Original scan
Original memorial-book scan 142
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-1196

בחודש אוקטובר הגענו ללוד ויכולנו לבקר במושבות ראשון-לציון, נס-ציונה ובאר-יפקב. בד 1918 הגענו לירושלים ושם חגגנו את יום הצהרת בלפור, באוגוסט 1919 שוחררתי ונשלחתי להבראה, לאחר מכן לא רצו לקבלני בחזרה. חיים יכניץ' איך קבלתי רשיון-עליה הייתי הראשון לעליה ארצה מדויד-הורודוק יחד עם המשפחה ב- 1924, ואף כי לא הייתי ציוני נלהב. באקראי היה הדבר. בעברי ערב אחד בפינסק ברחוב, הגיעוני צעקותיו של שען אחד אל פיינשטיין, מזכיר ה,משרד הארצי-ישראלל" בפינסק : אני רוצה לעלות לארץ-ישראל. -- ,אנו שולחים עובדי-אדמה בלבד" -- השיב פיינשטיין. ניגשתי אל פיינשטיין ורעיון-פתע שנצנץ בי פיתני לאמור לו: ,אביא לך אישור מהנסיך רדזיביל, כי עובד-אדמה אני, התתן לי לעלותי? ,תעלה" השיב. מיד הריצותי מכתב לגיסי הרשל צ'ציק בדויד-הורודוק, והאישור הגיע כעבור שלושה ימים. כמחצית השנה לאחר מכן עליתי ארצה. לייביש דושניק איך עלינו ארצה (לזכר קדושי דויד-הורודוק ז"ל.) לפני שלושים שנה בדיוק עזבנו את ד.ה. עירנו וערש ילדותנו, בדרכנו לארץ ישראל. ואני אז בן חמש עשרה שנה. 5 דאוויד"האַראַדאַקער יידן באגלייטן אן עולים"משפחה קיין ארץ-ישראל -- יאר 1929 אנשי דויד-הורודוק מלווים משפחת עולים לא"י'-- שנת 1929 יצאנו בדרך לפינסק באנית קיטור במוצאי שבת קודש. בבוקר הלכנו כל המשפחה לבית הכנסת, התכבדנו בעליה לתורה, והתפללנו תפילת הדרך לציון.

passage_b829dbef3cf026ae1feb898e
Passage 2normalized OCR · source chars 1198-1285

מתפללי ביהכנ'"ס ליוונו לקידוש, ובמשך כל היום נהרו אלינו אנשים, נשים וטף, שהביאו לנו 15

passage_80e2ae06b9de2a3807931754