הגיע ר' אברהם בער לירושלים וכעבור זמן קצר נפטר ובנו השתקע עם חובשי בית המדרש בעיר העתיקה. בחוץ לארץ נשארו שני בניו רבנים בקהלות ישראל. אחד ר' איטשה, רב בלחבה הסמוכה לק. הורודוק והשני, והוא הגדול, ר' דודל בהורודוק. כשהיו נפגשים שני האחים הרבנים, היו פונים בשיחתם אחד אל השני בלשון ,אתם"?. כאילו זרים הם אחד לשני, ולא אחים מבטן. שאלום פעם אחת: רבנו, הלא אחי הנכם, ולמה תפנו אחד אל השני בלשון ,רבים" ולא בלשון ,אתה" ? השיבו: זהו -- מפני כבוד התורה. ואמנם גדולים בתורה היו. ולא התהדרו בזה, ביחוד ר' דודל. הוא לא פסק ממשנתו יום ולילה, בבית וברחוב, גם בדרך היו שפתיו נעות ועומדות באיזה סוגיה באחת המסכתות., כי ידע אותן בעל פה. זה היה אדם מן הסוג של תלמידי הגר"א. ,והגית בו" זהו הכל, זוהי מטרת כל החיים ויעודם בחלד, ואידך -- הבל הבלים. על כן רחוק היה מעיר וממתים, לא היה מעורב עם הבריות, לא ידע את חכמת ההסתגלות לחיים, להסביר פנים לתקיפים. צנוע היה בהליכותיו, איש תם וישר ו,תמימותו"* היתה לשם דבר בעיירה ולא פעם עוררה תמימותו צחוק בעיני הבריות המחוכמים. האוכלוסיה היהודית בעיירה היתה אמנם גדולה, אבל מספר הרבנים והרביים היה יותר על המדה ולמעלה מן הצורך. ואין פל: שרובם ככולם סבלו מחסור ועוני. ההכנסה היתה כנהוג אצל כל הרבנים, מכירת נרות לשבת, שמרים לחלות ויין לפסח.
והיה מקרה שנה אחת, בערב פסח רבו הקונים שבאו לבית הרב לקנות יין ל-4 כוסות. אחרי הצהרים, ראו בני הבית שעוד מעט והחבית תתרוקן, עמדו והוסיפו מים לתוכה. איך שהוא, נודע הדבר לרב. -- אולי אחד הילדים-הנכדים ספר לתומו. הוכיח הרב למוסר את בני הבית על המעשה שעשו, כי אם מדת המים עולה על השיעור, יש לברך ,שהכל*? ולא ,פרי הגפן". ויהודים יכשלו בברכה לבטלה. לא ידע כל היום מנוחה. היתכן שבני ביתו יכשילו את הרבים והוא ידע ויחריש. היה לא יהיה כדבר הזה! עליו להודיע ולהזהיר לבל יכשלו הרבים, בליל הסדר השני. הקהל כלה תפלת מעריב בבית הכנסת, עלה על הבימה והודיע ברור וגלוי: היות שעשו מעשה כזה בביתו בלי ידיעתו, ויש חשש ספק של ,ברכה לבטלה" -- מוטב שיברכו אלה, שקנו יין אחר הצהרים ברכת ,שהכל" ולא ,פרי הגפן"* לבל יכשלו בעבירה חו"ש. ההודעה הזאת עוררה בקהלה צחוק גדול, אולם הוא, הרב נשם לרוחה. מה לו לצחוקם וללעגם. הוא מלא חובתו לקונו והזהיר את הרבים לבל יכשלו בברכה ועשה את המוטל עליו. כזה היה האיש וזוהי דרכו. שנים רבות עמד בראש ,ישיבה" ודאג לה. כשהיו צריכים לקבל רשיון מאת השלטונות הפולניים לפתיחת בית ספר ,תרבות"? -- זה היה בשנת 1925 נערכה אספה של הורים בבית הכנסת בהשתתפות המפקה הפולני והוא הרבי נאם אל התלמידים בפני האינספקטור שיהיו יהודים יראים ושלמים, שהבנים יקיימו מצוות והבנות אל תלכנה גלויות זרוע, והרשיון ניתן.
ספר יוסף קשתן ז"ל: כשבא בנערותו אל ררין העיירה, ללמוד בישיבתו של הרב ר' מאיר הכהן, הידוע בשמו ,החפץ חיים" -- על שם ספריו שחבר (קיימת בארץ נקודת ישוב, קיבוץ של פועלי אגודת ישראל בשם זה, בדרך מדרום לגדרה), שאלהו הרב : מאין הוא, השיב י.ק. מהורודוק. לא ידע בתחלה יהודה ברקוביץ 13