רבבות הפליטים, מגייסים בכל תחנה את יהודי המקום ועושים כמיטב יכולתם להושיט עזרה דחופה לפליטים. בקראנו בעתון על מעשי-חסר אלה, לא עלה על דעתנו, כי גם אנו, בני העיירה הנידחת, ניקרא לפעולות-עזרה ונעמוד בהן בשלמות ובכבוד. יום ששי אחד סמוך להדלקת הנרות הביאה אניית-הקיטור -- הפאראחאד -- מפינסק בבת אחת שיירה של פליטים לד.-הורודוק במספר למעלה ממאה נפש. אחר-כך נתגלה הסוד, שבן עירתנו הצעיר, יהודה קשטן ז'"ל, הלך אל הועד הגלילי בפינסק והציע לשלוח מספר פליטים אלינו לטיפול בהם, בעוד שכולם חשבו, כאילו באו בהפתעה. כעל פי צו מגבוה נחלצנו, הצעירים., לטפל בבאים. שיכנו אותם בבית-הכנסת של חסידי סטולין, והם הסכימו להתפלל שבת זו בבית-הכנסת הגדול. הראש והמעשה בכל העבודה הזאת היה היוזם יהודה ק. הנ*ל. הוא המארגן, והוא המסדר, ולו נשמעים הכל. לא עברו ימים מועטים וכבר סודרו מחסה וקורת-גג לפליטים בבתי העיירה, ובכל בית קיבלום ביחס נאה ובלב חם. תיכף יצאנו לאסוף כלים וצרכי-אוכל ראשונים, והוקם ועד עירוני לטיפול מתמיד באחים אלה. ועד זה היה מורכב מבעלי-בתים חשובים, כמו ר' יעקב רבינוביץ, ומן הצעירים גם יחד, ובראש הועד: עמה הרב רי ברוכ'ל.

הרוח החיה בועד, היוזם והממציא המצאות חדשות לבקרים, כיצד לאסוף כסף ולסייע לפליטים -- היה שוב אותו יהודה קשטן ז"ל. הוא בא בדברים עם החזן שמריל לנסקי, שיערוך תפילה חגיגית עם המשוררים באחת השבתות. פורסמו מודעות., וקחל רב מילא את בית-הכנסת. נמכרו ,עליות* לתורה ו,מי שבירך" בעבור שנדב... וכך נאסף סכום ניכר לקרן הפליטים. 0 7-4 %- חזו העיר שמריהו לנסקי וחבר משוררל דער שטאדט"-חזן שמריהו לנסקי מיט זיינע משוררים כיוז שהצליח המפעל בד.-הורודוק, לוקח החזן ועמו כמה מן המשוררים, אל הקהילה ,הגדולה/ הסמוכה, רובלה. וברובלה שני בתי-כנסת והם עומדים בשני קצות הכפר. נימנו וחילקו את התפילה לשתים, ושוב נדבות ואוסף תרומות במוצאי-שבת לטובת הפליטים במזומנים ובצרכי אוכל. למחרת הביאה עגלה טעונה את כל זה לד.-הורודוק. זה היה בחורף. בקיץ נעשה מעשה פשוט יותר: זייציק נתבקש לבוא לרובלה לנאום לפני הקהל. וזייציק, כזכור לכולנו, ידע את אמנות הנאום מאין כמוהו. לדרשותיו בד.-הורודוק היה הציבור ממלא את בית-הכנסת מפה לפה. ושוב נתבקשו תושבי הכפר לנדב לטובת הפליטים. 10(0