59 פנקם חמילניק 60 בשנת 1876 הױ הכנםות העיריה 3074 רובל וההוצאות 2099 רובל• באותה שנה פרצה בעיר דליקה עצומה שהחריבה את העיר כולה. נשרפו כליל 208 בתים ו־416 בנינים שונים והנזק של הבגינים עלה ל־153.204 רובל ושל החפצים ל־ססס.140 רובל. רק אחרי מספר שנים התאוששה האוכלוםיה והשתקמה מחדש בחײ הכלכלה. בשנות השמונים והתשעים חזרה העיר למםלולה הרגיל. ב. הישוב היהודי הישוב היהודי הוקם פה בשנת 21565. בפי תושבי חמילניק נפוץ םפור שהקהילה היא עתיקה מאד, וכהוכחה הובאה העובדה שבבית העלמין הישן ע״י בית הכנםת נמצאות מצבות עתיקות עוד מלפני 800 שנים ושאפשר לפענח את הנוסחאות. אולם אף פעם לא ראו את המצבות, ולכן אין לםמוך על ספור כזה כתעודה היסטורית מוםמכת. גם הסיפורים שהמתישבים היהודים הרא־ שונים הױ יהודים שנמלטו מספרד, אין להפ על מה להםתמך.

כרגיל ברוב ערי פולין היה נמצא בית העלמין הראשון של הקהילה המוקמת בזמנים קדומים, על יד בית הכנסת. היהודים הױ מרוכזים, מרצונם הם, ברובע משלהם, וזה לא גיטו במובננו אגו. בגלל צמצום השטח היה להם בחמילניק בית קברות קטן מאד ולכן הוכרחיו לקבור מתי משפחות, אחד על השני, הבן על קבר אביו והבת על קבר אמה. זה נעשה כבר למנהג מקובל אפילו זמן ממושך לאחר הרחבת תחום הײשוב היהודי. במרוצת הזמן, בתהליך התפתחותם הבלכלית־המסחרית, הױ חותרים מחוץ לרובע היהודים לקראת העיר, ולאט לאט הױ תופסים חנוױת, בתים, דוכנים ואפילו בתי מגורים בטבורה של העיר. בחמילניק התחיל תהליך זה במחצית השניה של המאה ה־17, לאחר שהאריאנים גורשו בשנת 1658 מפולין ובכללה מתוך מרכזם הידוע בחמילניק, והיהודים תפםו את בתיהם וחנויותיהם ועמדותיהם בחײ הכלכלה. מני או הלך וגדל הײשוב עד כדי כך, שמםפרם עלה על מספר האוכלוסיה הלא־יהודית. היהודים הקימו בית כנםת שהוא אחד מהבנינים האמנותײם הידועים בפולין, לא על מגרש משלהם, אלא על מגרש הכנםיה הקתולית, שלא רצתה למכרו ליהודים, אלא השכירתו תמורת דמי־שכירות שנתית (©^■סס&וק). בתבניתו דומה בית הכנםת בהרבה — בײחוד בכפתו העגולה לבתי הכנםת רמ״א ״הויכעשוהל״3 שבקראקא. ה״בעלעמר״ בנוי באמצע אבנים ובעל 8 זוױת עליהן עמודי אבן, מקושטים קשוטים אורנמנטײם עדינים מזמן הרנםנם, מזכירים ״אודיאון״ ױני עתיק3.

בבית הכנסת היה מםפר ניכר של פרוכות בעלות ערך אמנותי גדול. ביחוד יש להזכיר את הפרוכת שתרמה מרת ״װעדל בת האלוף אברהם״ מהמאה הי״ז, עבודת תקופת הבארוק עם כל םימני חמודות אמנותױת עדינות של תקופה זו. הרקמה והטרםים האורנמנטײם מראים על הרמה האומנותית הגבוהה. חפץ אמנותי יקר היתה גפ הפרוכת, מתנת הפרנס דדא׳ ר׳ יהודה לנדא, אבױ של ר׳ יחזקאל לנדא שהתגורר פרק זמן בחמילניק. חפצי אמנות אלה מצײנים את אמידות הקהילה בתקופה זו וגם את הרמה התרבוהית הגבוהה של מנהיגיה וראשיה. מבחינה ארגונית היתה חמילניק ככל הקהילות בפולין העתיקה, קהילה עם ראשים וטובים בראש. הקהילה התבלטה לאהר זמן קצר ותפםה עמדה חשובה בחײם הציבורײם בחבל שלה, כבר במאה הט״ז. מבחינה ארגונית־ ארצית השתײכה חמילניק במסגרת מוסדות האוטונומיה ה־הודית בפולין, לועד המדינה קראקא־םאנדומיז׳• במדינת קראקא־סאנדומיז׳ נכללו הקהילות של הװיאבודז־ טבו קראקא, םאנדומיז׳, חלק מקיאװי ולענציץ ומםפר קהילות של הװיאבװזטבו רײםן ובעלז. קראקא וסאנדומיז׳ הױ מרכז המדינה. אולם לאחר זמן מפםידה קראקא במאה ה־י״ז את ההגמוניה, ונםוגה. היא מהוה, אחרי המאבק הקשה בפנים ועד המדינה, יחידה אדמיניסטרטיבית לבדית.

רבנות המדינה חולקה, הרב הקראקאי, הוא רב מחצית המדינה בלבד ובמחצית השניה מכהן הרב מפינצ׳וב או מװאדזיםלב כרב המדינה. ישיבות הועד מתכנםות בפינצ׳וב, װאדזיסלב, םטופניצא ואחרי התבלטותה של קהילת חמילניק — בחמילניק. בועד המדינה, היתה קהילת חמילניק בהרכב ועד היליל שידלוב יחד עם עוד 17 קהילות כדלהלן ? שידלוב, רימאנוב, ז׳מיגרוד, טרנוב, דוקלא, נובה־מיאםטו, פאצאנוב, אולעשניצא, ז׳אבנו, ראקוב, דומברובא, בוגוריא (.3(;זס£ס8) װישליצא, סטופגיצא, קורוזװענקי (״ז^ג־סזסמ) פאלאניעץ, פטאשוב. בראש הועד הזה עמדו רב ופרנס הגליל. במאה הי״ז וה־י״ח היה מושב ועד הגליל בחמילגיק ופה התכנם גם לישיבות. תקנות הועד, פםקױ, החלטותױ נרשמו על דפי הפנקם של ראש המדינה ודײני המדינה. לצערנו, לא נשארו מד,ם שרידים. סבל רב עבר על יהודי חמילניק, בימי מלחמת פולין־ שבדיה הושמדה הקהילה, וצבאות ההטמן הפולני צ׳רניצקי (!זזס^מז&־ס), שהאשים את היהודים כי עזרו לשבדים ועמדו לימינם׳ הרגו בשנת 1656 קרוב ל־150 יהודים4, יחד אתם נהרג גם רבה של חמילניק ר׳ יצחק.

במושב ועד המדינה שהתכנם בחמילניק בשנת ת״ן (1690) השתתפו גם הרב אב״ד של קראקא ר׳ אהרון תאומים בעמ״ה ״בגדי אהרון״ ״חושן אהרון״, שלפני זמן קצר נתמנה לרב בקראקא — לפני מנוי זה היה רב בװרמײזה(3בתזסױ\). בשבת פרשת מםעי, אחרי מנחה באו לבית מלונו חײלים, בלי למםור את םיבת בואם, הכוהו באכזרױת, אםרוהו ולקחו אותו לשר־ םטראװניק. בדרך נפל הרב פעמים מםפר׳ השכיבוהו ובטרם הגיעו לחמילניק נפטר בדרך. למחרת, בױם הראשון, הביאו אותו מחמילניק לפינצ׳וב כי פחדו לקבור אותו בבית העלמין בחמילניק. מקרה ױצא מן הכלל אירע גם במושב ועד הגליל, שהתכנם בחמילניק בתמוז בשנת תל״ו (1676). הרב אהרון שמואל קײד־ נובר, שהשתתף במושב זה, נפטר בזמן הישיבה, בי״ט בתמוז. אחרי המלחמות התחיל בקרב מוםדות האוטוגומיה ובכללן בועד המדינה, תהליך פילוגים ומדנים קשים בין קראקא