955 פנקס חמילניק 956 איתן מיזל היתואר שהוא׳ השופע חײם׳ — איננו עוד בחײם ? איתן׳ הזריז וקל התנועה׳ מהיר התפיסה ועליז החײם׳ היתכן בנופלים ? אכן לא בשדה הקרב׳ לפני בני־עװלה נפל. איתן׳ בנה של חנה רוזנבלום־מײזל׳ נולד בירושלים באדר תרצ״א למשפחת פועלים מחלוצי העליה השלישית. בן שש נכנס לביה״ם העממי חדר תורה ״תחכמוני״ והוא אז ילד מלא חײם ותוסס. את הלימודים קלט על נקלה ומשך לב חברױ בפקחותו׳ שובבותו וערנותו. משםײם את למודױ הצטרף לחברת הנוער של ״השומר הצעיר״ ועבר להכשרה בקבוץ ״שער העמקים״. במשך שנתים שבלה שם עשה בנםױ־ נות וכאילו ניתן בכור היתוך. הילד בגר, נשא בעול העבודה׳ הםתגל לחברתו׳ התגבר על משבר התםיםה וההתלבטות שבנפשו ומן הילד השובב שבביה״ם העממי צמח וגדל נער מלא כשרונות ארגונײם־חברתײם׳ לתמהון מחנכױ־מדריכױ ולשמחתם. עולם המוםיקה שלתוכו חדר ובו מצא את שלװת נפשו, אפף אותו כולו. איתן אירגן חוג מוםיקלי, כינס סביבו חובבי היצירה המוסיקלית וביצע ״שעות מוםיקלױת״ מעל גבי תקליטיס. אף נתגלה כבעל הומור ער וחי ובמסיבות־ חברים השרה מצב רוח טוב על הכל. את הכשרתו ב״שער העמקים״ םײם כשמלחמת השחרור כבר היתה בתוקפה ויחד עם חברױ להכשרה נשלח לעזרת הקבוץ ״להבות הבשן״ אשר בגבול הםורי שבגליל העלױן. שם נפצע בידו והכאב החבוי בשרירי היד לױוהו עד ױם נוםלו.

כעבור מחצית השנה עבר עם חברױ־להכשרה׳ שהױו גרעין מתישב, למשלט־הראל בכפר הערבי הכבוש בית־ג׳יז, אשר בפרוזדור ירושלים. ככה עבר לחײ עבודה עצמאײם׳ אך עובדת הױתו בן ח״י שנה הטילה עלױ צו להצטרף לשורות צה״ל, אעפ״י שכאיש משק יכול היה להשאר מחוץ לצבא. משיכתו היתה לחיל־האויר, אך בשל הצורך באנשים בחיל־ רגלים נצטרף לחיל זה. באמונױ התבלט כמדריך וכמארגן ולאחר שעבר קורם מ.כ., מילא תפקידים צבאײם במשמרות הנגב. בהדרכתו נתחבב מאד על חניכױ מאנשי העליה החדשה, ומביניהם מצא לו רעים נאמנים. בטוב לבו הבלתי רגיל, בעליזותו ונאמנותו ליעודו כבש לבבות. הנער הקטון מאז, גבה מכל חברױ משכמו ומעלה׳ והיה בריא, חזק ומחושל. את זמנו הפנוי במחנה הצבא ובעת חופשותױ בבית, הקדיש ללמוד שירים חדשים בכל שפה ולשון ולמוסיקה הנערצה עלױ כל כך. את חלק הארי מזמנו הקדיש איתן לזמר, והתרכז וחדר כולו לעולם הצלילים. התעתד להיות לםעד ועזר להורױ שבעי העמל, לעת שחרורו הקרוב מן הצבא. ולפתע קם עלױ מר המות ופגע בו באכזרױת כה גדולה. בױם י״ד באלול תש״י׳ בעת םױר באזור בית גוברין׳ עלתה מכונית מפקדים על מוקש שנטמן בידי מתנכ־ לים למפעלנו ואויבי מדינתנו הצעירה. איתן ושלשה מחברױ קפדו את חײהם. לא עמדו לו גופו הבריא והאיתן ונפשו הטהורה והחביבה. תהי נשמתך׳ איתן׳ צרורה בצרור החײם הזכים והטהורים של גבורי ישראל׳ שמסרו גפשם למען המולדת.

אברהם דינבורנ מוםף ״להורים״ בית הספר ״תחכמוני״׳ ניסן תשי״א