רוזנבלום, היינו: בימי החגים היו מעלים אותו ראשון לתורה וכן היה ראשון לסדר את התקיעות בראש השנה, וכן בסדר ההקפות בשמחת תורה. כל הדברים האלו עברו בנחת ובשקט, בלי שום מחלוקת. אספר לזכותו של ר' דוד, שהיה מחמיר גדול בכל מיני ספיקות שלו, והרב רוזנבלום -- בטח שלא על דעתו שלו בלבד, סמך -- היה מקיל ומוציא מן הספק. וכן היה מעשה להלכה עם ה,מקוה" החדשה, המודרנית, שנבנתה באותו הזמן אצלנו, בבנין החדש שהשארנו אותו בדוידהורודק בחורבן הזה. הערת המערכת : בעל הזכרונות לא הספיק לגמר זכרונותיו, כי באמצע חלה ונפטר בשיבה טובה. בשנת תשי"א. יהי זכרו ברוך ! מופתים ונפלאות מפי ר? מרדכי קוציקוביץ בבית-העלמי] שבדויד-הורודוק מצאה לה מנוחת עולם שושלת הרב ר' וולף. והיה מנהג השושלת הזאת כמו אצל צאצאי הבעש"ט, בשעתם. האחד רב ורבי, דור שני -- רבי בלבד, ודור שלישי -- שוב רב ורבי ; וחוזר חלילה. בנו של ר' וולף היה ר' דודיל ונכדו -- הרב ר' ישראל יוסף הצדיק. לר' ישראל יוסף היו שני בנים: ר' אלתרקה ור' וובה (זאב). ר' אלתרקה היה אביו של ר' לוי יצחק, המכונה בפי הבריות ר' איציקל. א.

בימי הרב ר' וולף, היה מעשה ביהודי בן העיירה, שנהג לצאת מביתו בראשון בשבת בבוקר, חוזר על כפרי הגויים כל ימות השבוע -- ושב לביתו בחמישי בשבת בערב. יום חמישי אחד, לא חזר כאשר הורגל -- ונתמלאו בני ביתו דאגה. המתינו עד הבוקר של יום ששי -- ולא בא. היתה החמה קרובה להסתלק והשבת בפתח -- והוא איננו. הלכו אצל הרב ר' וולף -- ואותה שעה כבר הלכו יהודים לבית-הכנסת להקביל את פני השבת -- ופקד הרבי לומר קדיש! נעשה רעש גדול, סגרו את בית-הכנסת ולא נתנו לאיש להתפלל, ואף הטיחו בפניו של הרבי, שמעיז הוא פנים כנגד הרמב"ם. נכנסה הרבנית אצלו ואמרה: -- ראה מה עוללת ! -- מה אעשה ? -- השיב -- רואה אני מה שראה הרמב"ם. הן שוכב הוא, מחוץ לעיירה, מתחת לעץ פלוני. הלכו, ומצאוהו שם. ב. הרב ר' ישראל יוסף היה נוהג לנסוע לימים הנוראים אל ר' מוטילי מצ'רנוביל. מדי בואו שמה, היה מביא עמו את ה,פתקאות" מחסידיו (מאחר שהיה לוי, נוהג היה לומר, כי נתנו לו לקט -- (לכוה, קוזנהורודוק, טורוב), אלו העיירות, שבהן היו פזורים חסידיו). יצאה השמועה בסטולין, כי הרב ההורודוקאי מקבל ,פתקאות". ורמזו מבית הסטולינאי (שהיה מגזע הצ'רנובולאי) כי ראוי לו לצ'רנובילאי, להעיר על כך את אזנו של ר' ישראל יוסף.

ר' מוטילי מצ'רנוביל נהג כבוד רב בר' ישראל יוסף, והיה מקרבו ומושיבו לצדו. אותה שנה לא הזמינהו לשבת אצלו בליל החג -- ונתישב ר' ישראל יוסף בקצה השולחן. חלשה דעתו של האורח, אך סבר, כי טרוד הצ'רנובילאי במחשבותיו. למחרת, לאחר תקיעות וגמר התפילה כולה -- וכבר אתא לילה -- שוב לא קירבו; והבין שדברים בגו. ואף ביום השני נהג כך. אחרי צום גדליהו -- כשבאו המוני החסידים להיפרד מהאדמו"ר ולשוב לביתם -- לא העיז ר' ישראל יוסף להיכנס אצלו, וביקש מן הגבאי, שיודיע לבנו (בניו של הצ'רנובילאי נהגו אף הם שררה בחצר אביהם), כי ,הרב ההורודוקאי רוצה לשוחח אתו". עשה הגבאי כדבריו, והשיב לו הבן : ,אמור לרב ההורודוקאי, כי אני ישן עכשיו". שלחו ההורודוקאי בחזרה : ,אמור לו, כי אם לא יתנני להיכנס, אפרוץ ואכנס בכוח". והירשה לו להיכנס. ,שב, הרב ההורודוקאי", אמר הרבי, 15