61 ד״ר נ. מ. גלבר — תולדות יהודי חמילניק 62 װעד המדינה, אי סדר בעגינים כספײם׳ תעלולי תקיפי ועד המדינד״ מאבק בין הקהילות לתפיםת השלטון — קהילת פינצוב תפסה את הגה השלטון — ראשי הועד והרבנים הױ מנצלים כהונותיהם לצרכיהם הם. חובות הועד הולכים וגדלים, המסים העיקו על חברי הקהילה עד כדי כך, שהױ מתלוננים בפני הװיאבודה מסאנדומיז׳ והוא שיגר בשנת 1754 קומיםרים למושב הועד בסטופניץ. במושב זה םודרו ענינים, הוחלטו החלטות לשיפור המצב וביחוד בעניני כספים. אולם החלטות מושב זה לא הועילו בהרבה כי לא היה הכח, שהיה יכול לרםן את הראשים התקיפים, שלפי דו״ח משנת 1764, כשחיסלו את מוסדות האוטו־ נומיה, לקחו בשנים 1754 עד 1763 ראשי הועד 897.607 ז״ה להוצאותיהם הם, אולם לא יכלו להגיש חשבונות׳ אלא רק על סך 541.406 ז״ה. חובות ועד המדינה עלו בשנת 1764 ל־338.089 זהובים פולנײם. במאה ה־י״ז היה בידי יהודי חמילגיק םחר תבואות, בקר ועצים. בשנת 1632 העביר פסח־יהודה מחמילניק טראנםאקצ־ ױת כספױת גדולות בירידים שונים וביחוד של לבוב. בחמיל־ גיק עצמה התקײמו במחצית המאה הי״ח ירידים בהם נמכרו כמוױת גדולות של אריגים משלזיד״ קטיפה צרפתית, אדאמאשק ובדים.

האװירה בימים ההם בעיר לגבי היהודים היתה נוחה — ליברלית. האוכלוםיד״ שעשרות שנים הושפעה מכתות אנטי־ קתוליות כגון האריאנים — לא נטתה לשנאת ישראל, אפילו אח״כ כשהכנסיה הקתולית השתלטה אחרי גירוש האריאנים על העיר. היהודים בחמילניק לא סבלו מצד העירונײם במובן חוקי. כגון דכוי וצמצום בסחר׳ מלאכה או הגבלת זכות־ישיבה בשביל המקומײם והבאים מהחוץ. לתקופה זו שײך הםיפור הבא. בםוף המאה ה־י״ח נשא איש אחד מחמילניק בשם שרגא פײבל אשה מסטאשוב ונעלם מביתו כשנה אחרי החתונה. קרובי האשה חפשוהו בכל קהילות פולין ולא מצאוהו. האשה נשארה עגונה בודדה. אולם אחרי 8 שנים, בימי מלחמות נפוליאון בפרוסים והרוסים, התאכםנו חײלים בבית הורי האשה מםטאשוב וםפרו לה שבעלה שרגא פײבל מחמילניק התנצר והתגײם לצבא הרוםים. בשנת 1799 נתקבל אשור בםטאשוב שבעלה עבר לחיל הפרוסים. אחרי חפושים והשתדלוױת מרובות הצליחה האשה להביא את בעלה המומר לםטאשוב והוא הבטיח לתת לה גט פטורין. אולם עד לםדור הגט נעלם שוב. אחר זמן מה נתקבלו ממנו מכתבים מקלן ורגנסבורג, בצרוף כח הרשאה לרבני סטאשוב לכתוב גט לאשתו• כעבור זמן מה נתקבל שוב מכתב ממפקד הגדוד, שהיהודי המומר שרגא פײבל נהרג בקרב.

הבעיה היתה מסובכת : א) חוקױת של כוח ההרשאה מפײבל לגט פיטורין. ב) אם עדות המפקד על מותו נאמנה להתיר את האשה מכבלי העגון. בני םטאשוב פנו אל המגיד מקוזיניץ בשאלת היתר העגונה. המגיד ענה בתשובה ארוכה ובה : א) לא להכיר בכוח ההרשאה של המומר כמםפיק כדי לתת לאשה גט פיטוריף. ב) המגיד החשיב את עדותו של המפקד. במפקד בשנת 1764 נמצאו בחמילניק 1445 יהודים• עם ילדים עד בני שנה אחת. לפי המפקד הרשמי לפױ נפקדו 1132 נפשות נמנו במםפר זה 265 ראשי משפחות. מהם הױ רשומים 68 ראשי משפחות כעםוקים במקצועותיהם ופרנסותיהם. מאלה ה־68 היו: 1 חוכר םודניה (ברײהויז): 2 חוכרי םודנית העיריה (ברײהויז אין ראטהויז) 1 מוזג ײן (וױינער) ז 10 קמעונים (קרעמער) : 1 בעל־עגלה : 9 חײטים (שנײדער) : 4 כובענים (היטלמאכער); 1 רוקם (העפטער): 2 שזרים (שמוקלער); 1 צורף (גאלדשמיד); 6 קצבים־ 4 נחתומים (בעקער); (1 מהם ממתקאי (־ז&^״ת^גן), 1 םבן (זייפנ־ זידער); 3 ױצקי נרות (לעכטציער); 1 פחח (בלעכער) 1 כורך (אײנבינדער) : 2 גלבים (שערער) ; 1 רב ; 2 חזנים ; 1 שמש ; 1 שוחט ; 1 קברן ; 8 מלמדים ; 1 כלי־זמר ; 1 בדחן : 1 שומר: 1 מפקח על מדות ומשקלות (מיערניק —מעםטער). ובכן מ־68 ראשי משפחות הױ עסוקים 20 במקצועות חפשײם (7.5%) מהם 6 כלי קדש (2%) 10 במםחר (3.8%) 1 תחבורה (0.4%) 33 במלאכה (12.4%) 4 בחכירה ומזיגה (1.5%)•

חלקם של יהודי חמילניק במאה ה־י״ח היה גדול בסחר הבקר מפודוליה שהיו מובילים דרך מאלאגושץ דרומית־מערבית מקיאלצה לברסלוי, עורות לפרוםיה ושלזיה וגם תבואה. בפירוק מוםדות האוטונומיה חל על קהילות פולין לסלק את חובותיהן. בפולין לא נמצאה קהילה אחת, אף קטנה המונה רק עשרות נפשית, שלא היתה שקועה בחובות. חובות מדינת סנדומיז׳־קראקא אליה השתײכה חמילניק, עלו באותױ שנה לפי בקורת השלטונות ל־ 288, 818 ז׳ והרבית 34,218 ז׳. מה סכום החובות של חמילניק בלתי ידוע, אולם בטוח שבתוך חובות המדינה נכללו גם חובותיה של קהילת חמילניק. בית ישראל דד׳ אדצות ה׳תכ״ז ־־ ה׳תקכ״ד ( 1764-1667) )יייביט^א ^יי^ײ׳&י^י^פשיטיק | * ס< ראדים ס פשיסיח^ ]? _ 0שי^ןריצי ייײי י !?אג,׳ י״^״־י ^ ני * ײזעםית ויחאװי .*1 א|״א// וזע^ י־ *גיראקובגמיילכײה ^סייײיו ■*2•— @ . . % י^יכ - ^ידלוב^• ©װאידיםלב : -אנ,ץ^א} ־•לץ| קעזאנו^ ס ׳ װישניצא י/ הרי \ . ו ו ־־*סזמיגראד ססאגץ * דיקלא 0*