,ועתה, בתקופת המהפכה הסוציאלית והתמורות הלאומיות המהפכניות, במאבק בין עולם האתמול לבין העולם הבוקע ועולה -- דווקא עתה גבר הלחץ על המוני-בית ישראל והגיע לשיאו. הוויית הגלות, התלות באדמה זרה, במשק זר, תרבות זרה וחסד זרים -- נתגלו עכשיו בכל טרגיותן. בכל הארצות ובכל המשטרים משוועת מצוקת ישראל לרוחתה, לפתרונה, לגאולתה."ועוד : ,עִם נצחון התנועה הסוציאליסטית עולים וגוברים הכוחות שיביאו גם לשחרור היהודים. עם נצחון הפרוליטריון הבין-לאומי התקוה גם לגאולת ישראל. ולא בשמים היא התקוה ולא בחיק העתיד הרחוק. ,להיות הכוח הפעיל, היוצר והעיקרי, בתהליך ב:ינה של ארץ-ישראל וישוב המוני העם על יסודות סוציאליסטיים -- זוהי המשימה של הפרוליטריון היהודי.* ג נעזוב לשעה קלה את חבורת הצעירים שלנו. יקראו נא בחוברת. היא נחוצה להם מאוד. נחוצה. ולא לשעה אחת בלבד. עוד נראה את קוראיה מזדעזעים, נלהבים. נרתעים וחוזר חלילה. ועתה נתייחד זמן-מה עם החוברת וכותביה. ההיסטוריון, כשיבוא לספר את התקופה, לא יפסח על החוברת ויספר, בערך כך : ביולי -- ספטמבר 1918 נתכנסו בשטוקהולם העיר שליחי הברית העולמית ,פועלי-ציוך/ למועצתם, והחליטו לשגר משלחת לארץ כדי להתוות תכנית-פעולה להבא.
ידוע ידעו השליחים הללו: השעה שעת ,הרת-עולם", שנת 1919 בעולם הגדול ובעולם היהודי. זודרך לגאולה אינה רפודה שוש:ים. חיים מתמוטטים וחיים נבנים. מתוך הלהבות יש להקים עולם חדש, אחר. השעהּ הגדולה מידפקת גם על פתחי העולם היהודי. כל רגע יקר ואין להחמיצו. וההיסטוריון ודאי יוסיף : אז ידעו כולם, ימין ושמאל בקרב פועלי-ציון, כי ,שנות המלחמה והמהפכה הבליטו ביותר גת הצורך בפתרון טריטוריאלי של היהודים בארץ-ישראל. חמצב הפוליטי החדש בארצות הגולה ובארץ-ישראל מטיל אחריות-משנה על הפועלים היחודים הקוראים להגשים את התפקיד לאלתר. מצוקת ישראל רבה, סכנת הקיום למליוני יהודים מוחשית. יש לאמץ את כל הכוחות כדי להיחלץ מהפינה האטומה של הצהרות-נייר לדרך הרחבה של התישבות המונית על יסורות סוציאליסטיים./ ועוד יוסיף : לאחר שנתיים ניבעה פרץ במחנה ה/,ה. אלה. -- ,תקופת המהפכה הסוציאלית" התנדפה אצלם לאט-?לאט וברבות השנים הסתלקו ממנה כליל. ואלה -- ,אימוץ כל הכוחות* נדחה לאחרית הימים, תוך אמונה כי כוחות סטיכיים יפרצו מאליהם את המעגל ויסללו דרך להתישבות המונית וכו'*. ברבות השנים יחזרו הללו מהשלכת יהבם על התהליך ההסטורי לבדו. כוחות חדשים מכאן יתלכדו לביצוע המשימה. והם יגערו ב"יורשים" החדשים המאמצים תורות ישנות. אולם בינתים, בשנת 1919, שלם היה המחנה הזה. הועדה יצאה למחוז חפצה.
ומשהגיעה ובין חבריה -- כלכלנים, אישי ציבור, מיישבים ומתיישבים בכפר, עסקנ:י פועלים בעיר, טופרים, מורים ועוד -- ,טווסט המוחות" שבארץ כולה העמיד עצמו לרשות הועדה. הועדה חקרה דרשה, שקלה ובנתה, וצררה את דברה בחוברת בעלת שם פרוזאי ורשמי: ,העבודה הארץ-ישראלית". לגולה הגיעה החוברת בשפת הגולה, ביידיש. ד מה היה ומה לא היה בחוברת ? תנ"ך לא-תנ"ך. ,ידיעת פלשתינה" חדשה ואחרת מזו שבקונטרסים הציוניים השגורים. צליל קרקעי עלה הימנה. גון של אדמה, אדמח ממש. וציונות שכזאת, רוטטת. קול העבר וקול התקופה 13