117 מ. ש. גשורי — קורות תנועת החםידות בחמילניק 118 ה״חוזה״ מלובלין, בן רבי אברהם־אליעזר (תק״ה —תקע״ה) ח. חמילניק עיר החסידות היה תלמידם המובהק של רבי שמלקה מניקלשבורג ורבי אלימלך מליזנסק, ובצעירותו גם ביקר אצל המגיד ממזריטש, אחרי פטירת רבי ליפא ועלית רי״ב מענױתה של חמילניק ההחה התישב בלאנצוט׳ וממנה עבר לתזבדוב׳ טשיזןב׳ לצדיקות בראדושיץ, נשאר כסא הצדיקות בעיר פנוי. מאז ולבםוף ללובלין׳ שהפכה להיות מײז לחםידןת הפןלנית אחרי לא עלה על דעת צדיקים או מױצאי חלציהם למשוי חםידים שהעביר אליה את החסידות מגליציה> רײב היה אןןד מגךןלי לחמילניק, פרט לתקופה האחרונה שבה ישב האדמו״ר רבי חסידין של ך1חוזה׳ ואף של ׳/אוד<ב ישראל״ מאפטא׳ המגיך דוד גולדמן, חתן ר׳ אברהם אב״ד ביאלובזיג בן הגאון ר׳ מקוזיניץ וצדיקים אחרים׳ שבחצרותיהם אפשר היה לשמןע ישעיהו מפראגה, שהיה ידוע בכינוױ ״הרבי מחמילניק״ ופעל קול זמרה ורקודים חסידיים באמצע היום בדביקות עצומה זמן מסױם בקילץ הםמוכה לחמילניק׳ יעײ ידובי עלױ ובקול גוךר והולך פסוקי תהילים׳שירות ותשבחות לבןףא אחר בך. עולם, ופסוקים מפסוקים שונים השתזרו בשירה וזמרה שופעת אך ערכה של חמילניק כעיר מעבר לצדיקים וחסידים לא הלל והודיה ותפילה לאל חי, במוטיבים לירײם, שירת הטבע נשתנה, ומפעם לפעם אפשר היה לראות ברחובותיה צדיקים

והיקום, המית לב ורחשי געגועים על גלות השכינד״ ריקודים נודעים מצדיקי הדור בדרכם למנהיגי החסידות, לחצרות עילאים עד כלות הנפש, כפי שהסכינו בנגון ורקוד בחצר לובלין, אפטא, ,קוזיניץ ואחרים׳ חזױן מצוי בעיר, שגרם נחת הלובלינאי. רי״ב, גם אחרי עברו לשבת בראדושיץ, זכר את רוח לחםידי השושילתות השונות שבמקום. חמילניק, ולא מעטים הױ חסידיו בעיר מגורו לפנים׳ ואף ר׳ יחיאל־חײם אב״ד באוזירוב ואפטא, םיפר, שבעודו ױשב יסדו בית־תפילה לחסידי ראדושיץ בחמילניק, שהתקײמ עד באופולה חלה בנו ר׳ ליבוש אבד״ק חמילניק עוד בקטנותו, למלחמת השואה. עד שהרופאים נואשו ממנו, והוא שלח שליח ל״סבא״ כותל המזרח בבית הכנםת שחולל בשגת 1942 — די געשענדעטע מזרח־װאנט אין דער שול בעת דער אקופאציע אין 1942