וחזון העתיד. ואכזריות. רק אנשים הקשורים בחזונם לחיים ולמות., רק מאמינים גדולים חושפים כמה צעיפי רומנטיקה והזיה. מגרדים פצעים ככה, ללא חס, ונוסכים אמונה ובטחון ואהבה. היחוקרים" סיפרו, הוכיחו, תבעו ועודדו. הקוראים שלנו קראו. לפתע הוסר הלוט מפתח-תקוה, ראשון לציון, נסדציונה, ועוד ועוד -- מכל אותה הרומנטיקה המצולמת והמצוירת ששוגרה אי-פעם בדמות גלויות עטורות פסוקי ישעיהו ועמוס. הונמך קול ,יה-חידלי-לי", ו"מכורתי"ו"*עם שחר, עורה, ילד חן" -- אשר אף הם הסתגנו דרך מחסומי ים ויבשה, הגיעו לעיירה והושרו בדביקות באפלולית בין-השמשות שבחרר, בחורשה מצילה או בסירה נעה על פני מים. והבילויים, ה"קולוניסטים", כובשי השממה והביצה, אכולי הקדחת ונוטעי העצים, כל האפופיאה הגדולה הזאת שלא נכתבה עדיין, אולם שמורה היתה עמוק בלב -- אפופיאה זאת הועם זיוה. זמירות חדשות הושמעו: אפנדים יהודים, מנצלים, מחרימי פועלים ומנשלי פועלים. מחללי-חלום הכפר העברי, ה עב ודה העברית. כזאת וכזאת סיפרה החוברת. והקוראים -- *אחד אחד ובאלן רואים" זועזעו, הוסערו, נאבקו כבחלום בלהות. והיה גם מי שדימה שמא לצון הוא, לצון זדוני כדי להדיח ולהפיח ריב ומדנים : שמא גלגול חדש של ,קמצא- ובר-קמצא", ושארית התקוה כעל חוט-השערה.
אך הנה גם מקצת נחמה. התחלות זעירות. רמזים קלים. ,קבוצה", ,תא החברה הסוציאליסטית בארץ-ישראל". יצור אכזוטי שכזה, ויש בו ממש, ועתיד ותקוה. מרידה, עבודה, שוויון, מלחמת- מעמדות, אחוות"עמים -- תחת שמי תכלת ועל אדמה שוממה. מהפכה סוציאלית קטנטנה שלנו. במו ידינו. למעננו. קפוץ קפצו כאילו ביאליק וגורקי וא.ד. גורדון, הרצל ופרץ וטשרניחובסקי. בורוכוב ולנין, כלם יחד קפצו לתוך שורות הפרוזה הפובליציסטית המוצקה שבחוברת, התמזגו בתוך התכנית ועמדו על האבניים. להוט להטו הצעירים שלנו לחדש, לבשורת חיים אחרים -- להטו ופחדו מהם. בחול בחלו בקפאון ובשממון, ולא אזרו עוז לשברם, הבן הבינו -- מהפכה, שינוי-ערכין, יצירת בראשית, אמת הם, אמת לאמיתה, ולא יכלו להשלים כי אמנם כן הוא הדבר. רודפי חדש, אשר השמרנות אוכלתם והספק מכרסמם. האוירה אותה נשמו וספגו על קרבה ועל כרעיה, המוצא הסוציאלי, ,קול הדם" -- לא על נקלה נכנעו.
והברית נכרתת.,הרחק מעיר וממתים", על צלע מדרון, בצל עצים נישאים ועבותים אשר איוו להם משכן בבית-העלמין היהודי, נתכנסה החבורה. מבלי משים היה המקום סמל לרציפות, להמשך, למרידה, ל חי ים. לכאן היו מתלקטים בשנת 1905, לפניה וגם לאחריה, ,האחים והאחיווז/ שהתעתדו למרוד במלכות. כאן למדו את תורת המצעד, את שירי המהפכה : כאן למדו את אמנות האקדח, ומכאן, אחד-אחד, בדרכים עקלקלות, היו חוזרים לבתיהם, לחלומותיהם ולמלחמותיהם על מעט חופש וזמן פנוי. לכאן באה גם חבורת הצעירים שלנו בבקרו של יום שבת אחד. והפעם, בלא אומר דברים, סוכם: זהו! ה,קשר" תוכנן לכל פרטיו: ודקדוקיו: כיבוש הסניף הציוני המקומי והפיכתו לסניף ציוני-סוציאליסטי. חולקו התפקידים. צוינו המשתתפים בויכוח המכריע. נקבעו המועמדים לועד החדש. צוינו הפעולות הקרובות וכו'. וכשניתפזרו, ידעו : אכן חבר ,קושרים"* הם. מורדים הם בעברם ובהווה, מורדים באבותיהם ובהם עצמם. נעורים ניעורו, נעורים שנתאחר:, שנאכלו בימי מסה ומלחמת אזרחים ואימים, אך נעורים, חדשים, לוהטים. והדרך נפתחה: עם התנועה ל,פועלי-ציון", ל,החלוץ* ל,פרייהייטיי. קבוץ-הכשרה, ספריה הנושאת את שם י.ל. פרץ, פעילות ציבורית בשמה המפורש של ציונות סוציאליסטית. גם ראשית עליה לארץ. בעקבותיהם ואחריהם -- ,השומר הצעיר", ועוד ועוד. אשר היה ותסס וסער בכל עיירות ישראל בפולין, פקד גם את עיירתנו.
ואיש -- איש מבני החבורה הראשונה, בארזו חפציו בדרכו לארץ-ישראל, צרר בתוכם דפים יקרים ורוטטים של החוברת כחולת-העטיפה. 24