לנהל אצלכם את המגבית". קם לבש את מעילו ופנה ללכת. הצעירים, מנאמני קרן-היסוד, לא הניחו לו לצאת -- ולאחר שידולים רבים ניאות לחזור אל מקומו. עתה החלה התרומה מן האמידים פחות, והם עמדו בדיבורם ותרמו איש-איש 30-25 דולרים. משהגיעה תורם של האמידים ביותר- תרמו איש-איש מהם 300, 400 ו5007 דולר. החתימות על שטרות שנשלחו לגוביינה לפינסק. (בדויד-הורודוק טרם היה אז בנק). כשהגיע מועד הפרעון יצאתי עם יעקב גלמן כמשלחת לפדיון השטרות. נתפרסמה הודעה כי הרוצה לחסוך טירחה לעצמו -- יואיל להכניס את הכסף והשטרות יובאו לו מפינסק. מיד נתאסף תור ארוך -- עד כי היה הכרח לדחות בשעה את הפלגת האניה עד שנסתיימה הכנסת הכסף. אריה לחובסקי בן-דוד-הורודוק בגדוד העברי (זכרונות)
הדבר היה בראשית שנת 1918. הייתי אז בדרך מדיטרויט ללוס-אנג'לס, ונתעכבתי לימים מספר בסאן-פרנציסקו. בראש וראשונה יצאתי לשוטט ברחובות כדי למצוא בית מסחר לעתונים יהודיים, ולדעת מה נשמע בעולמנו היהודי. להיטלטל בדרכים ימים אחדים ללא עתון יהודי ביד -- היה זה למעלה מכוח אנוש בימים ההם. כשהשגתי עתון נזדקרה לעיני מיד הידיעה שנוסד לגיון יהודי למען ארץ-ישראל. אף נימנו שמות המתנדבים הראשונים. זרם חשמל עבר בגופי והרעיד את עצמותי. ומיד היתה החלטתי נחושה : להתנדב ללגיון. כעבור שבועות אחדים הופעתי ברחוב במדי צבא. לא עשיתי צעד זה מאהבת גבורה או מרדיפת כבוד. ידעתי גם ידעתי, שמבחינה צבאית אין ערך וחשיבות מרובה ללגיון, אך גדול ערכו לאין שיעור מבחינה מוסרית ולאומית. למרות שמספר החיילים היהודים בכל צבאות המלחמה היה גדול למדי -- נמצאו אלפי בחורים שהתנדבו מרצונם הטוב ללגיון מתוך רגש לאומי טהור. הלגיון העברי היה גרעין של צבא עממי במלא 0 - יי מובן המלה. כל שכבות העם היו מיוצגות בו, ולכולם זוייל הגדוד העברי במלחמת העולם הראשתה | היתה מטרה אחת ויחידה: להחזיר את ארץ-ישראל זעלנער פון יידישן גדוד אין דער ערשטער לעםיישראל. זוכר אני את יום ה-21 באפריל 1918, וונולמ מלחמה בשעה שהפלגנו לקנדה והתחלנו באימונים. הקצינים היו בחלקם יהודים ובחלקם לא יהודים. בכל פעם נוספו מתנדבים חדשים. הדבר היחידי שהבדיל אותנו מיתר החיילים היה ה,מגןדדוד" על
השרוול. כעבור שבועות אחדים הפלגנו לאנגליה. גם שם לא התעכבנו הרבה, והעבירונו לארץ. באוגוסט הגענו לארץ. תחנתנו הראשונה היתה תל-אל-כביר. וזוכר אני את להט המדבר הארץ-ישראלי של ימי אוגוסט שהכביד עלינו מאוד. 3 הגדודים היו: גדוד 38, שקציניו, אנגלים בלבד, גדוד 39 שקציניו מעורבים וגדוד ה-40 שכולו ארץ-ישראלי. יום אחד בתקופת חנייתנו ברפיח הופיע אלינו זאב ז'בוטינסקי לבוש מדי קצינים. הבטליון נתמלא ועברנו לרפיח-אל-עריש. 4