627 פנקם חמילניק 628 חויה מױחדת הױ הביקורים הקולקטיבײם לנאומױ של זאב דבוטינםקי בקילץ. לנאומים אלה אורגבו שײרות מױחדות. החברים בתלבושת בית״ר יצאו בשירה וזמרה לקבל את פני ראש בית״ר לתחנת הרכבת בקילץ. במשך חדשים לא חדלנו לספר ולהזכיר על הופעותױ של ז׳בוטינםקי׳ באולם ״פלם״ אשר בקילץ׳ וממ;ו שאפנו עידוד והתלהבות להמשכת הפעולות לעתיד. לכל הכנוסים בפולין שלחה חמילניק את נציגיה ותמיד התחשבו בדעותיהם של חברינו וסניפנו שהיה מהחזקים בפרובינציה הרביזױניסטית בפולניה. זכור אחד הכנוםים המחוזײם ברדום שבו ײצג את חמילניק אלתר וינברג. הוא הופיע בנאום שתכנו הודפס בעתונות הרביזױניסטית ועלױ התוכחו בועידה. קבוצת חברות בית״ר בשגת 1938 עם המדריכה יפה װײל

הרביזױניסטים בחמילניק ניהלו פעולה תרבותית והסברתית רחבה. החוג הדרמטי הופיע מדי פעם בפעם בהצגות פומבױת. אחת ההצגות שעברה בהצלחה רבה היתה־ ״אונזער גלויבן״ של שלום אש בבױמו של איטשעלע נימן. ההצגות האחרות היו ״בײם ברוגעם״ של ז. לרנר׳ ״תמונות מארץ ישראל״ ועוד. היתה קײמת גם מקהלה קבועה שהופיעה לעתים קרובות לױם הזכרון לד״ר הרצל בכ׳ תמוז; לױם הזכרון של ױסף תרומפלדור׳ בי״א אדר׳ וליום הולדתו של זאב ז׳בוטינסקי. נשפי פורים וחנוכה נערכו מדי שנה בשנה עם תכנױת אמנותױת׳ מבוצעות ע״י חברינו. אחד ממארגני ההופעות התרבותױת היה ישעיהו לינמן, ונעזר ע״י נתן ארנרײך. ביזמת הצה״ר ובית״ר בחמילניק הוקם קן בית״ר בפױטר־ קוביץ שהיה קײם במשך תקופה ארוכה והתפתח יפה. נעשו גם צעדים להקים קן בית״ר בבוםקו־זדרוי׳ שמפקדה היה גרנק׳ נכדו של ברל גרנק ז״ל. במשך כל זמן קױמה של התנועה הז׳בוטינםקאית בחמילניק היה הח׳ ישעיהו לינמן הרוח החיה בה׳ הדריך והרצה על נושאים ספרותײם׳ פוליטײמ וציונײם.

בתקופה מםוימת לימד את החברים עברית והיםטוריה צױנית. הוא שמש כסגן ױ״ר ברית הצה״ר בחמילניק ומפקד בית״ר עד 1938. אלתר וינברג שמש בכל התקופות כױ״ר הצה״ר בעירנו. אלתר שחי הײם צנועים והתרחק ממותרות לא היםס למסוד לתנועה םנומים גדולים. לא היתה התנדבות לםעולה רביזױנים־ טית בחמילניק שאלתר וינברג לא יהיה בין הראשונים. הזניח לא מעט את עםקױ׳ למורת רוחה של אשתו׳ והקדיש את זמנו ואת מרצו לתנועה. חיבה יתירה היתה לאלתר וינברג ללימוד תנ״ך. ארגן וניהל חוגימ בלימוד תנ״ך ובכל זמן קױמה של התנועה בחמילניק לימד גם גיאוגרפיה של ארץ ישראל׳ שגילה בה בקיאות רבה.

מראשית קױמה עד לאוקופציה הגרמנית היה הרב יעקב סילמן מאוהדיה הראשונים בעיר לתנועה הרביזױניסטית. היה קורא נלהב של העתונות הרביזױניסטית החל מ״נײער װעג״, ״די װעלט״, ״המדינה״, ״אונזער װעלט״. בשנת 1936 כשהוכרזה ע״י ז׳בוטינסקי ״הפטיציה״ (פניה המונית ע״י יהדות העולם לממשלה הבריטית ולמלכה׳ לאפשר עליה גדולה לארץ ישראל) פרםם הרב יעקב םילמן ב״די װעלט״ שבעריכת אורי צבי גרינברג ראױן נלהב בו הביע את הזדהותו עמו ועם מפעלו הגדול. ב־1937 נבחר הרב יעקב סילמן כציר לקונגרם היסוד של ההםתדרות הצױנית החדשד יחד עם לוי ױנגםטר ועוזר םוקול מקבוצת ״הױזמה״ של ״המזרחי״ הבחירה הזאת נעשתה לפי בקשתו האישית של ז׳בוטיגסקי. הרב יעקב סילמן התענין בנעשה בברית הצה״ר ובבית״ר בחמילגיק ולא פעם קרא אלױ את אנשי הועד להתיעצות. בהשפעתו קם בחמילניק חוג דתי בשם ״אחדות ישראל״ שראשיהם היו מיכאל בריקמן׳ משה׳קה קויפמן וױסף מײזלס. החיג הזה היה קרוב לתנועה הרביזיוניםטית ויסד בית תפילה מױחד שהתפללו בו בשבתות גם חברינו.

לשיא פעולתה הגיעה התנועה הרביזױניסטית בחמילניק בשנות 1939—1937. תנועת הנוער בית״ר עברה כולה לידיס צעירות. מפקדה היה מאיר פלמן׳ םגן המפקד משה זונשין׳ חברת המפקדה יפה (שײנדל) װײל. בתקופה ההיא היתה בית״ר בחמילניק הראשונה בכמותה ובאיכותה בתנועות הנוער בעיר. הקן לקבוצותיו ופלוגותיו מנה אז כ־200 חברות וחברים. פעולותױ התרבותױת ההשובות הױ: חובת לימוד עברית׳ תולדות עם ישראל׳ היםטוריה צױנית׳ דמוגרפיה ועוד. הוקדש זמן להכשרה צבאית. המדריכים והמפקדים הוכשרו בקורסים של בית״ר הפולנית. בקורס לסמלי בית״ר בקילץ השתתפוז מאיר פלמן ומשה זונשין. הם סײמו את הקורם בהצטײנות. בקורס םינטטי בלודז להכשרה תרבותית וצבאית השתתפו־. יפה װײל׳ אלתר ױרנברג׳ מרים קליש׳ דוד־ױסף ליבהבר׳ ישראל קאמינסקי׳ ישראל קורץ. קורם זה היה מרכזי לבית״רי פולין. בגמר קורס זה חזרו כולם להדרכה אינטינסיבית בקן. נצײן פה שבתקופה זו בקרו את הקן נציגים מגציבות בית״ר הפולנית. בין המבקרים התמידײם שהרצו והדריכו הױ פרץ לםקר׳ קצין נציבות בית״ר בפולניה׳ שבקר את משפחתו בחמילניק׳ בעיקר בחגים׳ ותוך כדי ביקורו היה מנצל את זמנו להדרכה בקן (לסקר כעת מורה אקדמאי בארץ), וכן