ניגוניו ראשיתם בנחת, ובלווית-חן מיוחדת, המטפחת את האוזן, ומשרה על שומעיה נעימות קלה (דוגמה לכך : ,פסוקי דזמרה" של שחרית לפני ,המלך? ;) אך ככל שהניגון נמשך והולך, צליליו מתגברים ו,מתחממים", עולים ומתרוממים בלהט אש קודש, אש פנימית החודרת בדביקות יתירה ללב ולנפש, לנקודה המרכזית והעליונה, לעולם שכולו קודש, הוד ותפארת. אמונתו ודביקותו ברבו -- עמוקה וחזקה היתה, וכשצווה עליו הרבי לחבר ניגונים -- לא ידע מעצור : כמעייז המתגבר, העולה על גדותיו, ומימיו מתפרצים החוצה, כן פרצו זרמים ניגוניים, לכבוד כל חג ומאורע, ל;זמירות" ולריקודים חסידיים, לימים הנוראים ולכל ימות השנה. כשעבר הרבי ר' ישראל'קה זצ"ל, ה,ינוקא" מסטולין, את ורשה, בדרכו האחרונה לפרנקפורט, מקום שם נפטר, פגש שם בר' ישראל יהודה, לאחר שלא ראו זה את זה שנים רבות, כי (ר' ישראל יהודה ז"ל ברח בשנת 1905 מרוסיה, כאשר גוייס לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן). היה זה בשנת 1920. הרבי האזין לשירתו וזו עשתה עליו רושם עז כל-כך, עד שאמר : ;הניחו לוּ לשיר כאות נפשו, כי אומן הוא, היודע את אומנותו" ואף ציוה לו לשלוח אליו ניגונים מיוחדים לימים הנוראים, ל,ויאתיו" ו,היום הרת עולם".
ר' ישראל יהודה שלח לרבו את התוים לניגונים אלה, ומשנפטר הרבי -- כעבור שנה -- שמר את צוואתו בקפדנות, והוסיף לחבר ניגונים לימים הנוראים ששרו אותם תמיד בּסטולין, גם בכל שבתות השנה (דרך משל, בליל שבת ל,מנוחה ושמחה" ולזמר הקדוש 'יה אכסוף". המושר בפי חסידי סטולין-קרלין בלילות שבת ובסעודה השלישית). כך נהגו עד השואה האיומה, כאשר עלה הכורת על יהדות פולין ונדמו גם הקולות והצלילים הקדושים והטהורים. ביום ד' מר-חשון תש"ג נספה גם ר' ישראל יהודה, יחד עם רעיתו מרת בילה חיה, ובתם חנה ע'"י הנאצים בעיר קוברין. ניגוניו מושרים עד היום. בין יתר ניגוני: סטולין-קרלין, בשבתות, ִ ימי אים. בחגים ובימים הנוראים י. בן-ישראל אברהם זאב לוצקי נולד בקוזשן-הורודוק להוריו משה וחנהדשרה. קבל, חנוך דתי והוסמך לרבנות, אבל לא רצה לעש ת את הרבנות קרדום לחפור בו, התחתן בנירצה ע י הפריפיעט עם רחל. בתו של צבי (הרשל) מורבצ'יק זיל ובזמן הראשון עסק עם חותנו בסחר הדגים. אחרי כמה שנים גורשו מנירצה ועברו לדוד-הירודוק, והתחיל לסחור בעצים, יערות וכדומה. מעורב עם הבריות, ציוני נלהב משחר נעוריו, אדוק באמונתו, ויחד עם זה התהלך עם המשכילים בסבלנות ובהבנה. האמת היתה נר לרגליו סמל היושר, רודף שלום ואוהב הבריות. סכסוך כי בא אלין, לא רצה להיות בורר מצד אחד כי אם משני הצדדים ואפשר היה לסמוך על יושרו.
מחסידי שיטת הגר"א ז"ל היה. בלימודיו ובהת- נהגותו: הפשטות, והענוה, לא רצה להלל את ילדיו, מפני שזה כאילו הוא מהלל את עצמו. אהב את העני ולא שכח אותו בכל עת, ואשתו עוזרת על ידו במעשי צדקה. 4