטות שהונהגו על ידו נשארו עד פרוץ המלחמה. שרה ליםר נרצחה בשנת 1943 בסקרז׳יסקו