אהרן בן משה יהודה ליפשיץ. ציוני מימי נעוריו. חי ופעל למען הציונות העובדת ולה הקדיש כל חייו -- כזה היה אהר-קה ליפשיץ. נולד בשנת 1905 לאביו העסקן הצבורי החשוב והציוני המסור, ועוד מימי ילדותו ספג לתוכו את הרוח הלאומית והציו- נית ששררה בבית. ב-1915 הוא כבר חבר לאגודת ,חובבי שפת עבר"., אגודה שקמה בביתם ופעלה בהחבא מעין השלטונות,. ככל הארגונים והאגודות הציבוריות ברוסיה שלפני המהפכה. אחרי המהפכה היה אהרן פעיל בנוער הציוני. וכשנוצרה מפלגת צעירי ציון הוא בין ראשוני עסקניה ופעיליה המסורים, הוא מפיץ את עתוני המפלגה, אח"כ כשבאה ההתאחדות עם פועלי ציון, הפיץ עתון המפלגה המאוחז'ת, ,דאס ווארט?, בין החברים. בהסתדרות ,החלוץ" הוא הפעיל ביותר. מסירות רבה הראה לעבודת קרן הקימת, כמו כן לספריה על שם י. ל. פרץ ולליגה למען א"י העובדת. בכל פעולה פוליטית או כספית היה אהרן העושה והמעשה הפעיל והמפעיל. ב"1925 כשנוצרה פלוגת ההכשרה בליסוביץ, אהרן הוא ממיסדיה ונבחר ע"י החברים כמנהל העבודה. במסירותו ובנאמנותו הוא משמש דוגמה ומופת לכל החברים. והנה זכה ועלה לארץ בשנת 1928, אולם לא זכה להשתקע בה ומסבות שונות היה נאלץ, לצערו הרב, לצאת את הארץ יציאה זמנית, בתקוה לחזור אליה בבוא היום. הרעיון והתקוה הזאת לא חדלה לפעם את לבו אף רגע אחד. והנה ב-1938 אושר מחדש לעליה, אולם עליתו לא יצאה לפועל, מפני מחסור ברשיונות עליה -- סרטיפיקטים.
ב-1941 נאסר עם עוד 8 חברים בעוון עסקנות ציונית עִ"י הסוביטים ושולחו מן העיירה. החלה נדידה ארוכה מבית סוהר לבית סוהר וממחנה ריכוז למחנה ריכוז, נדידה של ענויים ויסורים ששמה קץ לחייו הצעירים. בשנת 1942 הוציא את נשמתו מבלי שזכה, כאחדים מחבריו האסורים, להגיע לסוף המלחמה ולהגיע לארץ שאיפותיו ותקוותיו כל השנים. יהי זכרו ברוך ! ש. צציק שושנה גלויברמן-זילברשטין שרה גלויברמן-פלוטניצקי קשה להאמין כי שרה, שכה אהבה את החיים... נעקרה, ברצח-המוני עם בעלה וילדיה היקרים !!: נדמה לי שרק אתמול ראיתיה ; מתהלכת בתוכנו מלאת חיים, ידעה לקרב ולהקל בשעה קשה. אם מסורה ובת טובה להוריה. היה בה צירוף מופלא של תמימות וטוב-לב. ומי שנקלע למחיצתה, הכיר מיד תכונותיה ואופיה ואהבוה. ערה וקשובה היתה לכל המתרחש בעיירתנו ובעולמנו הציוני. מיטב שנותיה מסרה לעבודה ציבורית. ידענית גדולה היתה בתולדותיה ובהתפתחותה של התנועה. זכורתני, כבר אז, לפני עשרים וארבע שנה ומעלה. היתה אוספת אותנו, אחרי יום עבודה בביתה היא, באיזה חדר צר לאור עששית. ומקריאה לפנינו מהעיתונות. מדריכה ומארגנת לקראת עליה, פעילה ומפעילה לקראת חלוציות לבנין מולדת... זכינו למדינת-ישראל משגשגת. 109