באקראי נתקלתי עתה בחוברת. מצאתיה בין שאר חפצים אישיים יקרים, חפצים אשר משום"מה כל אדם יצניעם מעיני-רואים ומעיני עצמו. נתקלתי, וקראתיה שנית. ראיתי: רבים מחברי הועדה ההיא, עוזריה ויועציה, שבקו חיים לכל חי: נ. סירקין, א. ריבוצקי, ב. כצנלסון, ד. רמז, ח. קלווריסקי, ע. אטינגר, מ. וולבושביץ ועוד ועוד. אחדים מהם קברניטים הם עתה בישראל ובמדינת ישראל. ומי יודע אם לא חטאת-נעורים ומזכרת עוון היא להם החוברת הזאת. בודדים שרדו, אשר כאז כן עתה עדיין מחזיקים באמונתם, כי התקופה היא תקופת המהפכה הסוציאלית וכי מצוקת ישראל וגו'. והחוברת עצמה: אמת וחזון, תום וחלום, להט של תקופת-נעורים בעולם, אשר הפרוזה שלה שירה, החלום -- מעשה, אשר המליצה היא מציאות, והמציאות נעלה מן המליצה. אמרתי, מן הראוי הוא להציב נפש לחוברת זו כי אכן היה היתה לרבים-רבים בעיירות ישראל בפולין למעין ,קורס קצר" לענין ארוך מאוד, כאורך הגלות, כאורך הניצול והשעבוד בעולם, כאורך האמונה בטוב, כתקוות האדם הלוחם ובונה. א. ישראלי על הנוער שהיה ואיננו עוד בבית-הספר הונחו היסודות של חיי הנוער המאורגן בהסתדרויותיו ומשם והלאה הדרך ידועה, והיא: דרך החלוציות עד לארץ-ישראל. לכאורה הכל רגיל ופשוט כפי שזה היה בהרבה ערים ובארצות אחרות של מזרח אירופה.

אולם היה בו משהו בנוער, בעיירה שלנו, מיוחד במינו, אשר ניסה בכוחות עצמו לפלס לו את הדרך בחיים, כי לא רצה ללכת בדרכי הורים. כתה ז' של בית הספר ,תרבות" עם המורה בלומנקופף (בן"יוסף) שנת 1931 25