בחודש אוקטובר הגענו ללוד ויכולנו לבקר במושבות ראשון-לציון, נס-ציונה ובאר-יפקב. בד 1918 הגענו לירושלים ושם חגגנו את יום הצהרת בלפור, באוגוסט 1919 שוחררתי ונשלחתי להבראה, לאחר מכן לא רצו לקבלני בחזרה. חיים יכניץ' איך קבלתי רשיון-עליה הייתי הראשון לעליה ארצה מדויד-הורודוק יחד עם המשפחה ב- 1924, ואף כי לא הייתי ציוני נלהב. באקראי היה הדבר. בעברי ערב אחד בפינסק ברחוב, הגיעוני צעקותיו של שען אחד אל פיינשטיין, מזכיר ה,משרד הארצי-ישראלל" בפינסק : אני רוצה לעלות לארץ-ישראל. -- ,אנו שולחים עובדי-אדמה בלבד" -- השיב פיינשטיין. ניגשתי אל פיינשטיין ורעיון-פתע שנצנץ בי פיתני לאמור לו: ,אביא לך אישור מהנסיך רדזיביל, כי עובד-אדמה אני, התתן לי לעלותי? ,תעלה" השיב. מיד הריצותי מכתב לגיסי הרשל צ'ציק בדויד-הורודוק, והאישור הגיע כעבור שלושה ימים. כמחצית השנה לאחר מכן עליתי ארצה. לייביש דושניק איך עלינו ארצה (לזכר קדושי דויד-הורודוק ז"ל.) לפני שלושים שנה בדיוק עזבנו את ד.ה. עירנו וערש ילדותנו, בדרכנו לארץ ישראל. ואני אז בן חמש עשרה שנה. 5 דאוויד"האַראַדאַקער יידן באגלייטן אן עולים"משפחה קיין ארץ-ישראל -- יאר 1929 אנשי דויד-הורודוק מלווים משפחת עולים לא"י'-- שנת 1929 יצאנו בדרך לפינסק באנית קיטור במוצאי שבת קודש. בבוקר הלכנו כל המשפחה לבית הכנסת, התכבדנו בעליה לתורה, והתפללנו תפילת הדרך לציון.

מתפללי ביהכנ'"ס ליוונו לקידוש, ובמשך כל היום נהרו אלינו אנשים, נשים וטף, שהביאו לנו 15