63 פנקם חמילניק 64 בתקופת פולין העתיקה כהנו בחמילניק רבנים ידועים בעלי סמכות מוכרת בלי שום הגבלה. 1. הרב הראשון הידוע לנו הוא ר׳ יצחק שכהן לפני תט״ז (1656) ונהרג יחל עם בני קהילתו במלחמת םולין שבדיה7. 2. במחצית השניה של המאה ה־י״ז כהן כרב ר׳ יצחק יאיר פרענקל תאומים׳ אבל בלתי ידוע באיזה שנים. 3. משנת 1702 כהן הרב אליעזר בר יהודה (1660 — 1730)8. נולד בפינצ׳וב׳ הוא נכדו של ר׳ צבי הירש׳ הרב בלובלין׳ חתן אחותו של יעקב בר־אברהם המלין אשכנזי בעמ״ח ,׳מדרש רבה״׳ באור על מדרש רבות׳ עם קצת הוםפות מם׳ יפה תואר והוספות בנו של אברהם׳ נדפס יחד עם פירוש משגת דרבי אליעזר מפינצ׳וב׳ פראנקפורט דאודר תס״ה ואח״כ תע״ה׳ גם באמםטרדם 1728, בשם ״משגת אליעזר״ פירוש על אגדות התלמוד. לפגי כהונתו בחמילניק היה רב בקהילות פולנױת מספר. מחמילניק׳ שנים מםפר לפני פטירתו׳ עבר לשבת על כסא הרבנות בפינצ׳וב והיה גם ראש גליל קראקא. מספרױ ידועים ״דמשק אליעזר״ (יעםניץ 1723) על כל המםורה׳ ובו גם על הקרי והכתיב שבנוסח התנ״ך. הוא היה מדקדק — דבר נדיר בין רבני פולין בתקופתו. נפטר בפינצ׳וב בשנת 1730. את םפרו ״דמשק אליעזר״ העריכו פרנסי ומנהיגי דד״א הערכה גדולה והעניקו לו במושב הועד שהתכנם ב־י״ח אלול תפ״א בריצ׳יבול סכום מםוײם מקופת ועד המדינה להוצאות הדפסת ספרו.

בהםכמתם של כ״ד רוזני׳ קציגי׳ נגידי ומנהיגי דד״א נאמר8? ״הדור לכו חזו מפעלות עילת תהלות׳ שבח הפלגות ומעלות׳ של כבוד הרב המופלג והמופלא הנגיד הראש׳ והמנהיג כבוד מהר״ר אליעזר בה״זז מהר״ר יהודה ז״ל מק״ק פינטשוב ראש הגליל קראקא יצ״ו׳ אשר שמו הטוב ותהלתו כפעמון וכמופת לרבים במרחקים׳ משדד עמקים׳ אדם גדול בענקים׳ תורתו צח כראי׳ מוצקים׳ והנה העיר ד׳ את רוחו לחבר מחברת הקדש שמו בישראל להקים׳ עד נקוקים׳ יקים׳ םפר נחמד על המםורות מרבי ומםגי ומפיש חידושים לחדא׳ על מאורת צפוני טמוני ידו הדה׳ מבאר ומלבן במחתי חדא׳ הלכתא למשיכה מושך וקונה דבר תורה. תורת אמת בפיהו׳ כעת בהתועדותינו אתו עמו קם מלפני השלחן הטהור וסיפר אונקי דידי. שנפשו משתוקק להוציא תעלומות לאור להדפים הםפר הנ״ל ולא תעשינה ידיו תושיע׳ וביקש מאתנו שימו אלי עזר וישועה דרך כבוד בהלואה עד שידפים וימכור םפריו׳ כי אײדי דחביבי שמעתי׳ חריפי יהיה זביני׳. ובכן שמעו אמרותױ׳ עזרנו לו מקופת דד״א לפ״כ הרמה ובקשתיגו מכל קהילות וגלילות׳ כל מקום שדבר המלך מלכו של עולם ודתו מגיע לעזור ולסײע לו לעטרו בזהובים דרך כבוד במדה טובה ומרובה שױרל להוציא לאור ספרו הנחמד הנ״ל וחפץ ד׳ בידו יצליח וב״ב יבנה צלצ״חסב.

4. הרב שמעון װאלף ב״ר יעקב יעקיל לפני הבחרו לרב בחמילניק היה יײן וראש ישיבה בפינצ׳וב׳ מחבר ם׳ כבוד חכמים על אגדות ירושלמים (האמבורג תס״ג), ״כבוד הבית״ (המבורג תס״ז). היה אב״ד בחמילגיק׳ השתתף במושב הועד דארבע ארצות ביארוסלאב בשגת 1699. בחמילניק נתן בז׳ בכסלו תע״ב (1712) הםכמה לם׳ ״מםגרת השלזזן״ לר׳ בנימין זאב װאלף שבתי מפיגצ׳וב (ברלין תע״ג). הוא מוזכר בשו״ת ״יד אליהו״ לר׳ אליהו בר׳ שמואל מלובלין (מאה שו״ת) וב״בית שמואל״ להרב שמואל הלוי אב״ד שידלוב ופױרדה. בתו היפה נשואה לר׳ יששכר בערוש בן האב״ד ר׳ יהושע השיל מקראקא שהיה פרנם ומנהיג ועד דארבע ארצות.

עד כמה הוא היה מכובד בדורו מוכיחה הםכמת כ״ד המאורות הגדולים רבני ד׳ ארצות׳ שעמדו בראש הקהילות בםולין (פולין הגדולה׳ פולין הקטנה׳ רײםין׳ װאהלין׳ ידוע בפולנית : (1*51^10)^2 863111 סנ311 ,216111 11ס6י02161 1)233.2 > לספרו ״כבוד חכמים״: ״לכו חזו וראו מפעלות׳ גדול הפעילות׳ עילות העילות׳ צױר המושכלות׳ מחתך פרטות וכללות׳ דורש רשומות חמורות וקלות׳ הוא האלף המרומם׳ התם ומתמם׳ התורנו המופלג הגדול הותיק מפיק חמת חדש ועתיק71׳ כבוד מהור״ר שמעון װאלף במהור״ר יעקיל דײן מק״ק פינצ׳וב אשר נקט גפשו כחד פרשן. פותח בדברים ודורשן. קנקן מלא ישן׳ על לבו חקוק משפט החושן. וצלל במים אדירים במשברי ים התלמוד ירושלמי. מחבר חיבור ביאור נחמד ונעים על העין יעקב׳ בקראו שמו הנאה לו כבוד חכמים׳ נהירין ליה באורײחא שבילי׳ כל חיך הטועם אומר לי לי׳ מה מתוק מדבש לפי הני מעלױתא מילי׳ מה נמלצו אמרי ױשר ומה נמרצו אמרי כושר׳ אשר ־ע״כ אמרה נפשינו : מי יתן איפוא וױחקו מילױ להביאם לבית הדפוס לזכות בו רבים. ותוקף גזירותינו גזירת גח״ש12 על המדפיםים שמשך חמשה שנים אחר הדפוס ספר נחמד הזה׳ לא ירימו ידיהם להדפיםם שנית וכל העובר לטרקי׳ חויא דרבנן דלית ביה אסותא. וכל המקײם יזכה לרב טוב הצפון לצדיקים ויחי עוד ל״צח עד גקיקים יקים.

כ״ד המאורות הגדולים מרנן ורבגן המופלגים רבני ד׳־א הױשבים כםאות למשפט בועד קודש בױמא דשוקא זמן קהילת לכל היא׳ הױם ױם ה׳ ח׳ תשרי ת״ס (1699) לפ״ק ביערםלב• נאם נפתלי הכהן החונה בק״ק פוזנן יע״א והגליל יצ״ו׳ ונאם הקטן שאול החונה בגליל קרקא יצ״ו ונאם הקטן יקותיאל חונה ק״ק לאדמיר והגליל יצ״ו.13״ 5. הרב דוד שמואל שמעלקא היה בנו של הרב ר׳ יהודה לײב אב״ד ראקוב ושידלוב׳ והוא בנו של ר׳ יצחק אײזיק אב״ד פשמישל14. אבױ ר׳ יהודה ליבוש הגודע גם בשם ר׳ לײב משידלוב נתקבל בסוף תע״ג לאב״ד ור״מ בקראקא והגליל. היה מפרנםי ומנהיגי ועד ארבע ארצות• נפטר בקראקא בשנת תצ״א (1713). הױ לר׳ דוד שמואל שמעלקא חמשה אחים : יהושע — רב בשידלוב׳ יצחק אימיק — רב בטרנוב׳ מרדכי — פרנם ומנהיג באופטוב׳ שמואל — פרנם ומגהיג בםטאשוב׳ וױםף — שהיה רב־אב״ד בפינצ׳וב. הרב דוד שמואל שמעלקא השתתף במושב ועד דד״א בשנת 1782, היה רב בחמילניק עד 1731 ואחר כך בפינצ׳וב. בהױתו רב בחמילניק נתן הסכמה בא׳ חשון תצ״ט (1729) לס׳ ״זרע ברוך״ (וואנדסבעק 1730) למנחם בר׳ ברוך הלוי, חדושי־מסכות הש״ס והפוסקים.