ספורות חש ר' אשר עם חיילים, נשק ועגלות -- שהעמיד המפקד לרשותו -- הביא את יהודי חרומסק למקום-מבטחים. ואת הטבוחים הביא לקבורות. בדויד-הורודוק עצמה נרגעו הרוחות במקצת, אך בכפרים ובדרכים -- אימה. והנה קריאת ,הצילו" מטורוב, בפי ברוך לוצקי: ,אנו גוועים ברעב!" ר' אשר מעמיס מיד עגלה מלאה דגן, מביאה בשלום לטורוב -- ומציל את יהודיה מחרפת רעב. עִם צאתו את ט.,רוב, הגיעתו השמועה כי מתנכלים אליו. הסתתר ימים מספר עד יעבור זעם -- ובשוובו לביתו לא סיפר לאיש מה שעבר עליו. בימים האחרונים לשלטון הפורעים בעיר, הוגשה קובלנה למטה הכללי שלהם, כי בבית אשר ברמז מצאו קומוניסטים מחבוא. שני קצינים נשלחו לערוך חיפוש. וחדר אפל היה בביתו של ר' אשר, ושם יהודים חבויים ; שמה שמו הקצינים פניהם -- ויפתח ר' אשר את הדלת לפניהם, והחדר חשוך. ויצת גפרור אחד ושני לנגד פניהם של הקציגים, ויסמא האור את עיניהם ולא ראו דבר, וילכו משם ויאמרו: פראבדא ניקאווא נעט. אכן, אין איש. ויהי בעבור הזעם, ותחזק ממשלת תפולנים בעיר -- ויתודע ר' אשר אליהם,. ויקבל מידיהם הזמנה להספקת בשר לצבאם אשר בלונינץ. ובימים ההם קשה היתה השגתן של עגלות. ויפן ר' אשר אל המפקח הבלחובצי ויבקש ממנו כלי-רכב לנסוע לקוזן-הורודוק. ויתן לו המפקח את רכבו ואת רוכבו, ויצא ר' אשר לדרך ולא שב עוד ממנה: הפורעים ארבו לו בדרך -- וירצחוהו נפש.
והימים ימי חנוכה, לפני ל"ג שנה. לפתע נעלם האיש ואיננו וכל מחפשיו העלו חרס בידם. בפורים נתקבלה הודעה מאת משטרת לונינץ, כי צייד שעבר בשעת הפשרת השלגים לא הרחק מבית-הקברות של עיירתם -- מצא גוויית הרוג, שזוהתה כר' אשר ברמן, הי"ד. כך נפל מצילם של ישראל. אשריך דויד-הורודוק, שבנים כאלה היו לך. הורידי דמעה ותאבלי, פליטת דויד-הורודוק. על טהור וקדוש זה שניספה. (כ-) גרשון ברמ (קנדה) עיבד: קיים קלוז'ני צביה וברכה פישמן זכרונות ביתם של הורינו שרה וזלמן פישמן, ,דער דרבסקער", עמד ליד הנהר וליד הגשר כאחד. בית גדול וארוך בן חדרים רבים, ששימש כמועדון ראשון וספריה לנוער הציוני-הכללי בעיירה. ארגון ,המזרחי" של העיירה אף הוא מצא לו משכן בבית הורי, שהפך גם לבית ,הכנסת אורחים* והיה מרכז לחיי העיירה. ארבע בנים וחמש בנות היינו -- ושתינו בלבד נותרנו מן ההרג הרב. הניצולים, מהם שנמצאים בארץ. מספרים על מעשי-ההצלה הרבים של אחינו הבכור משה. הוא התגורר בלכווה ופרנסתו על סירה שהשיטה בנהר. רבים היהודים שניצלו בזכות סירתו של אחי, אך הוא עצמו לא זכה. 102