הדברים היפים הנראים באופק רחוק. כזה היה אברהם. והיינו נפגשים בימי המלחמה הקודרים בימי המשטר של הצאר, וחולמים על אביב, על שנוי מעָרכות ברוסיה, שאז תהיה לנו היכלת לארגן את חיינו לפי שאיפותינו. והנה פרצה ובאה המהפכה בשנת 1917. החלו חיים תוססים בציבוריות בעיירה. ובעיקר בהסתדרות הציונית במקום, ודורצין, עַר, פעיל, מופיע באספות פומביות ונבחר כחבר לועד הציוני המקומי. במקום אחר מסופר עַל פעילותו של דורצין בתקופה זאת. יצא דורצין מן האינסטיטוט ולא להוראה, כי אם להמשך השכלה, לחוץ לארץ ובחר לו את המקצוע חימיה. אהר כך נודע לנו כי נכנס לחברת אנשי תורה ומדע. נשא לאישה את בתו של ש*י איש הורביץ הידוע. ודורצין יושב בורשה ועוסק במקצוע כד*ר לחימיה. ביקר בארץ רצה להשתקע ולא עלה בידו. פרצה המלחמה ונספה יחד עם כל יהודי ורשה. יעקב אלפינר צנוע. נחבא אל הכלים וקצת בישן, כזה היה י. אלפינר. למפלגה נכנס מתוך שורות ,החלוץ" ותיכף הרגשנו שזהו כלי המחזיק ברכה ונכס יקר למפלגה. ,אנציקלופדיה חיה? כנוי כזה כינוהו. כי מה לא ידע בעל-פה ? הן בהיסטוריה היהודית והכללית, הן בספרות בעברית, אידיש, רוסית, גרמנית ופולנית. הוא ידע את התאריך המדויק מתי נולד איון האיום או טולסטוי, יוליוס קיסר ולואי ה-14. ולהבדיל הרמב*ם, רשיי וכל מאורע חשוב בהיסטוריה העברית.
הוא ידע מתי כתב טולסטוי את ה,מלחמה ושלום* ודוסטו- יבסקי את ,האחים קרמזוב" אין לדבר על תאריכים בתולדות הספרות באידיש. יתר על כן. הוא גם ידע על היחסים האישיים בין מנדלי לביאליק או אחד העם. ואת כל הנעשה מאחורי הקלעים בין אנשי מדע, ספרות ופוליטיקה. כמובן, שהמפלגה ניצלה את כשרונותיו והוא ניהל את כל הפעולה התרבותית במפלגה והעיקר בין הנוער. הוא התיחס בכבוד רב למתנגד פוליטי. מענין היה לראותו בויכוח פוליטי : היה מפתיע את מתנגדו בבקיאותו שהראה בכל מה שנעשה בתוך מפלגתו והיה כאילו מסכים עם תכניותיו. אבל יחד עם זה היה מנפץ לרסיסים את הארגומנטציה של מתנגדו. וכל זה עשה ברצינות, בכובד ראש ובכבוד הראוי ובבת-צחוק על השפתיים. עלה ארצה ב-1926, אבל עזב אותה בהיותו חלש ובלתי מסוגל לעבודה פיזית ולא היה אז מקום בארץ, באיזה משרד, לבחור כשרוני זה. בשובו לפולניה התחתן ועבר לגור לסטולין ושמה מצא את סופו הטרגי יחד עם קהילת סטולין הי"ד. יהי זכרו ברוך. י. ליפשיץ |08