Aharon Slomiansky

הבית האחד היה של אהרן סלומיאנסקי. הקומה הראשונה היתה, כרגיל, חנות למנופקטורה, אך בשעת חירום שימשה מקלט מפני פורענויות שהתרגשו ובאו חדשים לבקרים. לשם היו דרי הרחוב סוחבים ראשים של מכונות-תפירה ,זינגר*, כלי פראג'אט, צרורות כלי מיטה ומטלטלין שונים, שעה שפעמוני הכנסיה צלצלו והזעיקו לשריפה. החנות קלטה הכל. סלי-נצרים ובהם נדוניה לבנות שהגיעו לפרקן, ארגזי-עץ עם חישוקי ברזל מלאי כל טוב, תשמישי קדושה של רבנים, וכלים מכלים שונים. הכל שימש בערבוביה ולא ניכר שוע לפני דל. עד כאן הקומה התחתונה. ואילו העליונה היתה רשות הרבים רק פעם בשנה, כשהרבי מסטולין היה מתאכסן שם, בבואו לפקוד את צאן-מרעיתו. בין בני-הצאן הייתי גם אני. ולא ידעו אז הזאטוטים במה להזין את העין; האם בקהל החסידים שהצטופפו בחדרים ובחרדת-קודש חיכו לרבי השוכן כבוד בחדר לפנים מחדר; האם ללטף במבט-עין את דברי-המאפה, התרגימא ומרקחת הריבות שהוכנסו והוצאו חליפות, ואולי למשש ביד את הרהיטים הכבדים והמרבדים היקרים שפיארו את החדרים. ...

... אחרי הסלקציה החלו הגויים לחפש אחרי היהודים המתחבאים. ראשון נתגלה אברהם סלוצקי העגלון, בנו של מנדל מורבצ'יק נתגלה בין ערוגות הפול ונרצח במקום. ראובן קלוז'ני נרצח בבית-הכסא של הגוי מרקוביץ -- ושם נשאר. ברוך-יוסף קצמן ושני בניו שנותרו לפליטה אחרי הטבח נרצחו בחדריהם על ידי דימיטרי פוז'יק. איסר גורביץ נחתך איברים-איברים ועיניו ניקרו. יהושע זגר מטורי שהתחבא בתנור הוצא משם ונרצח. אהרן סלומיאנסקי הושלך אל נהר ההורין, ונמשה משם בלי רוח חיים על ידי גויים שנשכרו מטעם אשתו רחל, וכך זכה לפחות להגיע לקבר ישראל. ...