שמואל פפוש על הארגונים והמוסדות הכלכליים בעירתנו הרכב האוכלוסיה היהודית ותעסוקתה היה דומה, במדה רבה, לעיירות אחרות בחבל פוליסיה. רובו של היישוב היהודי היה, מורכב כרגיל, מסוחרים וחנונים וכן מרוכלים, קוני תוצרת האיכרים בכפרי הסביבה. יש לציין, שמספר היהודים ,שפרנסתם על עבודות פרודוקטיביות ממש, היוה אחוז ניכר של האוכלוסיה היהודית, מהם בנאים, בעלי-מקצוע-מומחים לבנית בתי-עץ ובתי- לבנים, מנסרי עצים (עפילשצ'יקס"* בלע"ז), נגרים, צבעים, מסגרים, חייטים, סנדלרים, נפחים ואחרים. בשני המקצועות האחרונים עסקו גם תושבי העיירה הנוצרים, ומוצריהם של בעלי מקצועות אלה לא זו בלבד שסיפקו את צרכי השוק המקומי אלא אף שווקו לבתי מסחר בפינסק הקרובה וגם לערי פולניה אחרות. מצבם הכלכלי של החנוונים הקטנים ובעלי-המקצוע השונים, היה ירוד בדרך כלל, אך היו משפחות מספר שמקור הכנסתן איפשר להן רמת-חיים גבוהה יותר, עם אלה נימנו סוחרי העצים, בעלי טחנות הקמח, בורסקאים חוכרי אחוזות וחוכרי אגמים לדיג, סוחרי עורות ופשתן, אחדים מבעלי החנויות של טקסטיל ונטליים ועוד. טחנת הקמח של משפחת ברוכין בדויד-הורודוק באַרוכיניס מיל אין דאוויד-האַראָדאק

קשרי-המסחר טופחו עם פינסק הקרובה וכן עם מרכזי-מסחר אחרים כגון ורשה ולודז' מן היערות הסמוכים נשלחו כמויות גדולות של עצים מעובדים ובלתי מעובדים, כמויות גדולות תוצרת חקלאית, קרונות בקר, משלוחי דגים, קרונות עורות ופשתן וחמרים אחרים. קמח, סוכר ומלח היו מובאים אלינו מחבל וולין, סחורות טכסטיל, ציוד חקלאי ונעליים היו מוביאים, בעיקר, מורשה. שני אירגונים נתקיימו בעיירתנו, אירגון בעלי המלאכה ואירגון הסוחרים. ביזמתם הוקמו שני הבנקים הקואופרטיביים בנק הסוחרים ע"י חיים צ'אטלוביצני ומרדכי קויטני והבנק העממי ע*י כבותב הטורים האלה. שני הבנקים שוכנו בדירות נאות במרכז העיירה. בנק הסוחרים בבית קפלינסקי, והבנק העממי בקומה הראשונה בבית משה רימר, בחדרים המרווחים ששימשו קודם לכן כאולם בית המשפט. |09