625 משה זהרי — ברית הצה״ר ובית״ר 626 ישראל אוגניביץ ז״ל מפקד קן בית״ר בחמילניק בשנת 1935 פעילותה של ברית הצה״ר ובית״ר בחמילניק היתה מורגשת בכל העיר. מדי שנה בשנה הײנו מארגנים בכ׳ תמוז׳ ױם פטירת הרצל, תהלוכות לבית הכנםת׳ מקום שם התקײמת אזכרה לזכרו של החוזה. באחת האזכרות בשנות השלושים נעשו הכנות גדולות לערוך אקדמית אבל ברוב עם וגם אזכרה מסורתית. כשנודע הדבר לראש הקהילה׳ מר משה מלמן, מחםידי גור וממקורבי אגודת ישראל, פקד לסגור את בית הכנסת ולא לתת לצױנים ולרביזױניםטים לערוך בו אזכרה. ההלטנו בכל זאת לקײם את האזכרה. בתהלוכת רבת רושם של חברי בית״ר בתלבושות צעדנו ברחובות העיר. בהגיע התהלוכה לבית הכנסת הנעול פנינו לעבר בית המדרש של המגיד שהיה מלא מתפללים. ישעיהו לינמן עלה על הדובן והכריז: ״יבוא ױם והללו יתחרטו על מעשיהם. בארץ תקוס מדיגת ישראל לעם כולו״. אחרױ נאם עוד יהודה פינגולד.

קן בית״ר בחמילניק וסניף הצה״ר הצטײנו במשך 10 שנות קױמם בפעילות רבד״ שבאה לידי ביטוי בכינוםים והופעות פומבױת. אחד הכינוסים האלה התקײם בשנת 1933 בהשתתפות כמה קני בית״ר במחוז קילץ: פינצ׳וב, סטופניץ, ניבי־ קורצ׳ין, ינדזױב וסטופניץ. פתיחת הכנוס נועדה באולם של מכבי־אש בהשתתפות מפקד הגליל מר קלינגבײל מקילץ באקדמית אבל לזכר הגבורים במאורעות תרפ״ט. האזכרה הופרעה ע״י מפריעים קומוניסטײם שהתארגנו במױחד כדי לפוצץ את האקדמיה. המשטרה התערבה ושמרה על השקט. אחרי חדשים מםפר נערך משפט בקילץ נגד קומוניםטים חמילניקאים שנאםרו ע״י המשטרה. הופיעו עדים, ביניהם שװער, אך הוא לא קטרג על הנאשמים. כנום בית״ר שני נערך בחמילניק בשנת 1935 בהשתתפות רוב קני בית״ר במחוז קילץ. הכנוס נפתח ע״י נציג נציבות בית״ר בפולגיה, מר ױםף קלרמן. ברכו את באי הכנום בשם ״תרבות״ מר שמואל זלצמן, בשם מזרחי וצעירי מזרחי מר

נח מנטליק, בשם ברית הצה״ר ישעיהו לינמן. הצה״ר ובית״ר ארגנו גם פלוגת הכשרה וטפלו בשליחת אנשים להכשרה במקומות רחוקים. הראשונים שיצאו להכשרה מקן חמילניק הױ: ישראל אוגניביץ, נפתלי רובין׳ יעקב קויפמן׳ שלמה קויפמן, גרשון מנטליק ועוד. ישראל אוגניביץ, בגמרו את הקורם למדריכים בורשד״ לא חזר ױתר הביתד״ אלא נסע משם והתגײם להכשרה המפרכת במחצבות קלוסוב המפורסמות. סבל רעב ובתנאים קשים גמר את הכשרתו, אך סרטיפיקט לא קבל. הוא חזר לחמילניק מאוכזב אבל למרות הכל המשיך בפעולותױ. גם יעקב קויפמן סײם את הכשרתו בבית ספר חקלאי אשר בוילנה ואחר כך גם בנקודות הכשרה שונות, אושר לעליה אך לא ניתן לו להגשים את חלומו.

בשנת 1933, לפני הקונגרס הצױני ה־18, נוסד בחמילניק ע״י פעילי ברית־הצה״ר (ביניהם : אלתר וינברג, ישעיהו ליגמן, נתן ארנרײך, יצחק דב קלמוס) ארגון אחים לצה״ר ובית״ר — ברית החײל. חברױ הױ אנשים מבוגרים אשר שרתו בצבא הפולגי ורעױן צבא ישראל היה קרוב ללבם. בין הראשונים שהצטרפו לברית החײל בחמילגיק היו: יצחק דב קלמוס, פנחם בזשעםקי, װלף סמטבנד, החײט האקל, נורברט טוכמז, משה דוד װײסר, רופא־השנײם פלוצניק. בױם הבחירות לקונגרס הצױני ה־18 הופיעו אנשי ברית־החײל בתלבושתם הרשמית יחד עם בית״ר. לקונגרס זה קבלו הרביזיוניםטים בחמילניק בפעם הראשונה 160 קול. היה זה הישג גדול בהתחשב בפולמום שהתנהל נגדם מצד בל שאר המפלגות. תקופה קצרה היה קײם בחמילגיק ארגון ״מםדה״, תניעת נוער לומד קרובה לבית״ר. מארגני הארגון הױ : אנשל םצי־ זוריק, חיה זילברברג, מניה שטראוך, הינדה זריצקה, האחױת רבציע ושינדל װײל ועוד. בתקופה מאיחרת יותר הצטרפו חברי ״מםדה״ לבית״ר. נציגי מרכו ברית הצה״ר ונציבות בית״ר בורשה הױ לעתים קרובות מופיעים בחמילניק בנאומים פומבײם והרצאות הדרכתױת פנימיות, וביניהם: ױםף קלרמן, ד״ר ליפמן, בילוברוב׳ דוד ױטן (כעת חבר הנהלת עירית תל־אביב), המדריך קלגסבלד מארץ ישראל׳ מפקד גליל קילץ מנהם חודרובםקי, יצחק הלבורט ועוד. קורס מדריכי בית״ר בורשה

בהשתתפות ישראל אוגניביץ, שישי שורה שניה למעלה ■משמאל ו נתן שור השני, שורה ראשונה למעלה משמאל.