Passage 1normalized OCR · source chars 0-685 ולפתע -- מן הצד האחד, מזרחה של פולין, היא העיירה: מן הצד השני -- מערבה של בילורוסיה.
מזרח-לא-מזרח, מערב-לא-מערב. פינה נידחת ליד גבולות. מנותקת מהאתמול, תלושה מהיום.
יצוה-בינים: בחללןו של הצולם.
זה היה הציון הגיאוגרפי של העיירה במפת העולם. וההיסטוריה שלה ?
שאל את הרוח ויגדך. אל תשאל את .נערי העיירה ונערותיה כי מי שהשתוטט ברחובותיה,
סמטאותיה, שביליה ומסתריה: מי שטבל בקמת-זהבה העוטרת סביב-סביב: מי שתעה בירקות
חורשותיה: מי שהשתכשך במי נהרה המלטף שולי אדמתה: מי שידע את תושביה, שמותיהם :
שלשלת-היחוסין שלהם, דאגותיהם, שמחותיהם, וסודותיהם מלפני-ולפנים : מי שכאן נגלתה
לו לראשונה השמש מעל לראשו, וצבא השמים -- נצח חייו ונצח העיירה ודמות אנשיה חד הם.
לפניו היה הכול, אחריו יהיה הכול.
ב.
passage_897bbb2add42b3fe99ece370
Passage 2normalized OCR · source chars 687-1356 ואת חטאי אזכיר: גם היום איני יודע מי, איך ומתי קמה זו העיירה, והשם ,דויד-הורודוק
מה פשרו (ע,עיר דוד"?). וגם כיום לא אדע למיין את יהודיה לפי סוגים. שכבות ופורמציות
סוציאליות מוגדרות. אחת אזכור : רבים מאוד היו אנשי העמל. הנה שכני שמימין, וזה שמשמאל,
והלה שברחוב פלוני, ובסימטה פלמונית. הנה השוליות של הרצל הנגר ואייזיק הנפח: בעודם
שוליות ראיתים וכן בשאפם להיות בעלי-מלאכה עצמאיים. הנה פרחי חייטים ובנאים ומסגרים
ועוזרים בחנויות. הנה חבריו של פנדרי, הקצבים, העגלונים. והנה השמש הנצחי, הכורע ברך
לפני כל נגיד ומצווה. ולא מעטים הם בני בעלי-בתים, גבירים למחצה וכלי-קודש וחנונים. אלה
ואלה -- ,מודדים" את הרחובות ברגליהם, רגלי מחוסרי-מעש, הולכי בטל ומחפשי התעסקות
ומשען בתחיים.
passage_a19d573eaa5e54403ea59aa9
Passage 3normalized OCR · source chars 1358-2214 דומה, בשול בשלה העיירה למהפכה סוציאלית, בשלה לחלוט:ן. קומץ גבירים, נער יספרם,
והמון-עם-רב, אשר איש-איש במקצועו ומשלוח-ידו דל הנהו ואביון. מ* כבורגני זעיר, מי
כפרוליטרי, ומי כבן מעמד בלתי מוגדר. ונראה, שהנוסחה המרכסיסטית לא הלמה ביותר את
יהודי העיירה. בצל ,בנין"העל" הסתופפו יהודים בני אותן שכבות סוציאליות -- מי שנתפס
לציונות, מי לסוציאליזם, ומי שנצמד ל"בסיס האיסטרטגי" שבעיירה וחי באשר חי. אכן, לא סתם
ככה שהו כאן בראשית המאה יש"י אדלר וא. ליטווק. זה ב;עברית-בעברית"? שלו, וזה בבונדיזם
וכפירה ומרדות. לא לשוא צילצלו בשגת 1917 פעמוני המהפכות ובשורות-ציון. שמץ מזה נקלט
גם נקלט וליקט אוהדים ותומכים וחברים לדעה.
ואף"על-פי-כן, ציונית היתה העיירה. למרות ספיחי בונדיזם וקומוניזם אנטידציוני, למרות
קהל החסידים ושפע הרבנים, למרות בולמוס אמריקה שסחף את כולם. כי לא היה דבר מלבד
ציונות, ואפילו אם היא ציונות של מעלה, של שבת ויום-טוב, של שיגרה ומצוות אנשים מלומדה.
passage_848b7ae0fc5849f0aa8257fc
Passage 4normalized OCR · source chars 2216-2978 בתוך קהל הציוגים היתה חבורת צעירים, רעים לנעורים, לערעורים., להרהורים ולחלום.
חבורה ססגונית. אחד בנו של קצב, ואחד בן חנווני ופרנס"הקהילה : אחד בנו של נפח, ואחד --
,בן טובים". אחד בנו של סרסור ושוליה של נגר. שען ומנהל-חשבונות. מי שהתעתד להיות
סטודנט וזבן בחנות ההורים. ועוד כתריסר ,זוגות" כאלה. את המעגל השלימו בנות. אף הן
אותה שלשלת-יוחסין להן, חבריהן וחברי-חבריהן התהלכו בשבילי הזמן, למודי מלחמה ומהפכה
וחילופי-שלטונות, אפופי שממון העיירה ושיגרתה, שבעי מליצות ציוניות, מחפשי אחיזה ועתיד.
באותם הימים הגיעה אליהם החוברת.
וכך פתחה החובוית הלזו :
,החברה הישנה והתרבות הישנה מתמוטטת ללא קום. האנושות האסורה באזיקים נאבקת
עם מצוקתה החמרית וקלונה המוסרי. בחיק העבודה פורצים וצומחים כוחות יצירה חדשים
והנזעקים לקרב האחרון נגד השלטון המעמדי ואי-השוויון הסוציאלי.
12
passage_c347437aa6796ded06d2aa73