901 אפרים גולדשטײן — מצבא אנזרם לשורות האצ״ל 902 פנינו הױ מועדות לפרם׳ עירק וארץ ישראל על מנת להינפש אחרי שנות גירוש ומחנות הםגר׳ ברחבי רוסיה הםובײטית׳ ולהתארגן מחדש כצבא לוחם שױפעל נגד גײםות היטלר׳ ואשר בבוא היום ישוב לפולין המשוחררת כצבא הרפובליקה הפולנית החופשית. אנחנו׳ קבוצת היהודים אשר באניה׳ הײנו משום מה בבחיגת עולים בלתי חוקײם. הפולגים לא הצטײנו מעולם ב״אהבה יתירה״ ליהודים׳ וגם בגלות רוםיה לא נמגעו מלהביע את ״אהבתם״ זו בגלוי• עתה לא גילו התלהבות רבה לרעױן שהגורל בחר דװקא בהם להױת הגורם שיעלנו לארץ. לפיכך כשהגענו לנמל הפרםי פחלוי׳ למחנה המעבר׳ הם שבו וחידשו את ההתעללות בנו׳ שלא פםקה משך כל זמן ההתארגנות ברוסיה. כל המשלוחים הױ עוברים את ההסגר ומקבלים את הצױד הנוםף המגיע לכל חײל. ואילו אותגו דחו מקצין לקצין׳ והיפלו אותנו לרעה באשר למקומות מגורים. הײנו ישנים על החולות של שפת הים׳ ללא שמיכות. האוכל שקיבלנו היה משײרי המחנה.

בין כה וכה ואנשינו החלו למכור את חפציהם בפרוטות לרוכלים פרסײם׳ כדי שױכלו לקנות מצרכי מזון ופירות׳ אשר הױ בפרס בשפע ובזיל הזול. כן התחלנו להתגנב העירה׳ מקום שם הצלחגו לםעוד את ליבנו על שולחן משותף שיהודי המקום םידרו עבורנו בלילות םדרי הפםח. בהזדמנות זו היכרנו קצין יהודי מהצבא הבריטי׳ שכיהן כקצין קישור עם הפולנים׳ והתלוננו לפנױ על היחם כלפינו. הוא הבטיח לטפל בענין מיד. כשנודע לפולנים שאנחנו עומדים בקשר עם הקצין הנ״ל הזדרזו וםײמו את כל הפורמלױת הדרושה תוך כמה שעות׳ ולמחרת הױם שלחו אותנו לטהראן׳ למחנה הצבאי מם. 4. שם החלה פרשת ההתעללות והעלבונות מחדש. גולת הכותרת לכל היחס המחפיר אלינו היתה ההמצאה ה״גאונית״ שלהם׳ אשר בגללה נתעכבה עלײתנו. בעוד שיחידות צבא פולנױת הגיעו לפרם׳ שהו בה זמן מה ונםעו ישר לארץ ישראל׳ הועמדנו אנחנו בפני ועדה רפואית פולנית שפםלה 95 אחוז מבינגו כבלתי ראוײם לשירות פעיל. אז החלה פרשה חדשה של חײם במחנות האזרחײם וריצה לםוכנות היהודית לבקש סרטיפיקטים• לא קל היה להשיג םרטיפיקטים לאגשים שהצהירו על השתײכותם לבית״ר. אף על פי כן׳ בתור מאוחר ױתר׳ ובהתאם למפתח המפלגתי קיבלתי גם אני סרטיפיקאט. אבל אז קפץ עלינו רוגזם של האנגלים שעשו כל שביכולתם כדי להפסיק את העלײה מפרכ באמתלות שונות.

לשוא חיכינו חדשים על גבי חדשים ללא תקװה וללא תוחלת. בינתײם עברו היחידות הפולנױת לעיראק׳ מקום שם קיבלו נשק ואימון צבאי. בעיראק התעוררה הבעיה של גױםו של הםוג הגחות (ד׳) לצבא. הבעיה נפתרה בחױב ואנו הוחזרגו לשורות הצבא. גפתחו לפנינו האפשרויות לעליה. הםפקתי גם להתקשר עם ילדי בית היתומים בפרס ולנהל ביניהם תעמולה צױגית בפולנית ובײדיש. הפעילים שבניהם הקריאו את החומר התעמולתי במסיבות והפיצו כרוזים בקרב חבריהם. משימה זו לא היתה קלה כל עיקר. כל המדריכים׳ המחנכים והמנהל הױ כולם שונאי בית״ר ולא הניחו לנו להיכנם לתחומי המחנה. גאלצגו להיפגש בחשאי תוך עמידה מתמדת על המשמר. עם זאת עלה בידינו לרכוש לרעױן הבית״ר נוער רב מקרב אלה׳ שנקראו לאחר מכן׳ בעלותם ארצה׳ ״ילדי טהראן״. אחרי זמן לא רב עברגו לעיראק ומשם לארץ ישראל• בדרך החלו הפולנים להתייחס אלינו יותר טוב. במםדרים שנערכו הםבירו לחײלים הפולנים שהישוב העברי בארץ ישראל אינו דומה לתושבי עיראק ופרם׳ וכי עליהם להוכיח את עצמם כעומדים באותה רמה אירופית המאפײגת את היהודים בארץ. בראש השנה 1943 הגעתי לארץ ישראל ואחרי שהקמנו את המחנה קיבלו כל היהודים חופשות לױם כיפור׳ כדי שױכלו לחוג בקרב אחיהם׳ באוירה יהודית׳ זו הפעם הראשונה אחרי ארבע שנות נדודים בניכר.

מובן מאלױ ששוב לא חזרתי לשורות הצבא הפולני׳ ואף הדרכתי חײלים יהודים אחרים כיצד להסתלק ממני. נתקבלתי לקיבוץ גבעת השלושה׳ וזאת משום קרבתו לעיר והאפשרות לקײם קשר עם חברי בתל־אביב. גבעת השלושד״ בדומה לקיבוצים אחרים׳ היתה בבחינת מחנה מעבר להחלפת מדים ואוירה צבאית לאזרחית וכן ללימוד עברית. בבואי ארצה חיפשתי אמנם קיבוץ או מושב מטעם התנועה הז׳בוטי־ נםקאית אולם לדאבוני לא היה קײם מוםד כזה בקרבת תל־ אביב. לאװירה אחרת לא יכולתי להםתגל׳ ולכן עזבתי את גבעת השלושה אחרי חודש ימים והםתדרתי בתל־אביב. בקיבוצים לא נשארו רבים מ״עלײת שיקורםקי״. הם נתפזרו לכל רוח. בתל־אביב׳ בד בבד עם היכנםי למלחמת הקױם נכנסתי גם לשורות הארגון הצבאי הלאומי׳ וכך נתגשם החלום שחלמתי עלױ בפולין׳ במכרות הפחם שבדונבאס׳ ביערות על גדות הװלגה ותוך עיגוײ הגוף והנפש ביחידות הפולנױת בפרם ובעיראק...

נכגםתי לארגון בזמן שמלחמת המחתרת בבריטים היתה בכל עוצמתה. מיד התחלתי באמוני נשק ואחרי זמן נשלחתי לקורם מפקדים. בגמר קורם זה בדרגת סגן קבלתי יכנוי מחתרתי ״נפתלי״. השתתפתי בהרבה פעולות של רכישת נשק׳ כסף ופעולות מלחמתױת מובהקות. בכבוש יפו השתתפתי כבר בתור מפקד עמדה מנוםה. בםפר ״כיבוש יפו״ של חײם לזר (ליטאי) בפרק ״התקפת נגד בריטית״ מסופר־ ״רכב שרױן הבריטי המטיר אש עזה על עמדות הארגון׳ עד שמקצתן נתפוררו מחמת הפגיעות וההדף. תחת מטר האש צריך היה לבצרן ולבנותן מחדש. כל נסיון של המשורײנים והטנקים הבריטײם להתקדם לעבר עמדות הארגון נתקל במחסום אש עזה מכל כלי הנשק שעמדו לרשות הארגון. גפתלי (אפרים גולדשטײן) הציב את הברן שלו מאחורי הפנה של אחת הסמטאות והמטיר אש שוטפת על אחד הטנקים הבריטײם עד שאילצו לםגת״. עם פירוק הארגון התגײםתי לחיל הים בצה״ל והשתתפתי במלחמת השחרור עד םױמה.