תולדות דוד-הורודוק הקדמה לקחתי על עצמי תפקיד רב אחריות, לסקור סקירה היסטורית את תולדות עירנו דוד-הורודוק, הן מבחינה כללית והן, ובעיקר., מבחינת האוכלוסיה היהודית. אין אני מתיימר להיות היסטוריון ואף לא סופר. אינני בטוח, איפוא, עד כמה יעלה בידי לתת סקירה נאמנה, על תולדות העיר. בעבודתי המוגשת בזה, השתמשתי במסמכים וחומר של ,ייווא בלעטער* ,געשיכטע פון ליטווישן יידנטום לפ. א. ברשדסקי", ,התישבות היהודים בליטא ופולין בימי קדם ועד המאה ה-18* לי. שיפר, וכן בקובץ ,1000 יאר פינסק". לדאבוננו, מנותקים אנו מן הארכיונים ומהחומר ההיסטורי שהיו יכולים לתת לנו תמונה מדויקת ובהירה של העיר. את תולדות עירנו ב-70--80 השנים האחרונות רשמתי מפי זקני העיר, על סמך זכרונותי האישיים וכן מפי כל מי שיכול היה לתרום תרומת-מה לצורך עבודתי זאת. השתדלתי, ככל האפשר, למסור רק עובדות, אירועים ותאריכים. כאמור, מעיקה עלי ההרגשה שעבודתי -- אולי -- איננה ממצה ייתכן שמאורעות בעלי חשיבות לא באו על תיאורם המלא. ייתכן, שאי-אלו מומנטים הייתי צריך לתאר בהרחבה, ולעומתם אחרים -- לקצר, ועל החסר עם בני העיר והקוראים -- הסליחה.
ניגשתי לעבודתי זאת בדחילו ורחימו. הניעו אותי לכך הרצון והחובה, להנציח את עירנו. זאת העיר, בה חיו במשך מאות בשנים, אבות-אבותינו, הקימו בית ומשפחה, גיבשו מנהגים והרגלים, ראו בה חיי שלוה וצער -- ולבסוף ניספו באופן כה טראגי. יחד עם הרוב המכריע של יהודי אירופה, עלה הכורת ההיטלריסטי גם על יהודי דויד-הורודוק ! בל אחטא ב,לוקאל-פטריוטיזם" אם אעיז ואומר שעירנו נבדלה מכל הערים והעיירות שבסביבה. עיר, שתושביה היו יראי-שמים, ואף-על-פי-כן, לא ידעו פנטיזם מהו. טבעי. איפוא, שתנועת ההשכלה, שקמה במאה הקודמת -- חדרה במוקדם לדויד-הורודוק. השכלה יהודית וכללית היתה מעיקר דאגותיה של העיר, שהקימה, כבר אז, את ה;חדר המתוקן"* ודאגה לחבר מורים מעולה. מותר להעלות על נס, שהעיירה, גם בהווי הימים ההם, לא התביישה בעבודה ועמל כפיים. הבושה היתה מנת חלקם של ,עמי הארצות". העיר היתה, רובה ככולה, חדורה רוח ציונית והנוער שלה -- פעיל ותוסס, לומד, חולם ולוחם. היו בה בעירנו מוסדות תרבות לרוב. ספריות. פעולות תרבות ענפות וכמיהה לדעת. בית-הספר -- מן המעולים בבתי-ספר של ,תרבות". ומה תימה שבעיר זו דיברו תינוקות של בית רבן -- בינם לבין עצמם, עם הוריהם ואף עם המשרתת הנוצריה -- עברית רהוטה. דואב הלב לספר על כל העבר, בדעתי שכל זה היה ואיננו עוד ! תהיה, איפוא, עבודתי זאת תרומה צנועה והשתתפות-מה בהצבת מצבת זכרון לעירנו ולקדושיה.
מי יתן וכל היקר שהיה בעירנו, יעלה נבטים של תחיה וחפץ חיים לאודים המוצלים -- למען בנין הארץ.